ניצחון למורשת הרב קוק: ועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית לתכנון ובניה החליטה להבטיח את שימורו של מתחם 'שערי תורה' ביפו ואת שימושו הציבורי. בזאת, קיבלה הועדה את עמדת תנועת 'ראש יהודי', ועד הפעולה להצלת בתי הכנסת בנווה צדק והמועצה לשימור אתרים שנתמכו ע"י פעילי ציבור וחברי כנסת.
הועדה החליטה להגדיר את האזור המכונה 'מתחם הרב קוק', המתחם בו שכן בית המדרש של הרב קוק ובו פעל הרב בכהנו כרבה של יפו והמושבות, כ"אזור בעל משמעות היסטורית וחינוכית להבנת מורשת ההתיישבות היהודית בארץ ישראל". רמת שימור המבנים במקום תוגדר כ'שימור מחמיר', שבו ייעשה טיפול ייחודי למבנים המתפוררים.
הוועדה קבעה כי האיזון הנכון בין טובת הציבור והבעלים הפרטיים הוא כי המתחם יישאר בבעלות פרטית, אך בשל ערכיו יקוימו בו בקומת הקרקע, "שימושים בעלי אופי ציבורי התואמים את אופיו ההיסטורי של המקום, וכי המבנים שעליו והרחבה שביניהם ישומרו בשימור מחמיר". השימושים ביתר הקומות יהיו מלונאות או מגורים. עם זאת, וידאה הועדה כי ניתן יהיה לממש, ביתרת שטח המתחם, את זכויות הבנייה על פי התכנית המופקדת. משמעות ההחלטה כי היזם, לא יוכל לבנות במקום מגדל מגורים כפי שתיכנן.
"מדובר בתיקון עוול היסטורי" אומר ישראל זעירא, מנכ"ל ראש יהודי'. לדבריו תנועתו, העוסקת בלימודי יהדות בתל אביב, מתכננת להיאבק על מנת שהשימוש הציבורי שקבעה הועדה באתר, יהיה מרכז חינוכי להכרת מורשת הרב קוק.
תמר טוכלר, מנהל מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים מציינת כי "אמנם צפוי כי עתה עם פרסום ההחלטה יקומו לה מתנגדים, אך הכרעת הועדה המחוזית המכירה בערך המקום ובחשיבות שיישאר לשימוש ציבורי, היא הישג ציבורי חשוב תוך הבטחת הצרכים העכשוויים של המתחם".
מתחם שערי תורה הוקם לפני כמאה ועשרים שנה בלב שכונת נווה שלום, השכונה השנייה של תל אביב, והכלולה כיום במתחם נווה צדק. המתחם כלל בית כנסת, בית מדרש, בית מלאכה וכיתות לימוד בחמישה מבנים סביב חצר פנימית. בימיו הטובים הכיל המתחם שישה חדרי כיתות, גן ילדים, חדר מורים, חדר אוכל לתלמידים, מרפאה, מטבח, בית מלאכה ובית כנסת גדול. ייחוד המוסד בכך ששילב לראשונה לימוד תורה עם מלאכה, והיה להגשמת שיטתו של הרב קוק לדרכה של הציונות הדתית.
המתחם היווה חלק מרכזי מחיי החברה, התרבות והדת של תושבי השכונות העבריות הראשונות מחוץ ליפו העתיקה, בשלהי המאה ה-19 וראשית המאה העשרים.
תקופת הזוהר הייתה בתקופתו של הרב קוק, רבה של יפו והמושבות החל משנת 1904. הרב קוק פרש את חסותו על בית הספר לתורה ומלאכה והפך לפטרונו. בית הכנסת 'שערי תורה' זוהה כבית הכנסת של הרב קוק, בו נהג להתפלל ושימש כרב המקום.
מבני בית הכנסת ובית הספר ודמותו של הרב קוק הונצחו בזיכרונות בני התקופה - רבי בצלאל לפין שהיה המייסד, המורה יעקב חורגין, הצייר נחום גוטמן, יעקב רימון, אבשלום פרנק ועוד רבים, שתיארו את המתחם שהפך לאחד מנכסי צאן ברזל של הישוב היהודי המתחדש. כדי לדאוג להפעלת המוסד הייחודי גם להבא, ייסד זרח ברנט בפני בית הדין השרעי בירושלים "הקדש", כדי שלא תהיה אפשרות לשנות את ייעודו. במשך הזמן חלק מהאפוטרופוסים הלכו לעולמם ואחרים התמנו במקומם בידי בית הדין הרבני.
המבנים נפגעו לראשונה בהפצצה במהלך מלחמת העצמאות, ובמשך השנים הלך והתדרדר מצבם. המקום נסגר מסיבות כלכליות, ובמשך שנים רבות עמדו המבנים נטושים ומופקרים.
בשנות ה-80 נוסדה בנווה שלום עמותת מורשת הרב קוק, שבשיתוף עם
המועצה לשימור אתרים החלה לשקם את המתחם. גג בית הכנסת שופץ והאתר משמש כיום לתפילה.
המקום נמכר לפני כשנתיים תמורת 6.3 מיליוני דולר, לאיש העסקי היהודי-אמריקני אדמונד שמסי, שביקש להקים במקום מגדל מגורים. אלא שלאחר המכירה, טענו אנשי 'ראש יהודי' כי היא לא הייתה חוקית, וכי למוכרים, נציגי הקדש משפטי, לא הייתה כל סמכות למוכרו. ואולם, ההליך קיבל אישור בית דין רבני בת"א ואף ערעור שהגיש 'ראש יהודי' לבית הדין העליון לא צלח. המכירה אושרה והתבצעה.
"ראש יהודי" הוביל את המאבק בשיתוף עם המועצה לשימור אתרים, הוועד להצלת בתי הכנסת ביפו, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת ח"כ זבולון אורלב וכעת הם מקוים, עם החלטת הועדה המחוזית לתכנון ובניה – כי המאבק מגיע לקיצו.
