בית המשפט העליון דחה הבוקר (יום ה') את הערעור שהגיש הרוצח ירון סנקר על
הרשעתו ברצח כפול במספרה בהוד השרון בשנת 2003. סנקר שר "אנחנו מאמינים בני מאמינים" בבית המשפט לפני ההודעה על ההחלטה נגדו.
סנקר נידון באוקטובר 2006 לשני מאסרי עולם מצטברים ועוד 25 שנות מאסר חופפות, לאחר שהודה ששימש כרוצח שכיר של משפחת אוחנה במסגרת מאבקי הכוחות בעולם התחתון. הוא הורשע ברצח חיים שבי ותומר שבת וכן
בניסיון לרצח ובשוד מזוין.
השופט יצחק עמית קבע בפסק הדין כי "מדובר במערער שהפשע הוא תורתו אמונתו מזה שנים רבות ונטל חלק בשורה ארוכה של עבירות חמורות, כל אחת כשלעצמה, ששיאן ברצח של שני אנשים, אחד מהם עובר אורח תמים ובכל זאת בעת שזמן ששהה בבריחה ממעצר של 12 שנים שהוטל עליו".
הוא הוסיף כי סנקר "התפכח חיש מהר" מחרטתו על הרצח, "ונדמה בעיני כמי שיושב על הטריבונה ועוקב בהשתאות אחר הסערה המתחוללת בעקבות מוצא פיו".
פרקליטו של סנקר, עו"ד גיל גבאי, אמר לאחר הכרעת הדין כי המשטרה חצתה את כל הקווים האדומים בחקירתו של סנקר: "הם עשו לו תרגילים יוצאי דופן, הכניסו לו לתא מדובב, שוטר שהתחזה לרב".
לדברי עו"ד גבאי, במשטרה הבטיחו למרשו הבטחות סרק וסכסכו בינו לבין פרקליטיו. "הוא הכחיש את הרצח הכפול בבית המשפט, אולם בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה שהחקירות התנהלו באופן ראוי. לאחר שנעיין בפסק הדין, נשקול אם להגיש בקשה לדיון נוסף. הוא כמובן מאוכזב מאוד, הוא חיכה שנים רבות לשחרורו".
בחודש מאי 2003, לאחר שהצטרף למשפחת אוחנה כשכיר חרב, הטילו בני המשפחה על סנקר משימה לרצוח את שמעון זריהן. המשפחה חשדה בזריהן כי הוא מעורב ברצח אחיהם חנניה אוחנה,
ושלחו את סנקר להתנקש בו, אולם הוא נכשל. זריהן נפצע קשה.
באוקטובר 2003 נשלח סנקר להתנקש בחיים שבי, יעד נוסף שהגדירה המשפחה. הוא הגיע למספרה בהוד השרון, שם ירה בשבי, אך באותה הזדמנות ירה למוות גם בתומר שבת, מבעלי המספרה. לדברי סנקר, הוא
ירה בשבת כיוון שהיה דומה לשבי, והוא לא היה מעוניין לאכזב את בני משפחת אוחנה כשנשלח לבצע את משימת החיסול.
בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לפני ארבע שנים כי מדובר בתיק פשע חמור ש"חומרתו הקיצונית חריגה גם באולם הזה, שיודע תיקי פשע חמורים מן השורה הראשונה".
במהלך חקירותיו במשטרה הודה סנקר בכל המיוחס לו, הביע חרטה על מעשיו ועלה לקבריהם של שבי ושבת וביקש סליחה על מעשיו. אולם, עם תחילת המשפט הוא חזר בו מהודאותיו ואף יצא למאבק משפטי על קבילות הודאותיו במשטרה. הוא טען כי הובטח לו מעמד של עד מדינה, אך בית המשפט דחה את הטענות והרשיע אותו במעשי הרצח.
