כדי להבין את תופעת ההתבוללות של יהודים, במיוחד בעשרות השנים האחרונות, יש למצוא את הסיבות שהובילו לכך. כמו לכל שינוי חברתי, ניתן לחלק את הסיבות שהובילו להתבוללות לשתי קבוצות - סיבות מושכות וסיבות דוחפות. בעוד שישנה תמימות דעים לגבי הסיבות שמשכו להתבוללות, כגון סביבה חילונית, על כל השלכותיה, אין כך הדבר לגבי הגורמים הדוחפים.
מבחינת הדתיים, על כל זרמיהם, יש רק גורמים מושכים להתבוללות, למעט גורמים דוחפים בשעת פורענויות וצרה, ומכאן נולד המושג המתנשא והמוטעה - "תינוקות שנשבו", מושג הלכתי שמתמודד עם יהודים שלא הייתה להם הזדמנות ללמוד את עקרונות היהדות, כפי שהדתיים מזהים את עקרונותיה, בשל הימצאות בסביבה לא יהודית, המדמה תנאי שבי.
טלי פרקש כותבת ב-ynet יהדות על חתונת צ'לסי עם בחיר ליבה היהודי:
"עצוב לגלות שלא פצצת אטום אלא דווקא פלורליזם ופתיחות עלולים לעשות בסופו של דבר "את העבודה" עבור אויבנו בפחות דם והרבה אהבה, כי ליהודים בארצות הברית יש תאריך תפוגה".
משפט המתמצת את הנחות היסוד המתנשאות, השגויות, הרואות את העולם האורתודוכסי המואר, כמחזיק בכוחות האור ונלחם את מלחמתו בכוחות החושך. לא במקרה משתמשת פרקש במונחים "אויבים", "טרגדיה" ו "שכול". מושגים המתארים את התפיסה האורתודוכסית השגויה שגרמה לקוצר רואי בעניין ההתבוללות. המושג "תינוק שנשבה" מתאר בדיוק את חוסר ההבנה - מי כאן נמצא בשבי קונספציה?
באופן פרדוכסאלי, היהודים החילונים הם תינוקות שנשבו, משום שהדתיים דחפו אותם לכך, לתובנה כאילו ניתן לקיים את היהדות רק לפי חוקי ההלכה, תינוקות שנשבו בידי הדתיים ולא בידי סביבה לא יהודית-חילונית.
הכישלון הגדול ביותר של האורתודוכסיה הוא בכך שלא רק שלא מנעה מקרי התבוללות, אלא אף דחפה לרוב מקרי ההתבוללות בהיסטוריה היהודית ולא רק זאת - אלא אנשיה מנעו ועדיין מונעים מלא-יהודים להצטרף לעם היהודי בהערמת קשיים בגיור.
עבור אנשים חילונים, האורתודוכסיה לא נתנה מענה הומניסטי לחיים יהודיים ולכן הם החלו להתבולל, גם הרפורמים לא ממש השכילו להבין את הצורך ההומניסטי בעולם חילוני ולכן עדיין טלי פרקש יכולה לנפנף בכישלון המהדהד של הרפורמים, אולם הסיבה היא שהרפורמים הגמישו את הפולחן הדתי והעמדת אלוהים והאידיאולוגיה המונותיאיסטית במרכזה, דבר חשוב כשלעצמו, אולם לא נתנו מענה לצרכים הומניסטיים.
גם כאשר גויים אשר התחתנו עם יהודים ורצו להצטרף לקהילה היהודית, האורתודוכסיה הערימה עליהם קשיים בהליכי גיור לא רלוונטיים לעולמם ואנשיה הרחיקו גם את אלו שרצו להצטרף משום שלדידם יש רק דרך אחת להיות יהודי, החי לפי מצוות וההלכה ואין אפשרות לחיות כיהודי הומניסטי חילוני.
אני מברך על נישואי תערובת משום שהן סימן לחיים של אומה נורמלית-אנושית, שבה באמת האהבה מנצחת ורואה את האדם שבבן או בבת הזוג ולא את שיוכו הדתי-לאומי-תרבותי, אין כאן מלחמה של בני אור בבני חושך, אלו מונחים שמעולם לא היו נכונים, אלא להבין שיש באפשרותנו לקיים לאום יהודי בעולם דינמי, שבו הזהויות לא חד מימדיות ומעורות בחברה הסובבת.
האתגר למניעת התבוללות ולהמשך קיומו של העם היהודי הוא גדול ומרכזי.
ראשית, עלינו לזנוח את המושגים הישנים והמעוותים של "תינוק שנשבה" ועוד מונחים היסטריים, שנית, עלינו לאפשר ליהודים החילונים מענה ורלוונטיות ליהדותם, בהלימה ערכית לאורח חייהם, כי ניתן לקיים תרבות יהודית חילונית עשירה ותוססת, קהילתית ומקבלת את האדם. שלישית, עלינו לחבק את אלו הרוצים להצטרף לעמנו, כמו צ'לסי קלינטון, אשר קיימה טקס בין תרבותי והוכיחה בכך שהיא כן רוצה להבין, לכבד ואולי אף ללמוד ממסורות יהודיות.
כדי לעמוד באתגר על החילונים להבין כי המפתח להמשך קיומו של העם היהודי נמצא אצלם, ביכולת שלהם לחיות תרבות יהודית רלוונטית לעולם החילוני ובכך להשאיר את אלו שנוטשים את יהדותם בשל חוסר עניין בדת ולצרף את אלו שרוצים להיות יהודים ולהישאר חילוניים.
הכותב הינו רב חילוני, ממייסדי אתר טקסים
