המלצה על יין, למישהו שלא רגיל לשתות יין, היא מלאכה לא פשוטה. הנה כמה נקודות שיעזרו לכם לעזור למוכר לעזור לכם. ובנוסף, שלושה-ארבעה יינות לחגים המתקרבים.
לעתים קרובות אני רואה בפורום ynet
שאלות מסוג "הרופא המליץ לי על שתיית יין אדום. איזה יין אדום יהיה הכי מתאים?" יותר ויותר אנשים לא
שותים יין בגלל שהוא טעים להם, אלא בגלל שצריך, ואז מחפשים משהו שיהיה להם קל להתרגל אליו, ולשתות ממנו שתייה בלתי מחייבת. כוס ליום, נניח, עד שהבקבוק מסתיים. באחד המקרים היתה בקשה מפורשת יותר, ליין ש"יש בו הרבה פנולים, לא חשוב הטעם", בנוסח "אתה תמליץ - לי זה ממילא תרופה". אני לא מזלזל בעניין הזה, להיפך, זה יותר מרצוי. הרעיון הכללי הוא להכניס אנשים לעולם היין, אבל בצורה שגם תסב להם הנאה, כדי שישארו בו ויתפתחו, ולא ישתו טיפה מרה.
אז נניח שאתם רוצים שיעזרו לכם לבחור יין. הכי טוב הוא קודם כל להחליט מה אתם חושבים שאתם אוהבים: יבש? מתקתק? מתוק או כמעט יבש? קודם כל, חשוב לדעת להיזהר משימוש במושגים מקצועיים.
הרבה אנשים חושבים שהם אוהבים יינות יבשים, אבל אז מפילים אותם על משהו צרפתי או איטלקי צעיר ועושים להם מישבעראך. הרבה יותר נכון היה לתת להם משהו אוסטרלי שמוגדר חצי יבש בישראל (בה תקן היין שונה מהתקן האוסטרלי), ולתת להם ליהנות. לפחות, הייתי אומר, לתת להם משהו פירותי מאוד מתוצרת הארץ. אז כשאתם רוצים לתאר יין, אל תשתמשו במונחים המקצועיים דווקא. נסו לבודד מאפיינים מסוימים שאתם אוהבים, ותארו אותם במילים שלכם, ככל האפשר.
אדום? לבן?
הכי פשוט זה להתחיל מפה. רובנו מעדיפים צבע מסוים של יין, אפילו בלי לדעת למה. זה לא חשוב, לשלב הראשון. נכון שליינות לבנים אין אותן סגולות רפואיות של יינות אדומים, אבל קל יותר להיכנס לעולם היין איתם.
"משהו ששתיתי"
זה אולי הדבר שהייתי מתחיל בו, ויכול לתת כיוון. אם אהבתם קברנה סוביניון של ססלוב, נניח – יין מודרני, פירותי, עם הרבה עץ - אפשר להניח שתאהבו יינות דומים. אם לא אהבתם קיאנטי צעיר שהגישו לכם, לא הייתי ממליץ על יינות חומציים. טיפ נחמד בעניין הזה? צלמו את התווית בסלולר שלכם, בסיטואצית השתייה – במסעדה או אצל חברים. זה עשוי לעזור.
מחיר
בואו נראה: אלא אם כן אתם משתייכים למשפחת רוטשילד, ואז ברור שתשתו פטרוס, מחיר הוא בהחלט עניין לענות בו. אם היין הוא לצריכה יומיומית, הייתי מבקש משהו בסדר גודל של 30 ש"ח, רצוי ייבוא. למה דווקא? כי בנקודת המחיר הזאת אפשר לקבל דברים טובים מייבוא, מה שקצת קשה יותר לקבל ביין ישראלי. ב-65-55 ש"ח אפשר למצוא דברים טובים בשפע, ודווקא בבקבוקים הראשונים הייתי משקיע את הסכום הזה. קשה יותר ליפול שם, וקל יותר למצוא משהו ליהנות ממנו.
