מאפריטיף ועד שמפניה: אלכוהול לראש השנה

פעם, כשהיינו צעירים, ספטמבר-אוקטובר כבר היו ימות הסתיו הקרירים, ובראש השנה אפשר היה להתחיל לדבר על מאכלים כבדים קצת יותר, עשירים קצת יותר. אלא שהיום קצת יותר חם, ומה לעשות שהימים מתאימים יותר מכל ליינות לבנים – מקסימום ליינות רוזה.

ובכל זאת, מסורת היא מסורת: לצד הלבנים, אני מביא השנה גם כמה יינות אדומים שיתאימו לארוחות החגיגיות, כמו גם הצעה או שתיים שאינן יינות מסורתיים. הקווים הכלליים שניסיתי ללכת לפיהם היו יינות יחסית לא כבדים, בעלי חמיצות טובה - שיתאימו גם לאוכל שמן יותר - במחירים סבירים או לפחות מחירי "תמורה לכסף". תריסר יינות ומשקאות, אחד לכל חודש בשנה הבאה עלינו לטובה - תשע"א. הבחירות הן מתוך המגוון שיצא במהלך השנה, לאו דווקא מהיינות האחרונים שהושקו לקראת החג. אלה זוכים לחשיפה תקשורתית אמנם, אבל לא תמיד ראויים כבר לשתייה ("צעירים" מדי).

המחירים המופיעים הם ה"מומלצים" על פי המשווק, אבל עכשיו, לקראת החג, הכל הולך: שניים ב-X, שלושה ב-Y, עם מע"מ, בלי מע"מ... 

1. אפריטיף: טיו פפה

נסו השנה משהו חדש, לפתוח בו את אירועי השנה. כדי לפתוח את התיאבון, וגם בגלל שכולם מגיעים לארוחה כשעדיין חם בחוץ, והם לוהטים מהדרך ומהפקקים: קבלו את האורחים שלכם על כוס ארוכה וצוננת של שרי "טיו פפה", עם טוניק, על קרח. תענוג. מתאים מאוד גם לדג מלוח, ועדיף מעושן. אם אתם מעדיפים כוסית וודקה דווקא לפתיח, נסו את הסובייסקי Single Rye החלקה והמאוד נעימה.

2. אסיף קלאסי 2009

יקב אסיף שוכן בעיר המדברית ערד. יעקב אוריה, היינן והבעלים, העביר את משפחתו לעיר בעקבות היין והיקב. בשנת 2009 הוא החל לעבוד עם זן הסמיון הצרפתי, שבישראל שימש פעם ליינות בסיסיים ופשוטים, תוך רצון להחזיר עטרה ליושנה, ולתת כבוד לזן הקלאסי הזה. ה"קלאסי" של אסיף הוא בלנד של 69% סמיון והשאר סוביניון בלאן. זהו יין קליל, אוורירי ממש, שיתאים למנת דג ראשונה ולסלטים מקומיים, לא מתובלים מדי. אם אתם מעדיפים, תוכלו להגיש אותו כאפרטיף, בקלות. קררו היטב. 70 ש"ח. כשר, ללא תעודה.

3. שאטו גולן גשם לבן 2009

היין הזה הוא בייבי של אורי חץ, יינן היקב, שהיה לו חלק אישי בכל ההתגלגלויות של היין – מהכרם, דרך יבוא שתילי הגפנים והנחת הטפטפות, ועד האריזה. ממסך של 40% רוסאן, 40% גרנאש בלאן ו-20% ויונייה. עשיר מאוד ומורכב. אפשר להבחין בטעמי חמאה, קרמל והוויונייה שיוצא בברור, על המשמש המיובש שלו. הרוסאן נותן כאן משהו מלוח-מתוק בפה. זהו יין מאוד עגול, עם חמיצות טובה וסיומת חדה. היו רק 1,500 בקבוקים, במחיר של כ-150 ש"ח לבקבוק, ומי יודע כמה נותרו. לא הייתי מחבר אותו להרינגים, אבל לסלט עוף קר, בהחלט כן, ואם אתם נועזים, גם לדגים מעושנים. לא כשר.

4. דלתון עלמה 2008

מקסים-מקסים היין של נעמה מועלם, ייננית היקב. ממסך פירותי ועסיסי של 50% קברנה סוביניון, 45% מרלו, והשאר קברנה פרנק. באף? פטל ושזיפים. הפה עגול, בעל חמיצות מצוינת, שעושה את העלמה מתאים מאוד לאוכל, וגוף בינוני פלוס, שמסייע לו להיות יין מאוד "שתי", גם בצעירותו. סיומת בעלת טאניות עדינה, אבל מתובלת ובעלת אמירה. 80 ש”ח בלבד. קנייה מצוינת. כשר.

