בימים אלה יוצאים תאגידי המים בקריאה לצרכנים: אל תשליכו מגבונים לחים לאסלה. "המגבונים אינם מתכלים במים כמו נייר טואלט, אלא נסחפים בצינורות הביוב, יוצרים גושים חוסמים וגורמים לפריצות ביוב."
כאשר מדובר בסתימות בתוך מערכת הבניין, על התושבים לתקן את הפריצה על חשבונם. אך כאשר פריצות הביוב מתרחשות בצנרת הציבורית, מתקנים אותן הרשויות והתאגידים, כמובן על חשבון כספי התושבים. וזה עוד לפני שדיברנו על בעיות תברואתיות שנגרמות מדליפת ביוב ועל הפגיעה בסביבה.
המגבונים הלחים כבר מזמן אינם משמשים רק לניקוי טוסיק של תינוק. מבוגרים רבים משתמשים בהם כהשלמה לנייר טואלט, כמו גם לניקוי מקלדת המחשב,
הסרת כתמים מבגדים וניקוי אבק מרהיטים. רבים אכן מקפידים לזרוק את המגבונים לפח.
הבעיה היא שכמה יצרנים מציינים על אריזת המוצר "נשטף באסלה" ובכך הם גורמים להחמרת התופעה ולהטעיית הצרכנים. "לעומת מגבוני נייר רטובים, המתכלים במים, מגבוני הבד אולי נשטפים באסלה אבל אינם מתכלים או מתפרקים במים באותה מהירות, ולא חשוב מאיזה בד הם עשויים. הם גורמים לבעיות קשות לכל אורך מערכת הביוב," מסבירה אתי נתן, הממונה על שפכים תעשייתיים במשרד להגנת הסביבה.
לפני כמה שנים יזם המשרד להגנת הסביבה פנייה למשווקי המגבונים כדי שיטביעו חותמת בולטת על האריזות, שלפיה אין להשליך את המגבונים לאסלה. רוב המשווקים נענו לפנייה וסימנו את האריזות, אם כי בסמל קטן ונחבא. במקביל החלו כמה חברות לייצר מגבונים מבדים לא ארוגים, שלדבריהן "אינם סותמים אסלות וצינורות." עבור המוצרים האלה גובות החברות סכום גבוה יותר, שכן יש להם ביקוש רב. הסיבה פשוטה: נוח יותר לזרוק אותם לבית השימוש במקום לזבל, מה עוד ש"כתוב שמותר."
בתאגידי המים דוחים את השיטה. "המציאות מוכיחה כי המגבונים מכל סוגי הבדים יוצרים סתימות ביוב," אומרת ביאטה קרנץ, נציגת פורום מנכ"לי תאגידי המים והביוב. "מגבונים עם קקי יש לזרוק לפח, בדיוק כמו שזורקים חיתולים עם קקי או מוצרי היגיינה נשית."
החברות המייצרות מגבונים ה"נשטפים באסלה," ביניהן חוגלה (המייצרת את המותגים לילי והאגיס) וד"ר פישר, טוענות כי הם עשויים "בד מיוחד המתפרק ביולוגית במשך הזמן." נראה שהן שכחו שעד ההתפרקות המגבונים יכולים לגרום צרות צרורות. גם ההתפרקות, אם היא בכלל מתקיימת, מתרחשת בקומפוסט ולא במים, כמו שקיות הזבל והסנדוויץ' שעליהן נרשם "מתכלות." לעומת אלה, מגבוני פרש-וואנס, שעליהם מוצהר כי הם נשטפים באסלה, עשויים מסיבי צלולוזה פריקים ביולוגית, אך גם המשווקת, חברת דנשר, מודה שההתפרקות אינה מושלמת.
אז איך פותרים את הבעיה? במשרד להגנת הסביבה אומרים לנו שהם שוקדים על קביעת מדיניות חדשה בנושא. "אם יהיה צורך, נצא בפרסום או אף בחקיקה משלימה בנושא," אומרת נתן. בינתיים כדאי להקשיב לבקשת תאגידי המים ולא להשליך מגבונים לחים לאסלות, אלא אם הם עשויים מנייר.
