זה קורה באיחור ניכר, אבל בפסק דין עקרוני מותח היום (ג') בג"ץ ביקורת חריפה על מוסדות חינוך שלפני שנתיים סירבו לקלוט תלמידים יוצאי אתיופיה.
"ההחלטה מעבירה מסר משפיל ומעליב של נחיתות חברתית שאין לקבלו", כתבה השופטת אילה פרוקצ'יה.
את העתירה הגישו לפני כשנתיים עמותת "טבקה" באמצעות עורכי הדין רם כספי ואייל רוזובסקי, בה נטען כי בפתיחת שנות הלימודים 2008/2009 ו-2009/2010 נמצאו ילדים אתיופים מחוץ לכל מסגרת ללימודית בפתח תקווה. ערב פתיחת שנת הלימודים תשס"ט היו כ-24 תלמידים עולים שלא נקלטו במסגרות חינוך כלשהן בעיר. העמותה טענה כי חובת השוויון בחינוך חלה לא רק על מוסדות החינוך הממלכתיים אלא גם על בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים.
פסק הדין לא העניק סעד לאותם תלמידים, מכיוון שבסופו של דבר נמצאו להם מקומות לימוד והמדינה
התחייבה לנקוט "ביד קשה" נגד מוסדות חינוך שלא יקבלו יוצאי אתיופיה. אך ההחלטה העקרונית טומנת בחובה נימוקים נוקבים.
"עילות הסירוב לקלוט את התלמידים אינן מתיישבות בכל דרך עם החלת זכות היסוד לשוויון בחינוך ומהוות אפליה על רקע מוצא והשתייכות עדתית", כתבה השופטת פרוקצ'יה והוסיפה: "זוהי אפליה פסולה שאינה יכולה להתקיים במערכת חינוך מדינתית הבנויה על ערכי שוויון הזדמנויות מלא לכל תלמיד".
עוד לפי פסיקתה, "הזכות לחינוך הינה זכות יסוד מוכרת של האדם, ערך השוויון הוא מנשמת אפו של המשטר החוקתי כולו. האפליה בחינוך המתבטאת בין היתר באי קבלת ילדים לבית הספר על רקע השתייכות עדתית או מוצא כרוכה באי שוויון הגובל בהשפלה וביזוי הפוגע בכבוד האנושי".
בהמשך כתבה עוד פרוקצ'יה שערכי השוויון לחינוך חלים על כל מערכת החינוך וכלל בתי הספר הנמנים עליה -
גם על המוסדות המוכרים שאינם רשמיים - וכי למדינה ולרשויות המקומיות סמכויות לפעול נגד מוסד חינוך הנוקט מדיניות מפלה באמצעים ורמות עצמה שונות.
השופט אליקים רובינשטיין הוסיף וקבע כי "המבקש לפגוע בשוויון האנושי שאין בלתו ראוי שלא יקבל כספי ציבור", וכתב ש"לעניות דעתי פיקוח הרשויות נעשה בעוצמה רבה הן כדי שכספי הציבור לא ייזלו למקומות מפלים והן כדי להילחם אקטיבית באפליה".
