מאוד שגרתי לומר על מי הלך שהוא היה מיוחד מאד, אבל מה לעשות ואבנר באמת היה כזה – כך הגיבה אורית אשתו בליל שני, כשהתאספנו בביתם,
ולא היה אחד שלא הנהן והסכים. אדם אהוב על רעיו, על פקודיו ועל שכניו. צנוע ונעים הליכות, שישנם שכנים שרק ביום האסון נתברר להם שהשכן החייכן השתחרר לא מזמן בדרגת קצונה בכירה, כטייס מצטיין.
בעל תארים היה אבנר, בהנדסה ובמחשבים. אבל הנפש לא שבעה והוא חיפש להוסיף ולקנות עוד דעת. כמה אופייני היה כשמצאתי על השולחן את מבחר דפי פרשת השבוע – פרשת "ואתחנן" - שאסף אבנר בבית הכנסת בשבת ולא הספיק לקוראם. תכנן שכשיחזור יוכל ללומדם, גם אם פרשת השבוע תהיה כבר פרשת "עקב". כי כשרוצים ללמוד זה לא מעכב. אביו גם שומר עבורו דפי פרשת שבוע מעירו, שאבנר היה מעיין בהם מתוך אהבת תורה.
את התארים שמר, ועם הפרישה מצה"ל לא חיפש לעסוק במקצועו, למרות הביקוש, אלא "למלא את הנפש" רצה. בשקט הסביר לסובבים אותו ש"למה לחכות לפנסיה בגיל מבוגר, אם אפשר ליהנות בפנסיה בגיל זה", התנבא ולא ידענו שכבר לא יזכה.
את הארץ אהב, ואהב לראותה מן האוויר, מתוך אמונה בשליחות החשובה של השתתפות בהגנת עם ישראל בארצו. בלי מילים רבות, אך בהתמדה של אימוני מילואים, למרות שיכול היה כבר להשתחרר מכך.
ארץ ישראל המתוארת בפרשת השבוע אינה מוכרת לנו כל כך: "כי ה' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה, ארץ נחלי מים, עיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר" – איפה הם? שואל כל מי שמציק לו מצב המים במדינה. "ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון" – ואפילו את התאנים אנו נאלצים להביא עד לא מזמן מטורקיה. "לא תחסר כל בה" – ובכל זאת טרם מצאנו בה נפט או מקורות אנרגיה אחרים שיקלו על התלות שלנו במדינות אחרות. אז כיצד ניתן להבין את הסופרלטיבים שמורעפים על הארץ.
במסכת סנהדרין שואל רבי יהושע בן לוי את המשיח, מתי תבוא? "היום" – משיב הוא לו. אץ רבי יהושע לביתו, מתארגן ומסתדר, אך משיח לא בא, גם לא מטלפן. משכים רבי יהושע ושואלו למחרת מתי יבוא. "היום" – עונה לו. שוב אץ רץ לביתו, ושוב מתאכזב. כשביום השלישי הוא שומע את התשובה חוזרת, לא מתאפק רבי יהושע ושואלו,
אתמול אמרת היום, שלשום אמרת אתמול, ומה יהיה מחר? משיב המשיח ואומר, התכוונתי לפסוק בתהלים "היום, אם בקולו תשמעו". אני מוכן לבוא בכל רגע, אם תגלו האזנה לאלוקיכם.
הארץ יפה מאוד, היא מכילה גם תכנים גשמיים רבים, גם תכנים רוחניים. הכל נמצא בה, אך עוד לא גלוי לעינינו. אם רק נזכה נדע למצוא בה את הטוב, ואז גם נגלה את התוכן העשיר שלה.
אבנר היה אחד הדברים הטובים שבינינו. מגידולי הארץ, שהילך בה כאיש ששילב בין מח לחם אנושי, במהלך מ"ח שנותיו.
זכינו, וראינו את טוב הארץ.
