הסכם השכירות בוטל - השוכרת תפוצה
מספר ימים לפני מועד תחילת תקופת השכירות - בעלת הדירה התחרטה, ביטלה את ההסכם ואף פרסמה את הדירה להשכרה במחיר גבוה בכ-1,000 שקל. בית המשפט לתביעות קטנות קיבל את טענות השוכרת וקבע כי היא זכאית לפיצוי
אישה שחתמה על הסכם שכירות, טענה כי מספר ימים לפני מועד תחילת תקופת השכירות, ביטלה המשכירה את ההסכם ואף פרסמה את הדירה להשכרה במחיר גבוה בכ-1,000 שקל. בית המשפט קבע כי השוכרת תפוצה.
בין הצדדים לתביעה נחתם הסכם שכירות לגבי דירה בתל אביב. התובעת טענה, כי המשכירה פרסמה מודעה באמצעות מתווך לפיה הדירה עומדת להשכרה תמורת 4,100 שקל לחודש. לאחר שראתה התובעת את הדירה, הודיעה כי היא מעוניינת לשכור אותה, ולמחרת נפגשה עם בעלת הדירה וחתמה עימה על הסכם שכירות.
לטענת התובעת, היא הציעה לבעלת הדירה להחליף את ארונות המטבח הישן, וזו הסכימה והתחייבה מצידה בעל פה לשאת בעלות של 2,000 שקל לתיקון השיש במטבח.
התובעת טענה, כי מיד לאחר חתימת ההסכם שילמה למתווך דמי תיווך של 4,000 שקל, וכן שילמה 8,000 שקל עבור החודש הראשון והאחרון של החוזה. מספר ימים לפני מועד תחילת השכירות קיבלה התובעת את מפתחות הדירה מהשוכרים הקודמים. לטענתה - רק בשלב זה התקשרה אליה בעלת הדירה וחזרה בה מהסכמתה לשאת בעלות תיקון השיש. למחרת התקשר בעלה של בעלת הדירה והודיע, שהם לא ישקיעו דבר בדירה וכי עליה לחשוב תוך יום אם היא מעוניינת בדירה.
מספר ימים לאחר מכן ביקשה בעלת הדירה לבטל את ההסכם אך התובעת סירבה. למרות זאת - הדירה פורסמה להשכרה ביד 2 תמורת 5,000 שקל, וביום הכניסה המיועד - הוחלף מנעול הדירה. התובעת הגישה תביעה נגד בעלת הדירה בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בה דרשה פיצוי של של 24,380 שקל בגין הנזקים שנגרמו לה עקב הפרת החוזה, ובכלל זה, 15 אלף שקל עבור עגמת הנפש שנגרמה לה.
השופטת העדיפה את גרסת השוכרת
בעלת הדירה טענה, כי במועד חתימת החוזה ביקשה מהתובעת, בין היתר, צ'קים, צילום תעודת זהות וכתב ערבות, אך זו טענה כי אין לה תעודת זהות, צ'קים וערבויות, וכי תמציא מסמכים אלה תוך יום-יומיים. לטענת בעלת הדירה, התובעת הפרה את החוזה בכך שלא המציאה את המסמכים.
עוד היא טענה, כי מעולם לא חזרה בה מכוונתה לתקן את השיש. בנוסף היא אמרה, שהתובעת הביעה חוסר החלטיות באשר לכוונתה לשכור את הדירה, ומספר ימים לפני כניסת החוזה לתוקף היא הודיעה כי אינה מעוניינת בדירה לאור העלות הגבוהה של ארונות המטבח שתכננה לקחת על עצמה.
לפיכך, המשכירה טענה כי היא היתה חופשיה להשכיר את דירה לאדם אחר. המשכירה אף הגישה תלונה במשטרה נגד התובעת מאחר שחשדה כי היא עשתה יד אחת עם המתווך לעקוץ אותה. בנוסף היא הגישה תביעה נגדית, בה דרשה פיצוי של 26,841 שקל בגין הפרת החוזה.
השופטת מיכל ברק נבו קיבלה חלקית את התביעה, לאחר שקבעה כי היא מעדיפה את גרסת השוכרת להשתלשלות העניינים. השופטת ציינה כי קיבלה את ההחלטה לאור התרשמותה מהשוכרת, לאור התלונה חסרת הבסיס שהגישה בעלת הדירה במשטרה, ולאור העובדה כי בעלה של המשכירה לא הובא לעדות בבית המשפט על מנת להוכיח את הטענה כי השוכרת היא שביטלה את החוזה.
בנוסף, השופטת ציינה בפסק הדין, כי העובדה שבעלת הדירה מיהרה לפרסם את הדירה להשכרה מחדש באתר "יד 2", כאשר דמי השכירות הנדרשים גבוהים ב-1,000 שקל מהסכום שסוכם עם עם השוכרת, מעוררת תחושה כי יתכן שבעלת הדירה סברה שתוכל להשכיר את הדירה בסכום גבוה יותר, ולכן התחרטה על חתימת ההסכם.
עם זאת נקבע, כי השוכרת לא הוכיחה את כל טענותיה לעניין הנזק, ולפיכך היא זכאית לפיצוי של 6,500 שקל, הכולל תשלום דמי תיווך, תשלום לעו"ד ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה וביטול זמן. בנוסף, המשכירה חויבה לשלם לתובעת הוצאות משפט של 600 שקל. התביעה הנגדית שהגישה בעלת הדירה - נדחתה.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
