כמה קל להתייחס בציניות לפסגת השלום בוושינגטון.
כמה קל לפטור את התמונות באמירה על עוד מנהיגים שמצטלמים היטב, מדברים יפה ולא יעשו דבר. כמה קל להגיד ששוב לא ייצא מזה כלום, כי כבר התרגלנו שלא יכול לצאת מזה כלום. כמה זה קל, וכמה זה לא נכון.
אנחנו מאמינים ששני הצדדים רוצים שלום. אנחנו לא בטוחים אם הם מוכנים לשלם את המחיר הכרוך בכך, אבל אנחנו יודעים בוודאות שהם יכולים. יש מספיק אנשים בכל צד - שקולים, מתונים, מנוסים, פטריוטים - שיכולים לתאר את המתווה להסכם אפשרי מבלי לפגוע כהוא זה באינטרסים החיוניים לכל צד.
ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על שלושת הקווים האדומים שלו, כתנאי לכל הסכם: סופיות הסכסוך, סידורי ביטחון והכרה בישראל כבית הלאומי של העם היהודי.
| הכנות אחרונות בוושינגטון |
|
| ועידת פסגה בצל הצרות של אובמה / יצחק בן-חורין, וושינגטון |
|
למרות הצהרות על הסכם שלום תוך שנה, בבית הלבן שומרים על רף ציפיות נמוך. והנשיא? הוא טרוד הרבה יותר בכלכלה ובהידרדרות התמיכה לקראת הבחירות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
על בסיס עמדות אלה ניתן להגיע להסכם, כפי שהוכיחה לפני כמה שנים קבוצה אחת של דמויות מרכזיות משני הצדדים. מודל יוזמת ז'נבה
הוא כמובן רק דוגמה - הלוואי והנציגים הרשמיים של שני העמים יגיעו להסכם טוב יותר ממנו.
ביוזמת ז'נבה נאמר (פרק 1): "הסכם הקבע מסיים את עידן הסכסוך ופותח עידן חדש המבוסס על שלום, שיתוף פעולה ויחסי שכנות טובים". אפשר לסמן וי ליד התנאי הראשון של נתניהו.
בפרק 5 נאמר: "פלסטין תהיה מדינה לא חמושה". עוד מפורטים שם, ובנספח מיוחד, סידורי ביטחון מדוקדקים, הרכב הנוכחות הצבאית הישראלית שתישאר, וסוגי הפיקוח ההדוק על המעברים הבינלאומיים של פלסטין. אפשר לסמן וי ליד התנאי השני של נתניהו.
במבוא ובפרק 2 נאמר: "הסכם זה מציין את ההכרה בזכותו של העם היהודי למדינה ואת ההכרה בזכותו של העם הפלסטיני למדינה, מבלי לפגוע בזכויותיהם השוות של אזרחי שני הצדדים. הצדדים מכירים בישראל ובפלסטין כבתים הלאומיים של עמיהן". אפשר לסמן וי ליד התנאי השלישי של נתניהו.
עוד נקבע בהסכם כי השטח ממנו תיסוג ישראל יהיה זהה למימדי השטח שנכבשו ב-67, ותמורת סיפוח גושי התנחלויות יינתן לפלסטינים שטח לא מאוכלס באותו גודל. סוכם כי כל השכונות הערביות במזרח ירושלים יועברו לפלסטין וישמשו כבירתה.
כן מפורטים סידורים מדוקדקים ליישוב בעיית הפליטים, כך שבסוף התהליך לא יהיה אדם אחד במעמד פליט, תוך אי סיכון אופיה היהודי של מדינת ישראל. אפשר לסמן וי על התנאים של אבו מאזן.
שני המנהיגים שיצטלמו בטקס בוושינגטון יכולים לשוב לשם, והפעם כדי לחתום על הסכם. אפשר פעם אחת להניח את הציניות, הלעג וההומור בצד, כי הבדיחה הזאת היא על חשבוננו.
הסכם קבע אינו רק הכרחי, הוא גם אפשרי. אנחנו רק יכולים לקוות שמי שמתנגד עכשיו למודלים נוסח יוזמת ז'נבה, לא ימצא עצמו בעתיד מתגעגע אליהם. אז תנו קרדיט לאובמה, אבו מאזן ונתניהו. כן, הם יכולים.
נידאל פוקאה וגדי בלטיאנסקי הם מנכ"לי יוזמת ז'נבה ברמאללה ובתל אביב
