שתף קטע נבחר

איש המהדרין

"בבוקר קיללתי שוטר, בערב נתקפתי דחף להצית את הפח". אסף וול ניסה הכשרים מהודרים ומדווח על תופעות הלוואי

רק בשל מחשבותי הנודדות, לא עלה בידי להתרכז ולמצוא את מבוקשי. בשעת הסריקה שוב הרהרתי בעניינים הרי גורל הטורדים תדיר את מחשבותי. למשל, האם יכולה היהדות להכיר באל אימננטי? מדוע לא חידשו החשמונאים את בריתם עם רומא? האם האירוע האחרון שהתרגש על הגב' אמדורסקי שולל את עיקרון ההשגחה הפרטית? הנה שוב סיימתי לסקור את מדפי הקורנפלקס ללא תוצאות.

 

כנראה שהבעיה אצלי. הרי ה"דלי פקאן" מהווה את אחד מעמודי התווך של הז'אנר הקולינרי הקופסאתי. את העידית של הגסטרונומיה הקרטונאית. המעדן חייב להימצא כאן. "התשובה נמצאת רק בך אסף", הידהד לפתע קול תבוני ועמוק בתודעתי. "מצא אותה". גירשתי את החשמונאים בבושת פנים מראשי ופניתי שוב לחקירה מדוקדקת של המדפים. אריזה אריזה, קרטון בל ייפקד.

 

בעודי נבוך, חשתי יד חמימה על כתפי. משסבתי, נגלה אלי ישיש מזוקן בעל הדרת פנים. מייד הבנתי שמדובר באליהו הנביא למרות שהתג על חולצתו נשא את הכיתוב "קונסטנטין גרגושנקו – אטליז".

 

הבטתי בידו המושטת והנה בינגו, נמצאה התיבה האבודה. אלא שצבעה שונה ואף הלוגו הוחלף. הישיש שהבחין במבוכתי הצביע על סמל ההכשר המהודר שהתנוסס עליה. "פעם אחת תנסה, זה דבר טובה מאוד", אמר ונעלם כשהוא מותיר אחריו ניחוח קילו פרגיות ב-43 ש"ח בלבד. לקחתי.

 

שלתי את נעליי ובחרדת קודש הצבתי את מקדש המעט הזה על השולחן אשר במטבח. סמל ההכשר המהודר זרח מן האריזה אשר נֹגה לה סביב וניחוח עתיק בשוליה. בחרדת קודש פתחתי את האריזה שתוכנה האיר את חלל הבית כעין החשמל מתוך האש. דליתי כמה פתיתים מהודרים שמראם כעין הבדולח והכנסתי לפי.

 

תחושת מהדרין אשר כל תיאור מילולי יחטא לה, פשטה כדשן בעצמותי. גם תודעתי הזדקקה לפתע: אני אכן בן העם הנבחר. העובדה שאני מכניס לפי רק מה שנטבע עליו סמל הקדושה והאיכות הבלתי מתפשרת, הופכת אותי לאדם טוב יותר. אלוהים אוהב אותי כעת הרבה יותר מבעבר, חשתי זאת. לא יאומן כיצד חופן גרגרי קורנפלקס יכולים להעלות אותך במעלה הרקיעים והספירות.

 

תופעות לוואי

כעבור כמה ימים הופיעו תופעות לוואי. בתחילה לא הבחנתי בכך, הסימנים היו מינוריים מאוד. זה החל מהבוקר בו עברתי ליד שוטר תנועה ולחשתי לו: "נאצי". הוא לא הבחין בכך ואפילו אני הרגעתי את עצמי שאולי לא שמעתי היטב. בערב, נתקפתי דחף שלא ניתן לתארו, שגרם לי להצית את הפח במטבח.

 

אלא שהתופעות התגברו. לפני כמה ימים עברתי ברחוב, והנה טנדר של "אלקטרה" שואג לקראתי. מייד הוצאתי מכיסי חטיף אנרגיה בהכשר

מהודר ונגסתי ממנו במרץ. ההשפעה היתה דרמטית. ותצלח עלי רוח אלוהים ואשסע את הטנדר כשסע פואד את שיפודיו.

 

אני מביט בעצמי ומשתאה נוכח השינוי שחל בי מאז החלתי בצריכת מאכלים מהודרים. אני קדוש יותר, טהור יותר, שרירי ושזוף. איש אינו מעז להתעסק אתי אפילו לא היס"מ. ילדי השכונה הנאספים מדי לילה סביב הפחים הבוערים תולים בי עיניים מעריצות, הרבנים דלוקים עלי. אני יכול להגיד בפה מלא הכשרים מהודרים כי מצאתי את ייעודי בחיים.

 

לכן ברצוני להמליץ על נטילת תוספי מזון מהודרים. אל תחוסו על ממונכם. כשאתם מכניסים לפיכם מזון מהודר אינכם רק זוללים כחייתו יער. אם אתם רוצים אוירת התעלות של שריפת דגלים בטהרה, נידוי ספרדים לפי רוח ישראל סבא ומלחמת קודש בכוחות הבטחון הציוניים – קנו רק הכשרים מהודרים. יהי רצון שתהפוך מדינת ישראל כולה למדינת-מהדרין. אולי אז יבוא המשיח ונזכה לאכול קורנפלקס מעורו של לווייתן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים