שמחת הנשארים, בכי המגורשים: 'אנחנו ישראלים'
ההורים המודאגים, החברים מהגן שייאלצו להיפרד, ישראלה הקטנה שתגורש מהבית שהיא אוהבת, קיילי בת ה-5 שרוצה לעלות לכיתה א' - אבל לא בבית ספרנו. החלטת הממשלה הסבה אושר, אבל גם הנחיתה מכה קשה. נתניהו הסביר ש"מצאנו איזון שימנע סכנה לאופי המדינה", אז האם להמשך המאבק יש סיכוי?
ישראלה הקטנה מספרת שהיא אוהבת את ישראל ו"הכי הרבה גלידה". כן, כך קוראים לה. אמה מביטה בה בעצב, מבקשת שתספר עוד על ישראל, בציפייה שמישהו יצפה בילדה וישאיר אותן כאן. "קשה לחשוב שנצטרך לעזוב", אומרת האם בלחש. אבל כך קבעה הממשלה אתמול (יום א'), כשקיבלה את הקריטריונים של הוועדה הבינמשרדית, לפיהם כ-400 ילדי עובדים זרים יגורשו ו-כ-800 אחרים יישארו במדינה שבה נולדו.
ההחלטה - והסערה בממשלה
- השרים שלא ידעו להתנגד: הרצוג וברוורמן הפתיעו
- בן אליעזר צעק: "מדינת יהודים לא מגרשת ילדים"
- הארגונים: לגלות מוסריות גם כלפי יתר ילדי הזרים
בגן לוינסקי בתל-אביב, שיחקו וחגגו אתמול בערב הילדים על הבמה. ההורים המתינו בדממה, לשמוע מי לשבט ומי לחסד, אל מול דוברי הארגונים השונים. מדי פעם נשמעו קריאות שמחה ומחיאות כפיים של הנשארים. מנגד - דממת המגורשים, ולעתים גם בכי.
רושאן ובנץ הם החברים הטובים ביותר, יחד עם לומדים באותו הגן, יחד תכננו להירשם לאותו בית הספר. כעת רושאן בן ה-5 וחצי יכול להצהיר בגאווה "אני נשאר בישראל" - אך ככל הנראה הוא יאלץ להיפרד מחברו הטוב, שיחגוג רק עוד יומיים יום הולדת 5. בנץ כנראה עדיין לא מבין וצוהל אחריו: "אני נשאר בישראל".
דניאלה, בת 8 וחצי, סיפרה שהיא אוהבת את החברות והמורות בישראל. אחרי שהבינה שתוכל להמשיך לחיות פה, היא פונה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ומבקשת שישאיר גם את חבריה. "לא ממש נעים לילדים האלה. אני אוהבת את ישראל, וגם הילדים אוהבים את ישראל. אז תן להם להישאר".
לצד המאושרים שיישארו כאן, מביטים בעצב אלה שנגזר עליהם לעזוב את ישראל. כך, אנג'לו בן ה-5 וחצי, שלומד בגן ישראלי, לוחש "לא רוצה לעזוב", שעה שאימו האוחזת בו מסבירה כי הכאב גדול. גם קיילי, בת 5 שהתלוותה להוריה, ככל הנראה לא תגשים את חלומה. "אני עוד מעט בכיתה א'" היא חוזרת שוב ושוב, מנסה להזכיר שהיא כבר גדולה.
רחל, אמם אילן גבריאל בן ה-5 ומריה בת השנתיים וחצי, מבטיחה לא לוותר: "כאמא אני הולכת להילחם למען חירות ילדיי. לחזור לפיליפינים, זה לאבד את העתיד, לאבד את חייהם". בשעה שהיא אוחוזת בתקווה, מחזיקה בפלייר הכתום עם ההמלצות שחילקו ארגוני הסיוע, היא מסכמת: "אשאר ככל שאוכל, בתקווה שהממשלה תבין שהילדים האלה ראויים לחיים".
רותם אילן, יו"ר ארגון ילדים ישראלים, עמדה מול המאות וניסתה לשמור על אופטימיות. "אי אפשר לתאר את האושר והשמחה, זה פשוט להעניק להם חיים במתנה", אמרה על אלה שקיבלו את הבשורה החיובית. לצדם, היא קיבלה "טלפונים מאמאות בוכות, ילדים שלא מבינים מה יעלה בגורלם. אני מקווה שהממשלה לא תנהג כבמשפט שלמה".
עם ארכה: עד 42 יום למצוא את כל המסמכים
לפי ההחלטה, הילדים יגורשו עם הוריהם, אלא אם כן הם עומדים בשורת קריטריונים:
- הילד למד בשנה האחרונה במערכת החינוך הממלכתית בישראל ורשום לבית ספר בשנה הבאה, מכיתה א' ומעלה - או לחילופין, סיים כיתה י"ב בשנה החולפת במועד ההחלטה והתגורר ברצף חמש שנים או יותר בארץ;
- נולד בארץ, או נכנס אליה לפני גיל 13;
- עליו להיות דובר עברית;
- הוריו נכנסו באשרה וברישיון;
- היעדר "מניעה פלילית או בטחונית";
- הוריו אינם מועסקים ולא הועסקו בנציגות דיפלומטית זרה.
