התמונות שבאלבום: מה לעציר כפות ולפייסבוק?

תמונות של חיילת צעירה מחויכת לצד עצורים פלסטינים כפותים שפורסמו בפייסבוק, עוררו זעם ברשת החברתית ובטוויטר. התמונות פורסמו מוקדם יותר החודש, והיום נחשף פרסומן בתקשורת.

משתמשים רבים הגיבו בזעזוע ובכעס על החיילת (ששוחררה מאז מצה"ל), לא רק על עצם הפרסום אשר מבזה את המצולמים ואת זכויותיהם, אלא גם על כיתובי התמונה של החיילת והתייחסותה הקלילה והמשועשעת לסיטואציה שבה צולמו התמונות שכללו "חחחחח" עם הרבה אותיות ח'.

המדיה החברתית הינה במה פתוחה למגוון תכנים, ללא פיקוח ובקרה אמיתיים. מתוך כך, מרשים לעצמם משתמשיה לפרסם תמונות טעונות ופוגעניות בצורה אגבית לחלוטין.

גולשים צעירים רבים, וביניהם גם חיילים בשירות סדיר או חיילים משוחררים, אינם מודעים לנושאי פרטיות או לרגישויות אחרות של תכנים שהם מעלים. מבחינתם, עדיף לפרסם כמה שיותר, לחשוף את העולם למה שמעניין אותם, למה שהם אוהבים ולחוויות שהם עוברים בחייהם. עבורם, החשיפה ברשת היא טבע שני. באלבום יש תמונות נוספות מהשירות שלה, ללא עצורים.

הרשת מלאה בכלים שונים למימוש תפיסה זו: שירותי זעיר-בלוגים כטוויטר, אלבומים מקוונים באתרי תמונות כמו פליקר ואחרים, סרטוני וידאו ביוטיוב וכמובן – פייסבוק, שבה משולבים כל אלו ומוצגים לעיני כל. החיילת העלתה את האלבום לאוויר לפני כשבועיים, וקראה לו "התקופה היפה בחיי" – ויתכן שבדיוק לכך התכוונה.

מבחינתה, החיילת כלל לא הבינה מדוע עשתה דבר פסול, ומה רוצים המתלוננים. לגולשת אחת אשר פנתה אליה בנימוס וברוח טובה ושאלה מדוע העלתה את התמונות, ענתה "אני לא מבינה למה זה מעניינכם לחטט בפייסבוקים של חיילים ולמצוא תמיד את הרע. תתעסקו בעניינים יותר חשובים".

יחד עם זאת, אותה חיילת לשעבר חסמה את הגישה לפרופיל שלה בפייסבוק בפני זרים, כאשר התמונות החלו להתפרסם מחוץ לאלבום האישי שלה.

"סתם קטע מצחיק" או פגיעה במדינה?

נראה כי התופעה רחבה בהרבה: חיילים רבים מצלמים סרטונים בתעסוקה מבצעית בשירות סדיר ובמילואים. לראייתם, מדובר בתיעוד של חוויות אישיות, שבכוונתם לחלוק עם חבריהם ועם העולם.

ככל הנראה הם מודעים לרמת החשיפה של תכנים שמועלים לפייסבוק - אך פשוט לא מוטרדים מכך. השנה ראינו עוד מקרה של הצגת תוכן שאופיו פוגע בתדמיתו של צה"ל – הסרטון של חיילי הנח"ל המרקדים בחברון.

לסרטון זה קדמו עוד לא מעט תמונות וסרטונים שצילמו חיילים "בתום לב", והעלו לרשת. בסרטון זה ניתן לראות חייל מג"ב אשר "מרקיד" ילדים פלסטינים מעברה השני של גדר ההפרדה.

בסרטון זה מוצגים ילדים פלסטינים, אשר "מסתערים ויורים", כשכומתות מג"ב לראשיהם. אחריהם הולכים חיילים ומצלמים, ומנחים אותם כיצד לבצע את תרגיל ההסתערות כהלכה. לבסוף, מתייצב אחד הילדים מול המצלמה, ואומר שהוא אוהב את משמר הגבול.

סרטון שכזה יכול לעורר אמפתיה, בהציגו חיילים וילדים שמשחקים יחדיו. עם זאת, קל גם לראות בכך דבר ציני ופוגעני, ועל כן יש בו פוטנציאל לפגיעה בתדמית הצבא. המשתמש שהעלה את הסרטון ככל הנראה שכלל לא חשב על כך. מצידו, זה רק "קטע מצחיק שקרה לי בצבא". לעומתו, הסרטון הבא מציג תמונה מקוממת במיוחד, של חיילים אשר מחזיקים "מחבל" כפות באוהלם, ולועגים לשפתו ולמבטא שלו.

אם בעבר נחשפו תמונות שכאלו על ידי הדלפות של גורמים שונים, כמו לדוגמה, בפרשת התמונות של החיילים האמריקאים שהתעמרו בעצורים בכלא אבו גרייב - נראה שכיום ה"מתעללים" עשויים לפרסם תמונות שכאלה בעצמם.

מדיניות חשיפת התוכן ברשת נעה בין בקרה של כל מה שמעלה המשתמש, ובין חשיפה מלאה וכמעט חסרת גבולות. חיילים צעירים שמעלים תמונות שכאלה לא עושים זאת מתוך אג'נדה פוליטית, מחאה או מרד במערכת; הם עושים זאת כי חשוב להם לשתף את חבריהם בחוויות, ואין להם מודעות ערה להשלכות של התנהגותם.

השלכות מבצעיות ולאומיות

למדיניות הפרטיות של החיילים הצעירים יש לעיתים גם השלכות מבצעיות. במרץ השנה ביטל צה"ל מבצע בגדה המערבית בגלל מידע שדלף לפייסבוק. ההדלפה נעשתה בתום לב: חייל הזכיר את המידע בסטטוס שלו ברשת החברתית.

עושה רושם שצה"ל יודע לנקוט בפעולות הסברה על חשיבות ביטחון מידע בכל הנודע לרשתות חברתיות. בעבר מלאו בסיסי צה"ל בכרזות להעלאת המודעות, שנשאו את הכותרת "לא כולם חברים שלך בפייסבוק". עם זאת, יתכן שצה"ל לא יודע להנחיל לחייליו את המודעות לרגישות תכנים אחרים שהם עלולים להעלות לאינטרנט.

יתכן שהסברה והדרכה יכולות למנוע הישנות מקרים דומים. חשוב לזכור שחשיפת הפרטים האישיים הינה הרגל שגור בקרב מתבגרים רבים בישראל, ועל מערכת הביטחון לחדד את נהלי אבטחת המידע, גם בנוגע לנושאים מבצעיים - וגם בנוגע ל"תמונות-חבר'ה".