אוכל, קדימה אוכל
מה אתם אוהבים לאכול? עוף בגריל? בשר על האש? הכוונה היא כאן לאו דווקא למה שהולכים לאכול הערב, אלא לטעם הכללי שלכם. אפשר להניח שאם יש לכם כיוון מסוים באוכל, יתאים לו כיוון מסוים ביין. אין חוקים, אבל כללים ורעיונות כלליים שעובדים כאן, וכדאי ללכת איתם. לפחות בהתחלה. אחרת כך תעשו ניסויים.
ומה בדבר מתקדמים?
לפעמים מחפשים לחדש, לרענן רשימת יינות או סתם "משתנים דברים". תמיד יהיה טוב לספר מה אהבתם לשתות עד עכשיו, ומה כבר לא מוצא חן בעיניכם ביינות האלה, ואתם מחפשים לחדש.
(צילום: IndexOpen)
היות והחגים כבר בפתח, הנה כמה המלצות על יינות שטעמתי לאחרונה, ויתאימו גם לארוחות שונות לאורך עונת החגים. עוד המלצות - בכתבות הבאות.
צובה שרדונה 2009
למנות ראשונות או לבראנץ' שלמחרת ארוחת החג. 12.6% אלכוהול. זהוב קל חיוור. מאוד נעים: על הצד הלימוני יותר. עבר 50% חביות ו-50% נירוסטה. שרדונה חד, ישיר והדוק. יין עם סיומת ארוכה וטובה, spicy. תפוחי, עם קצת אלמנטים של מינרליות, מול רמזים לפרי טרופי. שרדונה טעים מאוד. מתאים מאוד למאכלי ים קרים או לצד סלטים קרים וסלט עוף. 3,500 בקבוקים; כ-70 ש"ח. קנייה מצוינת.
טוליפ מוסטלי שיראז (שיראז – 85%, והשאר קברנה סוביניון) 2008
יין מצוין למנות בשר אדום קיציות, לא כבדות מדי, צלויות על האש או בתנור גריל. עשוי מענבי שיראז מכפר יובל. האף עוצמתי, מרוכז. פלפל שחור ולבן. תערובת יפה. עוד: פרי סגול כהה. הפה עגול, קטיפתי. הטאנינים טובים והסיומת בינונית-ארוכה וטובה. יין טוב, שיוצא ממש בימים אלה לשוק. 79 ש"ח.
תשבי קברנה סוביניון אסטייט 2006
לחובבי הזן, ולאלה שלא רוצים יין כבד מדי: באופן כללי, יינות סדרת אסטייט של תשבי עשויים על הצד העדין והקל יותר. כאן, הענבים מהרי יהודה (גוש עציון) והגליל. אף נעים, מעט ירקרק. גוף בינוני. היין קצת מתוק במתקפה. הרבה דובדבנים, חמיצות טובה. מאוזן. נעים. פלפל שחור בסיומת. טעים. מתאים לבשרים קלים, לגבינות עיזים קשות ולא מתובלות מדי. יין אדום קיצי, יחסית. 85 ש"ח.
עמק האלה E
לארוחה הגדולה, החגיגית ביותר שלכם לציון סוף השנה, עם תקווה לשנה חדשה. זהו היין הגדול של יקבי עמק האלה, שיוצא במהדורה מיוחדת ומצומצמת מאוד של 2,200 בקבוקים בלבד. המחיר בהתאם – 380 ש"ח. ה"E" הוא ממסך (בלנד) של סירה, קברנה סוביניון, מרלו וקברנה פרנק, יין יחודי ממש כמו ההרכב שלו. הוא בא עם תווית קדמית מינימליסטית, ותווית אחורית, עליה חתם היינן אישית, על כל בקבוק.
אני ממליץ בחום לפתוח את היין הזה לפחות בשעות אחר הצהריים של אותו היום, ולהוריד קצת "כתפיים" (כלומר למזוג מעט מהבקבוק). תקבלו יין עסיסי מאוד, בעל טעמים כבדים יחסית לאלה שדורון רב הון, יינן "עמק האלה" מוציא לרוב, ומורכב יפה. אם תעבירו אותו לדקנטר לפני הארוחה תהנו ממנו גם כן, אבל עדיין – הוא ימשיך להתפתח בכוסות.
שגיא קופר הוא העורך של אתר היין והאלכוהול בקבוק
