ביתר עילית המומה: "שבעה בני משפחה נמחקו"

"מי יבוא לפה? כל המשפחה נמחקה. השכנים שלי נמחקו". כך ביכו הלילה (יום ו') בביתר עילית את מותם של שבעת בני משפחת ברנשטיין, תושבי העיר מחסידות קרלין-סטולין, שנהרגו מפגיעת רכבת במיניבוס שבו נסעו מצפון לקריית-גת. "יש לי מכתב שעוד לא הספקתי לתת לה. אני לא יודעת איך אוכל להמשיך לחיות כאן", התייפחה חברתה של הבת מלי.

אסון המיניבוס בדרום - עדכונים אחרונים ב-ynet:

• נהג המיניבוס: ראיתי את המחסום ברגע האחרון
• זמן הדיווח ייחקר; נהג הקטר: ראיתי אותו מרחוק
• האם הרכבת החלה לבלום בזמן?
• המיניבוס נמעך לגמרי: "טיטולים מפוזרים בשטח"
• בין ההרוגים בתאונה: מתנדב של זק"א
  

באסון המיניבוס נהרגו אריה (43) ורבקה (41) ברנשטיין, שלושת ילדיהם הקטנים - יוחנן (16), חיה (14) ומרדכי-אהרון (9), בתם הגדולה מלכה (21), ובנה בן השנה וחצי של מלכה, שנקרא אף הוא מרדכי-אהרון. היא ציפתה לילד נוסף, והייתה בשלבי הריון מתקדמים. מלבד נהג המיניבוס, היחיד ששרד את הפגיעה הקטלנית מבין יושביו היה בעלה של מלי ואביו של מרדכי-אהרון, דוד גוטשטיין.

חתונתה של מלכה גוטשטיין. מימין למעלה: הבת חיה, האם רבקה, האב אריה, הבן יוחנן. משמאל לכלה: החתן שנפצע. משמאל למטה: מרדכי, הבן שנהרג (באדיבות עיתון המבשר)

אחת השכנות סיפרה כי אריה ברנשטיין היה איש טוב, שפיתח שיטה ללימוד קריאה למתקשים, ועמד בראש מוסד שעסק בנושא. "הוא היה כל כולו איש חסד והצלה, והתנדב גם בזק"א. את כל העיר פה הוא החזיק. הם היו שכנים פשוט מדהימים. כל התלמידים פה בעיר שהוא הקים על הרגליים יודעים לקרוא בזכותו. כולם בבניין ידעו שאם קורה משהו - הוא יעזור. בתי יום אחד השתנקה, והוא רץ ועזר לה. כך הוא היה עם כולם".

בוחנים את זירת התאונה. "האבא עשה הכל בהתנדבות" (צילום: אבי רוקח)

בעלה דיבר גם הוא בשבחו של אב המשפחה. "הוא היה מסתובב בשבת עם כיס מלא טופי, וכל ילד שעבר לידו קיבל. אחרי פסח הוא היה דופק על הדלתות של כל הבניין ומחלק לחמניות חמות. לפני יום צום הוא היה עושה אותו הדבר, ומחלק כדורי קל-צום. הוא עסק בשידוכים, והיה אדם שחי בשביל כל העולם ועשה הכל בהתנדבות, בין כל העיסוקים שלו".

מלי יצאה, וחשבתי שהיא נוסעת ללדת

"אחר הצהריים הבת שלי עוד ישבה מול החלון וראתה את המשפחה אורזת", נזכרה השכנה. "הם נסעו לחופשה, והיא הסתכלה וספרה את המזוודות. אחרי שהודעתי לה על האסון, היא אמרה, 'איזה מזל שראיתי אותם בפעם האחרונה'".

שכנתה של משפחת גוטשטיין סיפרה שכשראתה את מלי יוצאת בבוקר מהבית, הייתה בטוחה שהיא נוסעת לחדר

 הלידה. לדבריה, הייתה זו משפחה טובה, שקטה ומאושרת, שאפשר רק לקנא בה. "לי אישית הם עזרו המון מאז שהכרנו. יש בהם כל מה שצריך להיות לבן אדם. מלי הייתה אישה מקסימה, שעזרה לי המון בבייביסיטר, ואף פעם לא אמרה לא".

"גם דוד", היא מספרת, "אני זוכרת שכשהשכנים עשו סורגים, הוא בא וסידר. הוא גם התנדב בארגון חסד. אני לא יכולה לעכל את זה שלא אראה אותם שוב". שכנים אחרים תהו: "משפחה כל כך נחמדה. מה השם רוצה מאתנו עכשיו? מה נעשה?".