אם היא בהריון זה אומר שהם חייבים להתחתן?
אני נשואה +2 . אני גם זוכרת שמאוד שמחתי לקראת הנישואים. הייתי בעננים. יחד עם זאת, היום אני מסתכלת על דברים מנקודת מבט שונה. מה רע לא להתחתן ולגדל ילדים בלי אישור הרבנות?
"מה שטויות, טלי, לגדל ילד לבד זה לא קל!"
"אבל גם להכריח בן אדם להתחתן זה לא חכם. איזה חיים יהיו להם?" אני מקשה.
"מסתדרים, מה אגיד לך", אומרת הפרימיטיבית.
"רק אתם, ביישובים הקטנים, חיים במאה ה-19. תבואי לעיר גדולה, אף אחד לא מעניין אותו שאת בהריון בלי בעל".
"בלי קשר, זה לא שהם רק הכירו, הם יוצאים כבר ארבע שנים", היא מנסה להסביר מדוע הוא מחויב להתחתן.
אני שואלת אותה מה המיועד אומר על כל העסק הזה.
"הוא עצבני. כנראה היה לו טוב לזיין, אבל לא לעמוד מתחת לחופה", היא עונה.
"ארבע שנים לצאת עם מישהו ולא לדעת אם הוא רציני, זה טמטום", אני מציינת.
"נכון, צודקת, אבל עכשיו, רוצה או לא רוצה, הוא יתחתן. אני לא מאמינה שהוא יזניח את התינוק שלו".
"שירלי, זה החיים שלו, והיא סתם טיפשה, היא היתה צריכה לזרוק אותו מזמן", אני אומרת.
"קל לך לדבר, את נשואה, ילדת את הילדים שלך, לך יש את הבעל שלך", אומרת שירלי.
"טל הוא בן זוג ושותף לחיים, לא סתם בעל. פיסת נייר של הרבנות לא עשתה את זה. חתונה לא פותרת בעיות".
"הוא עוזר לך בקניות?" היא שואלת.
"כן".
"הוא מביא את הילדים מהגן, מרים דברים כבדים, אתם מנקים ביחד, אתם..."
"יאללה, שתקי!!! מה הקשר?" אני מתעצבנת.
"הקשר הוא שקל לך לדבר מהעמדה שלך, את לא חד-הורית", פוסקת כבוד השופטת שירלי.
אלפי מחשבות מתרוצצות לי בראש. למה שהוא יתחתן עם מישהי שהוא לא תכנן להתחתן איתה? למה בכלל צריך להתחתן?
למה אנחנו מחפשות את האישור הזה שאנחנו נשואות?
תראו, אני נשואה +2 . אני גם זוכרת שמאוד שמחתי לקראת הנישואים. הייתי בעננים. יחד עם זאת, היום אני מסתכלת על דברים מנקודת מבט שונה. מה רע לא להתחתן ולגדל ילדים בלי אותה פיסת נייר של הרבנות? למה אנחנו מחפשות את האישור הזה שאנחנו נשואות? ואני שואלת את עצמי, אילו הייתי מתחתנת חתונה רפורמית זה היה כזה נורא? יש את השמלה של הנסיכה, יש אורחים, יש חגיגה, למה צריך רב?
אני לא מבינה גם למה אנחנו, הבנות, יותר לחוצות על חתונה מהבנים. האם גם אני הייתי לחוצת-חתונה? אשה צריכה להיות בזכות עצמה. גאה, בעלת עמדות ועצמאית. ברגע שאנחנו תלויות בהתחייבות, אנחנו מורידות מהביטחון העצמי שלנו.
"תקשיבי, לא קל, את צודקת. אבל למה לעזאזל להתחנן לבן אדם? לא רוצה, לא צריך. שתקום על רגליה ותסתדר לבד. אולי אפילו ככה הוא יעריך אותה יותר", אני חוזרת לשיחה עם שירלי.
"טלי, היא לא סטוץ של שירותים, הוא לא מצא אותה בזבל".
"הנה, חזרת למאה ה-19", אני מלגלגת.
אולי אני סתם ביצ'ית ואני לא לטובת האשה כאן? בכל זאת, האחריות של הגבר בדיוק כמו של האשה לא? היא נכנסה להריון - תטפלו בזה ביחד. או שפשוט כל גבר שלא לוקח אחריות צריך לשמור את השטרונגול שלו סגור ונעול. בדבר אחד אני בטוחה - אני לא הייתי מתרפסת בפני החבר שלי אם הייתי בהריון. לא צריכה טובות. שישלם מזונות כדי לעזור בגידול הילד ויעוף לי מהעיניים אם הילד לא מעניין אותו.
~ ~ ~ שעה אחרי ~ ~ ~
"בעלי היקר, מה אתה אומר, חתונה זה חובה, או אפשר לחיות מבלי להתחתן?" אני שואלת את טל.
"עדיף לגור ביחד לפני החתונה", הוא עונה.
"ואז להתחתן?"
"אם רוצים", הוא משיב בדיפלומטיות.
"בוא נשאל אותך ככה, אתה מאמין במוסד הנישואים?" אני מתחילה מחדש.
"אני נשוי לך, לא?" (מממ... למה טל מסתכל עליי מוזר?)
"ואתה מתחרט על זה?" אני שואלת.
"מה???"
"רגע, לא שאלתי נכון, אתה מתחרט שאתה במוסד הנישואים?"
"את מתחילה להימאס, לא עונה לך יותר", עונה טל.
טוב נראה לי שקצת הכעסתי אותו. "מה דעתך על זה שזוג לא יתחתן ויביא ילדים לעולם?" אני מנסה להציג את השאלה אחרת.
"טוב להם?" הוא שואל.
עניתי לו שאני לא יודעת אם טוב להם. למה קשה כל כך לתת לי תשובה?
"מי אלה?"
אוהו, טל התעורר וחושב שמדובר שזוג ספציפי. זו לא היתה המטרה שלי. בסך הכל רציתי דעה. אלוהים ישמור, אי אפשר לקבל דעה אחת במשפחה הזאת?
"זה לא זוג מסוים", אני משיבה, מנסה להישאר רגועה.
"אז למה את שואלת?"
"שאלה כללית. מה דעתך על סגנון חיים כזה".
"עם מי ריכלת?" הוא שואל.
"מי ריכל?" אני מתגוננת.
"זה לא נראה כמו סתם שאלה כללית".
"והתשובה שלך תהיה..." אני מנסה שוב.
"אם טוב להם, סבבה", הוא מסכם. "עכשיו שקט, יש חדשות".
"היי", אני מתקשרת שוב לשירלי.
"מה קורה?"
"הנה, גם טל חושב שלא חייבים להתחתן כדי לגדל ילדים", אני אומרת.
"אז למה הוא התחתן איתך?" היא מנסה להפיל אותי בפח.
"לא יודעת, הוא לא רצה להמשיך לדון בנושא", אני מודה.
"טוב, בכל מקרה, התעדכנתי", היא אומרת לי בטון מלא חשאיות.
"מה?" אני לא יכולה להכחיש שאני מתה לדעת מה נסגר בסוף.
"הם קבעו תאריך לחתונה", מכריזה שירלי. "אמרתי לך, גבר צריך לקחת אחריות".
יאללה, עוד זוג לסטטיסטיקה של גירושים או בגידות...
