עשרות רבנים אורתודוכסים בכירים בארה"ב חתמו על מסמך עקרונות מהפכני
העוסק ביחס ההלכתי והחברתי הראוי כלפי הומוסקסואלים ולסביות יהודים-דתיים. הצהרת הרבנים מרחיקת לכת יותר מזו שנכתבה בישראל, והיא קובעת, בין היתר, כי יש לקבל חד-מיניים "פעילים" ואת ילדיהם שנולדו בחטא כחברים מן המניין בקהילה ובבית הכנסת, וכן כי להומואים יש זכות דתית להימנע מטיפולי המרה ואין לעודדם להינשא כסטרייטים.
אחד המניעים לגיבוש המסמך, שנעשה ביוזמת הרבנים, היה פאנל שנערך לפני כחצי שנה ב"ישיבה-אוניברסיטה" (YU) בניו-יורק בהשתתפות שלושה בוגרים הומוסקסואלים ובהנחיית המשגיח הרוחני במוסד, הרב יוסף בלאו. האירוע גרם לסערה גדולה בישיבה ובזרם המודרן-אורתודוכס שאיתו היא מזוהה, בעיקר בגלל פתיחת הנושא לדיון ציבורי פומבי.
בעקבות כך החליטו כמה רבנים להרים את הכפפה ולנסח עקרונות להתמודדות הלכתית וחברתית עם ההומואים הדתיים. העבודה ארכה כמה חודשים וכללה התדיינות אינטנסיבית ומדוקדקת במיוחד שהסתיימה רק באחרונה. על הגרסה הסופית חתמו, בין היתר, נשיא אגודת הרבנים של אמריקה ((RCA, הרב שמואל גולדין, וראש קהילת ישורון במנהטן - מהחשובות והמשפיעות בארה"ב - הרב יחזקאל לוקשטיין.
חותמים נוספים: רבנים מה-YU ומישיבת חובבי תורה – "מוסדות הדגל" של האורתודוכסיה המודרנית בארה"ב (אך לא ראשי שתי הישיבות), וגם כמה מישראל: הרב שלמה ריסקין, הרב יובל שרלו, הרב ד"ר בני לאו, הרב דוד ביגמן, הרב ד"ר שאול פרבר, עו"ד ד"ר אביעד הכהן ואחרים.
בפתח המסמך מכונים מושאיו "אחינו ואחיותינו בקהילה שיש להם נטייה הומוסקסואלית", ומודגש כי הוא נוסח במשותף על ידי עשרות תלמידי חכמים ואנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש ב"מאות שעות של דיון".
ההלכה אוסרת רק מעשים הומוסקסואלים ולא נטייה או משיכה לבני אותו המין.
לבעלי נטייה הומוסקסואלית יש זכות דתית שלא לפנות ל"טיפולי המרה" אם לדעתם הם חסרי תועלת או מסוכנים, משום שרוב אנשי בריאות הנפש ורבנים רבים סבורים גם הם שהטיפולים אינם יעילים ויש בהם פוטנציאל לפגיעה.
יהודי עם נטיות הומוסקסואליות יתקבל כחבר מלא בבית הכנסת ובבית הספר הקהילתי והיחס אליו יהיה זהה לזה שזוכים לו אחרים. עם זאת, הוא מחוייב לקבל על עצמו למלא את כל החובות הנגזרות מחברוּת זו, כולל אלה שנוצרו על ידי נורמות קהילתיות או עקרונות יהודיים רחבים שהם מעבר להלכה הפורמלית.
צריך להשאיר לאנשים אלה את ההחלטה האם להיות פתוחים לגבי נטייתם המינית ואין לחשוף אותה ללא הסכמתם.
היהדות ההלכתית לא יכולה לתת גושפנקא לטקסי מחויבות או לנישואים של בני זוג מאותו מין, אך על הקהילות להפגין רגישות ולקבל בחיבוק מלא ילדים ביולוגים או מאומצים של הומואים פעילים, בבית הכנסת ובבית הספר. אנו מעודדים הורים ובני משפחה של יהודים הומוסקסואלים לעשות כל מאמץ כדי לשמור על קשרי משפחה הרמוניים עם ילדיהם.
אין לעודד יהודים בעלי נטייה הומוסקסואלית בלעדית להינשא כסטרייט, משום שהדבר יכול להוביל לאסון גדול, אהבה נכזבת, בושה, חוסר יושר והרס חיים. במקום זה יש להפנות אותם לתרומה אחרת לחברה היהודית הכללית, בדרכים משמעותיות שונות. אם אדם כזה מתכנן להתחתן עם בן המין השני, חובה אתית להודיע לבן הזוג המיועד על הנטייה המינית.
ראש מכון עתים, הרב ד"ר שאול פרבר, שחתום על המסמך והיה שותף בניסוחו,
אמר ל-ynet: "יש פה התמודדות עם תופעה שמאתגרת הוגי הלכה, ובמקום להעלים עין או לומר שהיא לא קיימת מנהלים שיחה רצינית ולא מתחמקת בנושא. באורתודוכסיה המודרנית לא מטאטאים דברים מתחת לשטיח אלא מקיימים בירור רציני, בסיסי והכי שקוף".
"כמובן שאנחנו לא אומרים שאין בעיה הלכתית בהומוסקסואליות", הוסיף פרבר, "אבל יש הרבה הבנה ורצון לעזור לאנשים האלה. צריך שתהיה כלפיהם אותה אמפתיה כמו כל אחד אחר שמתקשה עם איזושהי מצווה ואף אחד לא חושב לזרוק אותו מהקהילה".
חותם נוסף, הרב יובל שרלו, הדגיש כי השאלות שמסמך זה עונה עליהן אינן של הומוסקסואליות והן לא קשורות למספר הדתיים החד-מיניים. לדבריו, מדובר ב"שאלה תורנית" של ציבור רחב המבקש לדעת מהו יחס התורה והיהדות לאנשים שנגזר עליהם קונפליקט שכשזה בין נטייתם המינית למחוייבותם ונאמנותם להלכה.
ועוד בארץ: ארגון "חברותא" מברך "על אומץ ויושר הרבנים והאישים אשר השתתפו בהכנת המסמך ואף בחרו להזדהות בפומבי עימו. מדובר במסמך הנטוע במציאות אשר מהווה התקדמות ראויה ורצויה ביחס הציבור היהודי האורתודוכסי להומואים דתיים. אנו רואים חשיבות בקריאה לקבלת ההומואים הדתיים וילדיהם בקהילה הדתית". גם בארגון הו"ד בירכו על היוזמה החדשה. לדבריהם, על מסמך העקרונות של הו"ד, המהווה בסיס למסמך האמריקני, חתמו עד כה 116 רבנים אורותודוקסים בישראל
