הנסיך עוד כאן: על ראול, ריאל ותשוקתו של שחקן
בגיל 33, בעוד אחרים כבר התקפלו לכיוון ארה"ב והמפרץ, מתכוון החלוץ הענק להמשיך לקרוע רשתות בליגת האלופות, הפעם במדי שאלקה. ווינר בנשמה
דור הולך ונעלם. תיירי הנרי כבר התקפל לכיוון ארה"ב, אלסנדרו דל פיירו צפוי לעשות את זה בעונה הבאה, ומדור הנפילים שסיפק כל כך הרבה רגעים יפים בליגת האלופות בשני העשורים האחרונים, לא נשאר יותר מדי. לכן, החלטתו של ראול לעבור דווקא לשאלקה, נראית כל כך לא הגיונית, אבל מצד שני גם הכי הגיונית שיש.
בגיל 33, בעוד חלק מהכוכבים בני דורו יוצאים לחתום בארה"ב או באיזור המפרץ הפרסי, ראול לא מוותר על ליגת האלופות. בוודאי שלא על משחקים ברמות הגבוהות. בכל זאת, לא מדובר רק במלך השערים של ריאל מדריד או נבחרת ספרד, אלא של ליגת האלופות והמפעלים האירופים בכלל.
ראול מחזיק בשיא הכיבושים של כל הזמנים בליגת האלופות, עם 66 שערים ב-130 הופעות. בנוסף, 68 השערים שכבש בסך הכל במפעלים האירופים, מקנים לו את הבכורה לצד פיליפו אינזאגי, שכבש כמות דומה במדי יובנטוס ומילאן. ראול, אגב, עשה את הכל בקבוצה אחת, קבוצה שכבר ויתרה עליו לטובת דור ההמשך, קבוצה שנפרדה מהסמל האחרון שלה.
מרונאלדו לרונאלדו
מבחינת אוהדי ריאל מדריד, מדובר בסיומה של תקופה - תקופת ראול. המדרידיסטים האמיתיים יחשיבו את תקופת ראול לאחת היפות בהיסטוריה של המועדון, לצד תקופת העיט אמיליו בוטראגניו, או אפילו תקופת אלפרדו די סטפאנו שפרחה תחת שנות שלטון הרודנות של הגנרל פרנקו.
אין זה מקרי שגוטי, מי שכיכב לצד ראול לאורך חלק גדול מ-15 שנות הקריירה בסנטיאגו ברנבאו, עזב את המועדון באותו שבוע בדיוק. השניים, ובעיקר ראול כמובן, שרדו מאמנים ממדינות שונות, נשיאים מגאלומניים וכוכבי על שהגיעו על תקן 'גלאקטיקוס' כמעט מדי עונה. כשחושבים על זה, ריאל מדריד הצליחה בליגת האלופות רק כשראול היה חלק רלוונטי מהקבוצה.
המדרידיסטים יחשיבו את תקופתו לאחת הגדולות, ראול (גטי אימג'ס)
למעשה, מהרגע שבו רונאלדו הברזילאי נחת בסנטיאגו ברנבאו ב-2003, החלה דעיכה איטית במעמדו של נער הפלא התמידי ודעיכה גם בתדמית של ריאל, לפחות מהבחינה המקצועית. הדחה מוקדמת אחרי הדחה מוקדמת בצ'מפיונס ליג (למרות אליפות מקומית פה ושם), הפכו את הבלאנקוס לפרוייקט יוקרתי מאכזב. בסופו של דבר, היה זה רונאלדו אחר שהחליף סופית את ראול בקבוצה.
מספר 7 החדש
מעכשיו ריאל מדריד תהיה שייכת לכריסטיאנו רונאלדו הפורטוגלי, שכבר לוטש עין לחולצה מספר 7 שהותיר ראול. רונאלדו היה זה שלקח לדייויד בקהאם את אותה חולצה במנצ'סטר יונייטד, ועכשיו עומד לעשות את אותו הדבר גם במדריד. זאת, אלא אם מישהו יחליט לתלות אותה על גג ה'סנטיאגו ברנבאו'. אם לשפוט על פי התנהלות הנשיא פלורנטינו פרס, אין סיכוי שזה יקרה.
סימן את תחילת הדעיכה של ראול, רונאלדו (AP)
רונאלדו, בינתיים, ייקח על עצמו את ריאל לטוב ולרע, אך תמיד יהיה חסר את האצילות והצניעות שיש לראול בשפע. הוא לא יוכל להתקרב ל-228 שערים ב-550 הופעות, לזכייה בשלושה תארי ליגת אלופות ושש אליפויות מקומיות, אבל בכל זאת יהיה הסמל החדש של המועדון המפורסם ביותר בעולם. אחרי הכל, לא המספרים עושים את ההבדל בין השניים, הבדל שהוא תהומי.