5. Masi Campofiorin Ripasso 2006

השנה - 2006 - מהטובות שמאסי העריכו בשנים האחרונות. מיוצר מקורבינה, רונדינלה ומולינרה. הוא מתקתק בפה, עם טעמי פירות יער ודובדבן, כשבאף יש לו גוונים ירקרקים-עשבוניים. יין מתובל, פיקנטי אפילו, עם סיומת חומצית, טאנית ובינונית-ארוכה. תמיד תמורה טובה הקמפופיורין, וגם הבציר הזה אינו שונה: 105 ש"ח, ליין פירותי, שיכול ללוות את הארוחה שלכם לכל אורכה – ממנות איטלקיות ראשונות, ועד מנות בשריות קלות. לא כשר.

6. מרלו דובב רכסים 2006

יין מאוד עגול, עם טאנינים טובים. יש בו קצת ירקרקות - נימים ירוקים של עשבי תיבול טובים, מלווים בפרחוניות קלה, והיין באופן כללי מושך מאוד יפה. חומציות טובה, וסיומת ארוכה למדי. יין נעים, עשוי טוב, שמתפתח יפה, לאיטו ולאורכו בכוס, עדות אולי לפוטנציאל ההתיישנות שלו. התאמה מצוינת - מושלמת ממש - לחלקים פנימיים ונמוחים של בקר, על האש. 114 ש"ח. מעולה.

7. Domaine Faiveley Gevrey-Chambertin "Les Marchais" 2007

ארוון פייבלי הוא דור שביעי למשפחת היין הזאת, ביקב שנוסד ב-1825. היין הזה, 100% פינו נואר, מתיישן 15 עד 18 חודש בחביות ששני שליש מהן חדשות. התוצאה היא די הרבה דגש של עץ באף, שקדים, לצד פרי יחסית כבד – משהו של שנת הבציר הזאת, שם. היופי ביין הזה הוא החלקות והנעימות שלו גם עכשיו, כשהוא יחסית צעיר. אולי לא פינו נואר אופייני במיוחד לעשייה הבורגונדית, אבל דווקא בגלל זה זהו יין שהכל יוכלו ליהנות ממנו, במחיר שאינו בשמיים לסוגו. 290 ש"ח. לא כשר.

8. רקנאטי ספיישל ריזרב אדום 2006

בלנד של 82% קברנה סוביניון מקדיתא - אחד מאתרי הכרמים הטובים ביותר בגליל העליון - והשאר מרלו ממנרה. הספיישל ריזרב 2006 מצוין למנות העיקריות, הכבדות יותר. הוא יין חורפי, זה נכון, אבל אנחנו הלוא אוכלים "כבד" בחגים, ואם כבר, אז יין שיוכל להתמודד עם המשימה. יין טוב מאוד, עם הרבה פרי אדום מצד אחד, והשלמות שמקורן ב-18 חודשי ההתיישנות בחבית, מאידך. לחדרר טרם שתייה. 180 ש"ח. כשר.

9. סירה תל פארס 2006 יקבי רמת הגולן

לבשר אדום, עסיסי, ורצוי מעושן קלות, יתאים מאוד היין הזה, שהוא עשיר וכבד, במיטב מסורת הייננות של וקטור שונפלד והצוות שלו. חשוב לפתוח את הבקבוק ולטעום ממנו ("להוריד כתפיים") שעה לפחות לפני ההגשה, ולהקפיד שלא יתחמם במטבח, עד ההגשה. הוא יפתח, ימלא את הכוסות בריחות פרחוניים טובים, ויעשה כיף גדול. והמחיר? לא בשמיים: 139 ש"ח. כשר.

10. ברקן סופירייר פינוטאז' 2007

אופי מאוד "גואש" יש ליין הזה: סמיכות ומתיקות, עם קצת מינרליות. לצידם, ניואנסים אופייניים של הזן: אותו קפה שכל כך אופייני לפינוטאז'. יין חלק מאוד-מאוד, עם טאנינים מאוד עדינים, והשילוב הוא שילוב קלאסי. יין עדין עם סיומת טאנית אופיינית. פינוטאז' שאפשר לשתות עכשיו, אבל גם להחזיק במרתף להרבה זמן. עבודה מצוינת של הצוות של ברקן. 190 ש"ח.

11. טדסקי Capite Monte Olmi Amarone 2005

סינגל ויניארד. יין מתוק-מריר באותו זמן, עם משהו ירקרק וכזה שמזכיר חביות ישנות של ויסקי. סופר מתובל וחריף בפה, מלא. חצי יין לקינוח, מלווה מצוין לבשר וגם לגבינות חזקות. המחיר - מחיר, אבל היין בהחלט מצוין. 629 ש"ח. לא כשר.

12. Gimonnet Oenophile 2002

שמפניה? למה לא, מה יש? אם יש דבר כזה כמו יין לאי בודד, זה היין. יין ניחומים. שמפניה פשוט מעולה: באף יש תחושה של גן ירק ירוק ממש; מלפפונים אפילו, סוגר לכיוון של גוונים פלינטיים-מינרליים. מורכב בפה, ארוך, מתובל, יבש - ממש bone dry - אבל לא תוקפני. אלגנטיות היא מילת המפתח כאן: איזון מצוין של טעמי היין וחומציות. קצת מליחות בסיומת. יופי של יין, בושמתי וארוך. 339 ש"ח. לא כשר.

• שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "