שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הנה הפתרון לבעיית הממזרים
    חכמי היהדות הצליחו לפתור שלל בעיות מוסריות קשות בהלכה, אך בעיית הממזרות נותרה בעינה. ישנם שני פתרונות אפשריים - אך השאלה היא מי ירים את הכפפה

    עניין הממזרות הוא הקשה והבעייתי ביותר מבחינה מוסרית ביהדות כיום. נושאים קשים אחרים כבר פתרנו בדרך פרשנית זו או אחרת: אין סנהדרין ולכן לא נסקול אנשים שמחללים שבת בפרהסיא; בא סנחריב ובלבל את האומות ולכן אי-אפשר להרוג אדם שיודה שהוא עמלקי; אין צורך להשמיד את שבעת העממים כי הם כבר לא קיימים ממילא; אין צורך להרוג בן סורר ומורה מכיוון שהוא היה רק משל; ובטלו המים המאררים מאחר שרבו המנאפים בישראל. יפה. אפשר לנוח על זרי הדפנה? לא. יש עדיין ממזרים.

     

    ממזרים הם אנשים שסובלים סבל בל יתואר במשך כל חייהם, על דבר שלא עשו. הם נולדו לתוך מצב של חרפה, בושה נידוי והחרמה. ואת המצב הזה הם יעבירו הלאה לדורי דורות, עד שייטמעו (אם בכלל ניתן היום להיטמע, כאשר הרשימות בבית הדין הרבני ממוחשבות). הסיבה שהציבור אינו יודע על התופעה הזאת היא משום שהבושה שלהם

    היא כל-כך גדולה, עד שהם מסתירים את סיפורם באופן שאף אחד לא יודע שהם קיימים. בעניין זה בית הדין משתף פעולה יפה עם הממזרים. כולם ממלאים פיהם מים. אבל, תאמינו לי, הם קיימים.

     

    כולם רוצים להתיר ממזרים. אף אחד לא אוהב את הרעיון שיש אנשים שהם מעין "מנודים" ואסורים לבוא בקהל. אבל הרבנים מעדיפים להתמודד עם כל מקרה לגופו ולא ליצור פתרונות הלכתיים גורפים לבעיה, שהרי פתרון גורף יהיה מעין מרד נגד אבן יסוד בתורה.

     

    בפתרון מקרי הממזרות "אחד לאחד" יש כמה בעיות: ראשית, מקרים רבים אינם מגיעים לפוסקים ה"נכונים" שיכולים לפתור את הבעיה. שנית, מקרים רבים נפתרים רק לאחר שנים רבות של יגון ואנחה. ושלישית, מקרים רבים בכל זאת אינם נפתרים כלל.

     

    אז מאחר שהרבנים ופוסקי הדור אינם עומדים לקבוע כללים גורפים שיתירו לממזרים לבוא בקהל, אני הקטנה מרשה לעצמי להציע כיווני פתרון גורפים לנושא.

     

    פתרונות אפשריים

    התרתם הכללית של ממזרים יכולה להתבסס על אחד משני רעיונות: או "כולנו ממזרים", או "אין היום ממזרים כלל". הרעיון של כולנו ממזרים פשוט למדי: אם הממזר מעביר את מצבו לכל צאצאיו, וצאצאיו ממשיכים להעביר את המצב הלאה, ללא כל אפשרות לתיקון, ובכל דור ישנם תינוקות רבים שנולדים כממזרים חדשים - הרי המתמטיקה הפשוטה היא שרוב, אם לא כל, עם ישראל הוא בחזקת ממזרים. בשל כך ניתן להכריז פעם אחת ולתמיד שכולנו ממזרים - ונגמר עניין. היחידים שאינם ממזרים הם בעצם הגרים שנכנסו "חדשים" ליהדות. אבל מכיוון שגר ממילא מותר בממזרת (שהרי גרים אינם נחשבים קהל ה') הרי שהבעיה נפתרה והממזרים מותרים לכולם.

     

    הרעיון של "אין ממזרים היום כלל" מבוסס על מחשבה הפוכה לחלוטין. חכמים כל-כך היקשו על הכרזתו של אדם כממזר, עד כי צריך לומר שאין כל אפשרות לומר על אדם שהוא ממזר. אם בכל זאת הרבנים לא מצאו

    פתח להתיר את ממזרותו של אדם - הרי שזה נובע אך ורק מקטנותם של הרבנים ומחוסר בקיאותם בהלכה. יש מקום לחשוב שלו היו חיים בינינו רבנים גדולים יותר - היו מצליחים להתיר את אותו הממזר.

     

    כדי לחזק את הרעיון הזה, צריכים הרבנים ללכת עוד צעד אחד קטן ולומר כי הם אינם מקבלים כל עדות של אדם המפלילה את עצמו ועושה אותו לממזר, בבחינת "אין אדם משים עצמו רשע", וכי הם אינם מאמינים לכל אדם אחר שיעיד על כך שאותו אדם הוא ממזר. פוסקי ההלכה נהגו כך במקומות אחרים, כמו למשל במקרה שבעל אינו מעוניין להאמין שאשתו זינתה על מנת שלא יצטרך לגרשה. גם כאן ניתן לקבוע כי איננו מאמינים למי שמוציא שם רע ומבקש להוכיח כי אדם כלשהו הוא ממזר.

     

    העליתי כאן את העקרונות על פיהם ניתן להתיר ממזרים - ואידך זיל גמור.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הנה הפתרון לבעיית הממזרים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים