שנת הלימודים עומדת בפתח, אך ל-ynet נודע כי למרות שבשנה שעברה עלו לכותרות פרשות מזעזעות של אונס קבוצתי
בקרב תלמידים, מאות סדנאות מגדר, הכוללות סדנאות על הטרדה מינית, טרם אושרו. גם סדנאות של מרכזי הסיוע לנפגעי תקיפה מינית לא הוזמנו.
במשרד החינוך טוענים בתגובה כי האישור ייעשה בקרוב וכי יחידת שפ"י (שירות פסיכולוגי ייעוצי) של המשרד מטפלת בסוגייה. אולם, בשיחות של ynet עם גורמים שונים עלתה ביקורת על התנהלות המשרד בנושא.
"כיצד מורה שאמור לתת ציונים בבגרות במתמטיקה ידבר עם התלמיד על הפגיעה המינית שעבר?", תהו הגורמים, "הרי תלמיד או תלמידה מופרעים נתפסים ככאלה ולעיתים זוהי פשוט תוצאה של פגיעה מינית שעברו. במשרד החינוך מציירים תמונה אידיאלית של טיפול בנושא, אך בפועל הדברים לא נראים כך, אפשר פשוט לשאול את התלמידים אם הם מבינים משהו בנושא או אם דיברו איתם על זה. בשפ"י עושים עבודה טובה, אבל רובה נעשית לאחר שהדברים מתרחשים והם לא בונים את השיח".
הגורמים אומרים כי יש פער בין הכוונות הטובות של משרד החינוך לבין המציאות. "לקחת את המחנכת, שאין לה שום הכשרה, ולתת לה לדבר על נושא פגיעה מינית עם הילדים, זה מתכון לאסון. אי אפשר לשלוח מורה לדבר עם כל התלמידים, הרבה מורות לא מסוגלות נפשית וזה גם לא התפקיד שלהם".
בשנת 2009 העבירו תשעת מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית 5,644 הרצאות ברחבי הארץ להעלאת המודעות ומניעת אלימות מינית. יש לציין כי למשרד החינוך אין תוכנית מסודרת, ואיגוד מרכזי הסיוע פונה בעצמו לבתי הספר ומעביר סדנאות רק במוסדות שנענים לפנייתו.
"הבעיה מתחילה מפרחי הוראה", טוענת מנכ"ל האיגוד, מיכל רוזין. "תלמידי הוראה לא לומדים את הנושא. כתוצאה מכך, המורה נכנסת לכיתה ולא תדע לזהות פגיעה מינית וגם כשילד יספר, היא לא תדע לענות על זה. לכן משרד החינוך פשוט מחויב להכניס לתוכנית הלימודים הכשרות לתלמידי הוראה".
לגבי הסדנאות לתלמידים שהמדריכות של האיגוד מעבירות, ציינה רוזין כי "מהותי שכל התלמידים בארץ, כמו כל המורים והצוות החינוכי, יעברו סדנאות להעלאת מודעות ומניעת אלימות מינית על-ידי מרכזי הסיוע, בנוסף לעבודה ששפ"י עושה. מבחינתנו, כעת אין הוראה מלמעלה לבתי הספר לעשות סדנאות ואין תקצוב הולם לעניין הזה. אין החלטה גורפת של משרד החינוך".
בסופה של אחת הסדנאות שערך האיגוד הגיעה נערה מתבגרת אל המדריכה, לאחר שכולם עזבו.
במבט מושפל היא סיפרה לה כי רק עכשיו הבינה שמה קורה בינה לבין בן הזוג שלה זה תקיפה מינית. "לא הייתי מוכנה ולא רציתי לעשות את זה", סיפרה.
לדברי רכזת חינוך באיגוד מרכזי הסיוע, אפרת אופנהיימר, "זה אחד הסיפורים מבין רבים. תמיד בתום הסדנה יש מישהו שניגש ומספר על עצמו או על החבר שלו שעבר תקיפה מינית. בני נוער מספרים כי היו חשופים למצב מסויים ולא היו מודעים לכך שמדובר בפגיעה מינית, כמו למשל המשחק של מי נתן הכי הרבה נשיקות בכוח".
אופנהיימר סבורה שרק באמצעות עבודה משותפת ניתן להגיע לתוצאות ולצמצם באופן משמעותי את
התופעה. "נדרשת כאן התמודדות כפולה - גם בתוך בית הספר וגם מבחוץ, כי אנשים שמגיעים מבחוץ דווקא מאפשרים פתיחות יותר גדולה. הרבה פעמים זה יכול לעבוד רק בשיתוף פעולה של צוותים חינוכיים ומבחוץ".
עמותות נוספות מעבירות אלפי סדנאות מגדר בבתי הספר. שדולת הנשים העבירה סדנאות בקרב
220 קבוצות במגזר היהודי ו-100 במגזר הערבי. לדברי נורית צור, מנכ"ל שדולת הנשים, "אין כעת עדיין אישור להפעלת התוכניות, ובאופן כללי, אין מספיק תקציב בכל שנה, כדי שנוכל לגיע לכל ילד וילדה".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה כי "משרד החינוך רואה חשיבות רבה בהפעלת תוכניות מגדריות במוסדות החינוך, וכבר בימים הקרובים יוסדר כל נושא תקצוב העמותות העוסקות בתוכניות מגדר".
עוד נמסר כי נושא הפגיעה המינית מטופל על-ידי המשרד כבר מאז 1989, וכי היחידה המקצועית עוסקת בין היתר בפיתוח תוכניות מניעה, ובהכשרת צוותי מקצוע וחינוך בנושא. "מזה שנתיים מחויבות כל היועצות החינוכיות במערכת לקבל הכשרה של שנתיים בנושא מצבי משבר ובכלל זה נושאי מניעה ואיתור של פגיעה מינית".
לגבי סדנאות המגדר נמסר כי "משרד החינוך רואה חשיבות רבה בהפעלת תוכניות מגדריות במוסדות החינוך, וכי כבר בימים הקרובים יוסדר כל נושא תקצוב העמותות העוסקות בתוכניות מגדר".
