גיוס חרדים? בעיה שתיפתר מעצמה

גם שוק העבודה יוצף באברכי משי שיתפסו עמדות במערכת הבנקאית, בשירות המדינה ובמשק כולו. בביטוח הלאומי יקבל את פניך מוישה, במס רכוש שייע, ושוטר התנועה שיבקש ממך רשיונות לביקורת ישמע בניידת את הדיסק החדש של ליפא שמלצר.

מישהו באמת חושב שאז לא יהיו עתירות לבג"ץ והודעות לעיתונות מטעם חדו"ש והפורום לשוויון בנטל? ברור שכן. אז תיסוב העתירה סביב הבעיה החמורה של מתן הפטור לחיילים בצום שבעה עשר בתמוז, והסכום הגבוה מדי שמשולם כתשמ"ש לחיילים בעלי ארבעה ילדים ויותר.

אתם יודעים למה? כי האנשים האלה עובדים בזה. זה מקום העבודה שלהם. ברגע שמבצבצת איזושהי ידיעה שעניינה הוא גיוס או אי גיוס החרדים - כמו השבוע, עם היוודע החלטת הממשלה להעניק פטור גורף לבחורי ישיבה מעל גיל 22 - משימתם היא לעטר אותה בקישוט מטעמם. התנגדות, יציאה חוצץ, לא יעלה על הדעת, הלם ומבוכה, תדהמה וזעם.

פתרון בעיית גיוס תלמידי הישיבות - שהיא בעיה לכל הדעות ואיש אינו מתווכח עם זה - מתבצע בשני מסלולים מקבילים, שאינם פוגשים אחד בשני לעולם. המסלול האחד הוא המסלול האפקטיבי, הרגיש, החכם והמצליח. הוא מונע כל כולו בידי רבנים, מנהיגים, עסקנים ובעלי יוזמה - בעצמם חרדים, או למצער דתיים. בשקט בשקט, בשום שכל ובסבלנות, הם מצליחים, בשיטת "חומה ומגדל", להקים עוד מאחז ועוד יוזמה; עוד פתרון ועוד פתח לפתרון. הם הקימו בכשרונם את הנח"ל החרדי, חוקקו בתעוזתם את חוק טל והקימו בשכלם את מערכות שילוב החרדים בחיל האוויר ובמודיעין.

הם עושים עבודת קודש נהדרת, מפני שהם אמפתיים לעניין, ובעיקר פרגמטיים ותכליתיים. הם מבינים שכדי לעקור נורמה שהשתרשה במשך 60 שנה, דרושות לפחות 30 שנה. הם מבינים שבעיה מורכבת, שכוללת בתוכה אלמנטים שונים שרובם נוגעים למעגלים מנטליים ורגשיים רחבים הרבה יותר, לא נפתרת בכפייה ובצעקות, אלא אך ורק בשום שכל ובחכמת מעשה. לכן הם מצליחים, יחסית, ובתום פחות מעשור של פעילות - הם יכולים להציג בגאווה מספרים מרשימים שיכולים להוכיח על מגמה.

המסלול השני הוא מסלול הצעקנות הפופוליסטית ותקיפת החרדים השכם והערב, תוך שימוש בשפה פטרנליסטית ומתנשאת שבאה כביכול לסייע לחרדים בעצמם "להסיר מעליהם את כבלי תנועתם".

צודקים העותרים בחלק מטענותיהם, כמובן, אבל אין להם שום מושג כיצד פותרים את הבעיה הזו. יתרה מכך: בטון שהם סיגלו לעצמם, באופן שבו הם מתנהלים ומתנסחים, הם גורמים נזק לתהליך שממילא מתרחש מול עיניהם. הם בוחרים כמובן להתעלם ממנו, כי הוא משמיט את הקרקע תחת טענותיהם והופך אותם לפחות צודקים.

כל בר דעת מבין שכל פעולה שהיא, מקשה או מקילה, שמתרחשת בסביבת בעיית גיוס תלמידי הישיבה - היא ברכה גדולה, ותביא בסופו של דבר, בעוד זמן רב, לפתרון כולל. קוראים לזה "תהליך", וכך בדיוק זה עובד, לאט וחכם.

העובדה שרוב הפתרונות לבעיית הגיוס מגיעים דווקא מן הצד החרדי מלמדת ששאלת גיוס ושילוב תלמידי הישיבות היא שאלה גדולה ורחבה. גדולה הרבה יותר מכדי שניתן יהיה לעסוק בה בכלי הדלוחים של מחאה פופוליסטית והודעות לעיתונות. ככזו, היא גם תיפתר באופן שבו בעיות גדולות נפתרות: מעצמה. לאט ובטוח היא תלך ותיפתר, כי זהו צו ההיגיון וההכרח ההיסטורי. צריך רק לדאוג לכך שלא יהיו טיפשים שיפריעו, למען האדרת שמם הם, לתהליך הטבעי הזה.

קובי אריאל, עיתונאי