- לתנאים אלו נוספה אתמול הקלה מסוימת - שר הפנים ייוועץ עם הוועדה הבינמשרדית ב"מקרים גבוליים".
במשרד הפנים נערכים לבצע את החלטת הממשלה, אולם לא באופן מיידי. תחילה יפרסם משרד הפנים הודעה בעיתונות בדבר הקריטריונים שנקבעו, ובשבועות הקרובים יעסקו בקבלת מסמכים מעובדים זרים העומדים העומדים בדרישות, ויציגו מסמכים המעידים על "ישראליותם". למבקשים לקבל את אשרת השהייה יוקצבו 21 יום להגשת הבקשה, ומי שלא יעמוד בקריטריונים יתבקש לעזוב בתוך 30 יום.
כך הצביעו השרים:
על פי התכנון, בשלושת השבועות הקרובים לא יעסוק משרד הפנים בגירוש רשמי, כדי לאפשר לאנשים השוהים בניגוד לחוק לצאת מהארץ מרצון לפני גירוש. עובדים שיבקשו דחייה בהגשת המסמכים בשל חופשת הקיץ, יוכלו לקבל ארכה של 21 יום נוספים. רק לאחר מכן יינקטו "אמצעי אכיפה, לרבות השמה במשמורת והרחקה מישראל".
הוועדה המליצה גם לממשלה להקים מסד נתונים של ציבור השוהים הלא חוקיים בישראל, ולהכין תוכנית עבודה מסודרת לאכיפת הרחקתם מישראל של כל אלו שאינם עומדים בתנאים.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "ההחלטה מאזנת בין הצורך האנושי להשאיר בארץ את רוב רובם של הילדים, שהתערו בישראל ולומדים במערכת החינוך שלנו, לבין הצורך למנוע תמריץ להסתננות בלתי חוקית של מהגרי עבודה שיסכנו את האופי היהודי והדמוקרטי של המדינה וישטפו את הארץ".
"בג"ץ אולי יעכב, כנראה לא יתערב"
במוקד הסיוע לעובדים זרים קראו לממשלה להאריך את הזמן שהוקצב לעובדים להוכיח את זכאותם, מחשש שעודף הדרישות יביא לגירושם של מי שרשאים להישאר בארץ, שיפלו קורבן לביורוקרטיה. "אנו קוראים לממשלה לגלות את אותה מוסריות כלפי הילדים שיפלו בין הכסאות,
כמו ילדי הגנים ואחרים שלא יעמדו בדרישות הבירוקרטיות הבלתי אפשריות", אמרו גם בארגון "ילדים ישראלים" המוביל את המאבק.
יוניצף ישראל, הגוף האחראי על אכיפת האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הביע את מחאתו על ההחלטה ומסר כי ממשלת ישראל "חייבת לגבש מדיניות הגירה הומנית ולהחליף את מדיניות 'הדלת המסתובבת' חסרת ההגיון, המבקשת מחד לגרש את מהגרי עבודה וילדיהם ומאידך להביא חדשים במקומם. מדיניות הממשלה מהווה הפרה גסה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, אשר ישראל - כמו עוד 200 מדינות ברחבי העולם - חתומה עליה".
משפטנים בכירים העריכו כי גם בזירה המשפטית לא יזכו העובדים הזרים לנחת, משום שאם יוגש בג"ץ נגד החלטת הממשלה, בית המשפט העליון אינו צפוי להתערב.
"צריך לזכור כי מדובר בהחלטת ממשלה שהיא החלטה מנהלתית רגילה, שאפשר לתקוף בבג"ץ, אולם בג"ץ לא נוטה להתערב בהחלטות ממשלה. אין סיכוי גדול שאם יוגש בג"ץ, הוא יתקבל. זה יכול אומנם לעכב את הליכי המינוי אך לא למנוע אותם", אמר ל-ynet גורם משפטי בכיר.
"לטעון כי החלטה זו פוגעת בחוק כבוד יסוד האדם וחירותו היא טענה שטחית. צריך לבדוק אם אכן נעשו איזונים כדי לאזן בין חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו לאילוצי הממשלה, ואם האיזונים מספיקים", הסביר גורם אחר, "בנוסף, זה שעשרה שרים התנגדו, לא אומר שההחלטה מתנגשת עם כבוד האדם וחירותו, אלא יכול להצביע פשוט על כך שאותם שרים מתנגדים למדיניות הממשלה בנושא זה".
לפנייה לכתב/ת 
