"חוק טל" שוב הגיע לכנסת, והבוקר (יום ב') דנה ועדת המשנה לפיקוח על החוק בבחינת יישום החוק ובפיקוח ובקרה על מוסדות תורניים. בדיון התייחס ח"כ משה גפני (יהדות התורה) לסוגיית הפיקוח: "על 750 מיליון שקלים שהולכים לתרבות לאמנים גם יש פיקוח? גם יש אמנים כאלה שלא משרתים בצבא. צריך שיהיה שיוויון, גם בביקורת צריך שיהיה שיוויון".
יו"ר ועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ח"כ יוחנן פלסנר (קדימה), אמר לו בתגובה כי יש צורך לפקח על תקציב ממשלתי שנתי של כמיליארד שקלים לישיבות ולכוללים. "אני חושב שיש כאן פיקוח שהוא חלקי", הוא אמר. "אם אין פיקוח, אז בואו לא נשחק את המשחק הזה. הדיון הוא לבדוק איזה סוג של פיקוח קיים. את מדיניות הפיקוח לא קובעים האנשים שיושבים כאן".
פלסנר טען כי חוק טל חל היום על כ-60 אלף אברכים ותלמידי ישיבות, אך קיימת בעיה בפיקוח על הרשומים בישיבות שלא באמת לומדים שם. גפני, בתגובה, המשיך לטעון לקיפוח של האברכים לעומת האמנים: "אם באה להקת זמר שרשומים בה 15 אנשים, אתם לא יודעים באמת אם יש שם 15 איש או לא. אם אני מדווח על 15 אברכים בכולל, הם צריכים להוציא תעודת זהות ולסגור הדלתות שלא ייכנסו אחרים. להקת זמר עם אותו התקצוב, לא בודקים להם את תעודת הזהות".
"חוק טל"
מסדיר את דחיית השירות הצבאי של תלמידי הישיבות ולמעשה מעגן את הפטור משירות צבאי, אם יחליטו להמשיך ללמוד בישיבה אחרי גיל 22. בחורי ישיבות בגיל 18, על פי חוק זה, אמורים לזכות
מדי שנה לדחיית שירות - עד גיל 22, אז באפשרותם לצאת ל"שנת הכרעה" בה הם יכולים לעבוד או ללמוד מחוץ לישיבה, בלא שיחוייבו בגיוס.
בתום שנת ההכרעה עומדות בפני כל בחור ישיבה מספר אפשרויות: לחזור לישיבה, או לחילופין - להצטרף למעגל העבודה ולשרת שירות צבאי בהתאם למצבם המשפחתי (חרדי נשוי עם שני ילדים משרת 120 יום) או לבצע שירות לאומי של שנה וחצי. המשמעות היא שתלמידי ישיבות שמתמידים בלימודיהם ולא רוצים להתגייס לצבא - פטורים מגיוס לפי חוק.
