ממצפון תיפתח הרעה

אריאל שלום.

כן, שלום. אתה יודע מה זה שלום? ודאי שלא. אז קודם כל תרשה לי להביע שאט נפש ממקום המגורים שבחרת לעצמך. מליוני אנשים סביבך חיים תחת דיכוי, ואתה רוצה שאבוא לבדר אותך? הרי היישוב בו אתה מתגורר הוא קלון למדינת ישראל.

זהו, אחרי שהבהרתי את הדברים אגש לגוף העניין.

ובכן, המקום בו אתה גר מהווה קלון למדינת ישראל. כבר הבהרתי זאת? סליחה. הנה אני יודע לבקש סליחה, במיוחד אם אני חוזר על משהו פעמיים. אתה למשל, יודע לבקש סליחה? על מה? על שנים של כיבוש, דיכוי, התעללות, אפרטהייד ומקארתיזם. לא, לא שכחתי את הפאשיזם. אני שומר אותו להמשך.

אריאל, אלו דברים שרואים רק ממרום פסגות תל אביב ואוירהּ הצלול. אין מצב שתתחיל לתפוס אותם מירכתי המאחז שאתה תקוע בו.

אבל הסיבה שאנו האמנים ניחנו בתפיסה מצפונית כה מפותחת, אינה נובעת ממיקום גיאוגרפי גרידא. זה בעיקר משום שאנחנו יהודים ואמנים.

אז אתה שואל מה אני מבין במוסר? כאמור, קודם כל אני יהודי. כיהודי יושב לי גוש ענקי של ניקיון כפיים בבטן. יש לי לחץ טהרני באזניים וכזה גודש מוסרני בחזה, שאפילו עלי כרוב שניסיתי, לא הקלו עליו. כשאני יוצא מהחוג לתיאטרון באוניברסיטת שייח מוניס או מביתי ברמת אביב, אני חש בכובד המוסר היהודי לדורותיו. כל דברי הנביאים, כל ספרות המוסר היהודית, הפילוסופיה האתית שלה - הכל על כתפי, האמן.

בנוסף, איני רק תוצר של מוסר יהודי, אלא גם אמן רב-תחומי. אבל לא סתם אמן עלוב כמו הציוני ההוא, אפרים קישון. או למשל האוהב ישראל המגעיל הזה דני קיי. מה כבר הוא ידע לעשות? קצת לשיר, קצת סטפס, כמה בדיחות נמוכות? או נעמי שמר. או אלתרמן, אחד שהיה ממייסדי "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", הוא יכול להקרא "אמן"? ל"מועדון לילה" לא הייתי מקבל אותם.

אני לעומתם, מן סופר-טאלנט, היפר-קריאטיבי ובין-גלאקטי. אתה מבין בכלל מה אני יודע לעשות? שים לב, שיחקתי גופה של מחבל במשך 3 דקות שלמות בסרט של ספילברג! יש לי פינה של הומור סטלנים מתוחכם בערוץ מסחרי. אני אפילו זוכה בפרסים שאני נוהג לחלק לעצמי. עכשיו אתה מבין מדוע דעתי בענייני מוסר נחשבת יותר משלך?

באיזה מקום, אני מודה שהעם לא ממש מת על תיאטרון לאחרונה. אולי באמת צריך להחליף אותו. לא את התיאטרון, את העם. ממילא רובו נגוע בפאשיזם. אתה רואה איך הכנסתי בסוף את הפאשיזם? יופי. לכן כשקיבלנו את ההצעה לחרם של "שוברים שתיקה" לא היססתי. באיזו דרך

אחרת היו זוכים שחקני תיאטרון לכותרת ראשית?

אני מזכיר לך את הילד שהחרים את שאר הכיתה? באמת. אתה צריך להבין שאתה לא לגיטימי אריאל. אני לא אופיע אצלך. ונכון שלפי ההצעה הפלסטינית משיחות טאבה, נמצאת אריאל בצד הישראלי. אבל זה לא מעניין אותי. כי הפלסטינים הם בסך הכל ערבים, אין להם שום תרבות ובכלל, הם לא יודעים מה טוב להם.

אז איך אפשר לגור ברמת אביב ולהחרים את אריאל? רק שתבין, שבאמת קשה לי מוסרית לגור על אדמות שייח' מוניס. קודם כל לא יודעים להכין פה סושי, זה סתם שתדע.

מעבר לזה, באמת החלטתי לעשות מעשה. אני עוזב למקום שנמצא יותר בקונצנזוס. לאן? לפרוייקט על החוף ביפו. תבוא פעם, נראה לך את המסגד העתיק. צביעות אתה אומר? לא אריאל, זו לא צביעות. אתה פשוט לא מבין באמנות.