הסטארטאפ "Facecash
" (פרצוף-מזומן) מחפש דרך נוספת להפוך את הסלולרי לאמצעי תשלום וסליקה.
באמצעות השירות של החברה, שעליו מדווח הבלוג טקקראנץ',
אפשר יהיה לשלוף את הטלפון הסלולרי כדי לשלם, ועליו יופיע ברקוד שייקרא על ידי בעל העסק שמשלמים לו, וכן תמונה - על מנת שיוכלו לדעת שהמכשיר אכן שייך למשלם - זאת במקום אמצעים כמו סיסמה או חתימה.
בהרשמה מראש לשירות, אפשר לחבר אותו לחשבון הבנק, וכן יש להזדהות בפני מפעילי השירות באמצעות תמונה, כדי שהיא תופיע על המסך בעת רכישה. השירות זמין לבלקברי, אייפון ולטלפונים שמבוססים על אנדרואיד. כמו כן ניתן לגלוש לשרות מטלפונים חכמים אחרים באמצעות דפדפן רגיל.
מי שעומד מאחוריי המיזם, הוא אהרון גרינשפאן, מי שהתפרסם כאחד מתובעי הבעלות על יצירת פייסבוק, שאף תבע את מארק צוקרברג וזכה לפיצוי במסגרת פשרה.
בשירות רוצים לגבות עמלה נמוכה יותר מחברות אשראי או מאמצעי שלום אחרים - מה שיעשה את השירות משתלם עבור סוחרים, אומר גרינשפן בראיון ל-ynet, אך האתגר של פייסקאש הוא לצבור לקוחות וכן סוחרים שישלבו את המערכת אצלם ויעשו בה שימוש.
למה להשתמש דווקא בברקוד - טכנולוגיה ותיקה יחסית ולא בסתם הקשת שם וסיסמה? "ברקודים הם מהירים ואמינים", אומר גרינשפן, "כשאתה עומד מול קופה ממש לא בא לך לעבור על כל אות בכתובת המייל שלך, שלא לדבר על כך שצריך מקלדת מלאה בשביל להקיש את הסיסמה".
גרינשפן טוען שצילום פנים הוא קשה מאוד לזיוף "אלא אם אתה ב'משימה בלתי אפשרית 3' או שיש לך תאום מרושע שאתה לא סומך עליו".
אהרון גרינשפאן היה חברו של מארק צוקרברג בלימודים בהארוורד, והיה אחד מאלה שתבעו ממנו בעלות על הרעיון של פייסבוק לפני כשלוש שנים.
על פי דיווח של הניו יורק טיימס
מ-2007, גרינשפן טען שייסד שירות מקוון בשם houseSYSTEM שבו השתמש גם צוקרברג, מייסד פייסבוק.
גרינשפן טען אז שהפיץ מייל שאומר שהשירות שלו הוא מעיין Face Book (ספר פרצופים) של תלמידים. בעוד גרינשפן הציע לצוקרברג לאחד כוחות, צוקרברג החליט להפוך את השירות שהוא פיתח במקביל לחברה בשם facebook.
במאי 2009 הגיעו השניים לפשרה
בנוגע לזכות על השם, בסכום שלא נמסר לתקשורת. "אני מרוצה מכך שהפשרה אפשרה לי להתמקד בעניינים חשובים יותר", אומר גרינשפן. עוד הוא מציין שאין קשר בין פייסקאש לפייסבוק למעט העובדה שבשניהם מעורבים פרצופים.
| חשבו על זה לפניו? צוקרברג |
גרינשפן לא היחיד שרצה חתיכה מפייסבוק. גם שותפיו לחדר של צוקרברג שהקימו את ConnectU זכו במסגרת פשרה, לפני שנה וחצי, בסכום של 65 מיליון דולר.
כעת, מנהלת פייסבוק מאבק משפטי נוסף נגד אדם בשם פול סגליה שטוען
ש-84 אחוזים מהרשת החברתית שייכים לו, בעקבות הסכם ותיק עם צוקרברג.
"הייתי מצפה שהמסמך של סגליה יופיע במשפט של ConnectU, אבל משום מה הוא לא הופיע", אומר גרינשפן שאומר שיתכן שסגליה פשוט משקר בקשר לבעלות על האתר.
גרינשפן גם אומר שכאשר התעמת עם צוקרברג בתחילת 2004 צוקרברג רמז שהוא כבר עבד על פייסבוק במשך זמן מה, אבל לפי הצהרות אחרונות שלו, הוא עדיין לא התחיל לעבוד עליו באפריל 2003, התקופה שבה גרינשפן טוען שהחל לעבוד על שירות כזה.
חלק מהמלחמות הללו מסוקרות בסרט של דיוויד פינצ'ר ואארון סורקין "הרשת החברתית"
שיצא לאקרנים באוקטובר. הסרט מבוסס על הספר "מיליארדרים במקרה" של בן מזריץ`.
צוקרברג ואחד מחבריו לדרך, דאסטין מוסקוביץ' הביעו חוסר שביעות רצון
מהספר והסרט - והדרך שבה מוצגים הדברים שמדגיש את הטפל, לדברי מוסקוביץ'.
צוקרברג לא התראיין לתחקיר על הספר - וכך גם גרינשפן. "למזריץ' יש מוניטין של מי שבודה דברים, ולכן לא הופעתי באופן בולט בספר. במקום זאת - הוא אזכר אותי בשם לא נכון פעמיים באחד העמודים ואני לא חושב שאופיע בסרט".
מזריץ' הודה בעצמו שהספר לא נאמן ב-100 אחוז למה שקרה במציאות, כאשר היו סתירות, כתב בהקדמת הספר, הוא השתדל להצמד לגירסה הקרובה ביותר למסמכים שבידיו למיטב שיפוטו, שכתב דיאלוגים לפי הצורך, שינה שמות ופרטים בשביל לא לפגוע והוסיף תיאורים משל עצמו בחלק מהסצינות.
גרינשפן אמר שקרא את הספר וכן את התסריט של הסרט. "כפי שציפיתי, רוב הדברים שם מומצאים ולא נכונים. אני צופה שהסרט יהיה מבדר אבל רחוק מאוד ממדויק", אומר גרינשפן וממליץ על הספר שלו, Authoritas.
פייסבוק עוררה ביקורת חריפה נגדה בנוגע לפרטיות של הגולשים, ולפרטים שלהם שנחשפים בפני העולם, בגלל הגדרות פרטיות שלא תמיד ברורות לכולם. ברשת החברתית ניסו מספר פעמים לפשט את ההגדרות הללו.
"אני חושב שההתמודדות של פייסבוק עם הנושא היא כשלון חרוץ שלצערי לקח את התרבות האמריקנית, ואולי העולמית, למקום גרוע", אומר גרינשפן. "אני לא הייתי פותח את האתר לציבור", הוא אומר, "והייתי מעצב את המוצר בצורה שתעודד אנשים לחלוק רק את מה שהם רוצים ולא ממש הכל. ה'פילוסופיה' של מארק היא שפתיחות היא טובה יותר - ואני חולק עליו... רק לפעמים פתיחות היא טובה יותר, וההימנעות שלו מלדבר על מקורות או רווחי החברה שלו הם ההוכחה לכך".
