גם לנו מגיע

מחלון בניין המשרדים בו מצולמת הסדרה "המשרד", הממוקם בראשון לציון, אפשר לראות בית קברות ענק, כמעט אינסופי, שמשתרע לאורך המבנה. זה פחות או יותר מסכם את התהליך שעברה הגרסה הבריטית בדרכה לטלוויזיה דוברת העברית שלכם.

הבריטים עשו את זה הכי מאופק, האמריקנים הכי מגוחך, הישראלים לוקחים את זה הכי רחוק, ועושים לכם את המוות. מה לעשות, כדי לזעזע ישראלי לא מספיק לשחוט פרה קדושה, צריך גם לקבור אותה קבורה יהודית הולמת.

הפרק הראשון של גרסת "המשרד" הישראלית ששודר הערב (ב', 22:30, yes stars Comedy) היה סוג של זריקת הרגעה למכורים לגרסת המקור האנגלית ולזו האמריקנית. הוא העתק כמעט מושלם של התסריט המקורי (עם ההתאמות המתבקשות לגל החום הלבנטיני), ובעיקר מוכיח שאפשר לנוח ולקחת אוויר. חרפה לא תהיה פה.

בגילוח הראשון על הטקסט המקורי רואים בבירור שהליהוק מתקתק, הדמויות עובדות גם בעברית ועדיין לא נמצא תקן לטאקט. צפייה בגרסה המקומית עדיין מעוררת את הרצון לקפוץ מרוב מבוכה מהחלון הקרוב ולהיטמן, אם זה לא יותר מדי לבקש, למרגלות המשרד של אבי משולם.

צוות "המשרד". בלי בריטים קרירים (צילום: יוסי צבקר)

זה יקח שלושה פרקים עד ש"המשרד" תקבל ביטחון ותוכיח שהישראלים פגומים ומופרעים לא פחות מעמים מתקדמים אחרים. כן, זה ממלא את החזה בגאווה לדעת שהאומה הזאת הצליחה, למרות כל הניסיונות להכחיד אותה, להגיע לעצמאות מוחלטת לפחות במובן הזה: יש מספיק חומרים מקומיים כדי להחזיק כאן להקה של פסיכופטים, כך שלצופה הישראלי יהיה עם מה להזדהות. או כמו שאמר ריקי ג'רווייס, היוצר של גרסת המקור, כשהוא שמע שישראל מפיקה גרסה לבייבי שלו: "אני המום. מי היה מאמין שיש קומיקאים יהודים?".

גיור אחד-על-אחד של "המשרד" הבריטית היה מביא ל-yes קהל קטן ואליטיסטי. חברת הלוויין אמנם מאוד רצתה למתג עצמה כיצרנית של איכות, אבל בבסיס הרצון הזה עומדת השאיפה להביא כמה שיותר צופים.

החל מהפרק הרביעי, "המשרד" תיכנס למטבחון של החברה הישראלית. צופים שיסתכלו במראה שתציב הסדרה לא יראו בה בריטים קרירים מודחקי-טירוף, אלא את עצמם. חמי מזג, גזענים, חסרי טאקט, קולניים, יו ניים איט. וכשמישהו אומר לנו דברים לא נעימים על עצמנו, כדאי מאוד שנאמין שהוא הרוויח את הזכות הזאת.

לוחץ במקומות הנכונים

ב"המשרד" וייל ממשיך ללחוץ במקומות הנמוכים, ונותן לסדרה בדיוק מה שהיא צריכה - טקסטים חדים, לא סלחניים, אבסורדיים, אמיצים עד גיחוך. הסדרה צולמה כמעט כולה בלוקיישן אחד, מה שפינה תקציב לדברים החשובים באמת - דגשים על משחק, ליהוק נכון, ליטוש, טקסטים.

נשמע מוכר? מתנאים דומים נהנתה בזמנו "בטיפול", שהפכה לאחת הסדרות הכי איכותיות שהופקו פה, וגם ללהיט בקרב הצופים. ואם תקשיבו טוב טוב, אולי גם הפעם תצליחו לשמוע את הסימפוניה שגופי שידור כל כך אוהבים: זאת שנוצרת כשאיכות וכמות מתוזמרות יחד בהתאמה מושלמת.