שתף קטע נבחר
 

ישראל נערכת לגירוש... הקורמורנים מהכנרת

הדגה בכנרת כה הידלדלה עד ששר החקלאות אסר על דיג לשנתיים. אבל הקורמורנים הרעבים שמגיעים לכאן בהמוניהם מדי עונה לא שמעו על כך. כעת נערכים במשרד החקלאות ורשות הטבע והגנים לגרשם מהכנרת. החברה להגנת הטבע: הם יעופו לבריכות הדגים והחקלאים יפגעו בהם שם

רגע לפני שהם נוהרים לכאן מאירופה בהמוניהם, נערכת ישראל לגרש את אלפי הקורמורנים הרעבים שינחתו כאן בקרוב מהכנרת ושטחי שמורות הטבע באזור. ל-ynet נודע כי בימים אלה מגבשים במשרד החקלאות וברשות הטבע והגנים תוכנית לגירוש רבבות העופות המגיעים לישראל מדי עונה, ומשביעים את תיאבונם הגדול בכנרת ובבריכות הדגים באזור.

 

מטרת המהלך היא הרצון לאושש את אוכלוסיית הדגה המידלדלת של הכנרת; בשל כך אף הורה לאחרונה שר החקלאות על איסור דיג מסחרי בכנרת למשך שנתיים. ברשות רוצים גם להבטיח שההתמודדות עם העופות תהיה מבוקרת, וחקלאים לא ירו בהם ללא אבחנה.

 

בעוד שבאופן רשמי מברכים ברשות הטבע על התוכנית, ישנם בתוכה גורמים המביעים ספק באשר ליעילות המהלך, וחשש כבד לגורל העופות. כך למשל עולה ממכתב ששלח המדען הראשי של הרשות, ד"ר יהושע שקדי למנכ"ל הרשות אלי אמיתי. שקדי כתב כי אינו סבור שגרוש הקורמורנים יגדיל את שלל הדיג בכנרת, אך מנגד הוא חושש שהגירוש מהכנרת יגרום נזק לחקלאי המדגה, וגם ילהיט מחדש את המאבק בינם ובין העופות הזללנים.

 


קורמורן גדול (צילום: יוסי אשבול)

 

"אנחנו חוששים שגירוש הקורמורנים עלול להחמיר את הבעיה, משום שהם יתפזרו לאתרים נוספים ויגרמו נזק כלכלי למגדלי הבריכות בבריכות הדגים", כתב שקדי. "הגרוש עלול לגרום לפגיעה בערכי טבע (בקורמורנים - א.א) כיוון שיהיו מאמצים מוגברים של הדייגים לגירוש קורמורנים מהאתרים אליהם הם יגיעו לאחר הגרוש מהכנרת".

 

למרות עמדתו זו, שקדי המליץ לבסוף כי הרשות תאשר לבצע בשנה הקרובה גירוש של הקורמורנים מהכנרת במסגרת ניסוי, במטרה להתגייס "למאמץ הלאומי לטיפול בבעיות האקולוגיות בכנרת, ומשום שיש סיכוי שסך כל הפעולות יעזרו לאישוש הדגה והמערכת האקולוגית באגם". ברשות הדגישו כי תינתן עדיפות לשימוש באמצעי לייזר לגירוש העופות, אך התירו לכל חקלאי או בעל בריכת דגים לירות בשישה קורמורנים מדי יום. זה הרקע לחששו של שקדי.

 

לעומת זאת, אקולוג העופות של הרשות אוהד הצופה, סבור שהתוכנית תרשום הצלחה במאבק נגד העופות. "שמורות הטבע הן ערך מקודש, אבל אינן נפרדות ממדינת ישראל. הגירוש, אם יבוצע לפי התנאים שקבענו, השפעתו המזיקה לערכי טבע מוגנים תהיה אפסית עד זניחה".

 

הצופה הוא בין אלה הסבורים כי הקורמורנים הם מין מתפרץ ויש לנהוג בהם כפי שהרשות נוהגת במקרים אחרים של מינים מתפרצים כמו שועלים למשל. "מין מתפרץ, מין פולש או מין מזיק אינם מכירים בגבולות של שמורות הטבע ואי אפשר להתעלם מכך".

 

החברה להגנת הטבע: תנו לקורמורנים לאכול בכנרת

בחברה להגנת הטבע מוחים על כוונת הרשות ומשרד החקלאות לגרש את הקורמורנים מהכנרת. "הכנרת הינו אגם טבעי, שבו צריכים להתקיים יחד בני אדם ובעלי חיים. המומחים קובעים כי לא הקורמורנים הם שהביאו להתמעטות הדגה אלא דייג יתר והרעלות, ולכן לא מובן כלל מדוע מקדמים את הגירוש שלהם מהימה, שיביא ליותר נזק מתועלת", אומר דן אלון, מנהל מרכז הצפרות בחברה.

 


קורמורן גמדי (צילום: זאב לבינגר, החברה להגנת הטבע)

 

"הקורמורנים הגיעו לכנרת אחרי שגירשו אותם מבריכות הדגים בעמק החולה ובית שאן. גירושם מהכנרת יחזירם לבריכות הדגים, שם הם יגרמו לנזק רב הרבה יותר. בעיית הקורמורנים בארץ יכולה להיפתר רק על ידי פעילות מתואמת עם הממשלות באירופה - שמהן מגיעים הקורמורנים - שיובילו לצמצום כמות הקורמורנים המגיעים לישראל מדי שנה".

 

אלון סבור כי עד שיקודם פיתרון בנושא, יש ליצור מקומות אלטרנטיביים לשהיית הקורמונים בישראל, כמו הכנרת למשל, ובכך למנוע את נזקי העופות לחקלאי בריכות הדגים. "אסור לפגוע באוכלוסייתם שם. יש לזכור שהכנרת היא לא בריכת דגים השייכת לגורמים פרטיים אלא נכס ציבורי שממנו נהנים הציבור, הדייגים והמערכת הטבעית".

 

אמיתי גבע, מדריך גידול דגים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר אינו מאמין שישראל תצליח במקום שבו אירופה נכשלה - עצירת הקורמורנים מהתרבות ופגיעה בחקלאים. "קשה לי להאמין שאנחנו יכולים לפעול לדילול הקורמורנים בחו"ל. מדובר באוכלוסיה של מליונים ולישראל מגיעים מדי עונה כ-20 אלף פרטים, מתוכם אלפים נשארים בארץ וניזונים מעשרות ומאות טונות של דגים".

 

גבע מדגיש כי הקורמונים, למרות היותם עופות מוגנים, נחשבים למין מתפרץ בעולם. לדבריו, במדינות כדוגמת צרפת ואוקראינה ניצודו עשרות אלפי עופות, אך הדבר לא הביא לפיתרון הבעיה.

 

"אוכלוסיית הדגים בכינרת הידלדלה תוך עשור, במיוחד נוכח קריסת אוכלוסיית אמנון הגליל. אני לא דוגל בחיסול אוכלוסיית הקורמורנים אלא בהפחדתם וגירושם מהאזור, גם במחיר של פגיעה מבוקרת במספר פרטים למטרות הרתעה, כדי לגרום להם בסופו של דבר לעזוב את ישראל ולא להתרגל לאזור. הציד אינו יעיל, ורק גירוש במשך מספר שנים והטרדת העופות במקומות הלינה שלהם יהיה אפקטיבי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קורמורן גמדי
צילום: יוסי אשבול
הדעות חלוקות. לגרש או לא לפגוע בחיות?
צילום: זאב לבינגר
מומלצים