היפראקטיביות בביה"ס: ברכה או קללה?

ההורים של דור (שם בדוי) הגיעו אלי מאוד מוטרדים. הם סיפרו לי שבנם בורח מבית הספר ומפריע בשיעורים. המורה מותשת ממנו והוא מרבה להתפרץ. הם הרגישו שהם מאבדים שליטה והיו מודאגים שבקצב הזה דור יסומן בבית הספר כ"ילד בעייתי".

1. דימוי עצמי נמוך

הילד מרגיש כל הזמן "לא בסדר" ומסתובב עם תחושה מתמדת של כישלון. אינני יכולה להמעיט בחשיבות הנושא הזה. זאת מכיוון שילד שחש כי הוא גורם מפריע ובלתי רצוי, יגדל להיות מבוגר בעל דימוי עצמי שסיכויי ההצלחה שלו בעולם נמוכים.

2. תיוג

ילד שמתויג בשנים הראשונות שלו בבית הספר כתלמיד בעייתי, יתקשה מאוד לצאת מהמשבצת הזו והדבר ישפיע על ההתנהלות שלו מול המערכת בשנים הבאות. לילדים במצב הזה יש נטייה להנציח את מצבם באמצעות התנהגות שלילית.

3. קושי בלימודים

למרות שאין בעיית אינטליגנציה, ילדים היפראקטיביים נוטים להיות תלמידים חלשים, בגלל הקושי שלהם לעמוד בדרישות המסגרת, כגון: ישיבה על כיסא במהלך שיעור שלם, האזנה למורה, הימנעות מתגובות אימפולסיביות ועוד.

מה עושים?

למרות העלייה במודעות בשנים האחרונות, מסגרת בית הספר עדיין אינה יכולה להתאים עצמה בצורה מושלמת לצרכיהם של ילדים אלו. לכן, להורים תפקיד קריטי בתיווך בין הילד למערכת ובמתן כלים להסתגלות. הליווי שילד זקוק לו צריך להתממש במספר רבדים:

ניתוב אנרגיות למקורות חלופיים: במקום לדכא את האנרגיה הבלתי-נדלית של הילד, רצוי לנתב אותה לאפיקים אחרים. לכן, עיסוק בפעילות ספורטיבית חשוב ביותר.

מתן כלים לתקשורת: חשוב ללמד את הילד איך לתקשר מול המערכת, המורה והחברים. למשל, במצבים של תסכול, ילד היפראקטיבי נוטה יותר להתפרצויות זעם. ניתן ללמד אותו לבטא את התסכול שלו באופן מילולי ולצמצם את מספר ההתפרצויות. בנוסף, ניתן להקנות לילד מיומנויות הקשבה ועל ידי כך להקטין חיכוכים.

שיכלול יכולות התנהגותיות: ניתן להפחית את מידת האימפולסיביות ולשפר את היכולת לדחיית סיפוקים ובכך להקטין בצורה משמעותית את הקושי מול המערכת. באמצעות משובים חיוביים ניתן להגיע להישגים משמעותיים שמעצימים את הילד, בניגוד להענשה על התנהגות שלילית.

עבודה בתנועה ומגע: תנועה היא כלי ריפוי יעיל ביותר. ילדים היפראקטיביים זקוקים לתנועה יותר מאשר ילדים אחרים, על מנת לווסת את רמת האנרגיה הגבוהה שלהם. עבודה במגע מקנה לילד הבנה מעמיקה של גבולות, מתוך למידה של גבולות הגוף. בנוסף, היא מעלה את הביטחון העצמי ומקנה שקט גופני ורגשי.

תמיכה רגשית: תמיכה רגשית ניתנת במטרה להעלות את הדימוי העצמי של הילד. במסגרת טיפולית היא נותנת לילד תחושת לגיטימציה ובטחון, על ידי הכלה של הכעס והתסכול, מתן חוויה של הצלחה והדגשת נקודות החוזק. שילוב של תמיכה רגשית במסגרת הטיפולית והביתית הוא בעל השפעה מרחיקת לכת על הילד.

• לילך אילון, מטפלת בשיטת אלבאום, לאומית שירותי בריאות מחוז צפון.