בעוד הספרדי תמיד נישק את טבעת נישואיו או דפק על חזהו, היכן שהסמל של ריאל מדריד נמצא, רונאלדו תמיד ייזכר כשחקן שעשה קריירה ענקית במועדון אחר. הוא ייזכר כמי שלא מהסס לרמות על מנת להשיג יתרון וכן, גם כמי שהכניס להריון מלצרית מחוץ לנישואין. הפוך לגמרי מאותו ראול גונסאלס בלאנקו, שתמיד ידע להישאר כוכב בזכות עצמו, נסיך של ממש, גם כשהנחיתו עליו שמות נוצצים אחרים.
חסר את האצילות של ראול, כריסטיאנו רונאלדו (רויטרס)
ועכשיו, לבונדסליגה
את ראול האמיתי אפשר להכיר דרך השמות אותם בחר לארבעת בניו. לבכור קוראים חורחה, על שם חורחה ולדאנו, המנהל המקצועי הנוכחי ומי שאימן אותו בריאל מדריד ואף אמר לפני מספר שנים כי "ראול הוא ריאל וריאל היא ראול". לבן השני קוראים הוגו סאנצ'ס, על שם החלוץ המקסיקני ששלט בברנבאו בסוף שנות השמונים. לתאומים קרא ראול הקטור ומתיאו.
הראשון על שם שחקן עבר נוסף, הקטור ריאל, שהיה אחד מכוכבי העל הראשונים של מדריד, אי שם בשנות החמישים. מתיאו קרוי על שם לותאר מתיאוס, שחקן אותו העריץ ראול בילדותו, שמעולם לא שיחק בליגה הספרדית. למעשה, האהבה למתיאוס הפכה את ראול למעריץ גדול של הליגה הגרמנית, וכשהגיע הזמן לבחור בצעד הבא, הבונדסליגה נראתה כדבר הנכון ביותר מבחינתו.
"אני שמח שהצלחנו להחתים את ראול, הצהיר פליקס מאגאת, מאמן שאלקה. "זה משמח לראות סקורר גדול ושחקן ברמה עולמית מגיע לבונדסליגה". שתבינו, מאגאת לא סתם דיבר על טובת הליגה כולה כשהוא דיבר על ראול. בשנים האחרונות מנסה הבונדסליגה להחזיר לעצמה מעט מהזוהר שהלך לאיבוד לאחרונה, מאז התפוצצות של פרשיות בעייתיות על שופטים מושחתים, עזיבת כוכבים גדולים, בעיות פיננסיות של חלק מהמועדונים וחוסר הצלחה במפעלים האירופיים.
ייהנה מראול החל מעתה, מאמן שאלקה פליקס מגאת' (רויטרס)
יש על מה להילחם
אקדמיות הכדורגל המקומיות כבר הפכו מזמן למובילות בעולם, ומה שנשאר זה להחזיר את השמות הגדולים הביתה. "ראול בשאלקה זה דבר מצוין", טוען רוד ואן ניסטלרוי, ששיתף פעולה עם הספרדי בריאל מדריד לפני שחתם בעונה החולפת
בהמבורג. "פעם, רק באיירן מינכן החזיקה כאלה ועכשיו יש יותר ויותר מועדונים אחרים שמצליחים להביא שחקנים כאלה. מיכאל באלאק חזר ועכשיו ראול בשאלקה".
באיירן הגיעה לגמר ליגת האלופות בעונה שעברה, נבחרת גרמניה לחצי גמר המונדיאל ונראה כי לכדורגל מהבונדסליגה יש מה למכור. הבחירה של ראול, נראית לפתע טבעית לגמרי, ותהיו בטוחים שגם בגיל 33 הוא ימשיך לקרוע רשתות ברמות הגבוהות ביותר. "זה צעד גדול עבורו להגיע ממדריד לגלזנקירשן, אבל אני בטוח שלא יהיו לו בעיות", הצהיר ואן ניסטלרוי. "המעבר מוכיח שהוא לא גמור. ראול הוא שחקן גדול, מקצוען ענק ואדם טוב".
ומה עם ראול עצמו? אחרי שניגב את הדמעות במסיבת העיתונאים שסימנה את דרכו החוצה מהמקום ששימש לו בית במשך 18 שנה, ראינו את הספרדי מחייך כשהוצג בגלזנקירשן. "שאלקה זה אתגר חדש עבורי", הוא אמר. "המטרה שלנו היא לתת פייט במאבק על האליפות ולעבור את שלב הבתים בצ'מפיונס ליג. זו הולכת שנה מלאת אירועים". תסמכו על מילה של ראול.
