התנועה לשחרור הגבר

"הגוף הנשי הוא המניע היחיד לחיינו"

רן שריג, בן 40, תסריטאי ("רמזור") נשוי שנית, אב לשלוש, גר בגבעתיים, היה רוצה לזיין את כל העולם, אבל יודע שזה כבר לא יקרה

"אחרי חמישה ימים החזרתי את המצלמה", משחזר רן שריג את היחסים עם שוביו, יוצר ובמאי "מחוברים", דורון צברי והעורך הראשי, עמי טיר. "הרגשתי שהידיים שלי חמות ולא יכולתי יותר". אך הם שכנעו אותו להמשיך והתוצאה היא מי שכנראה יהיה אחת הדמויות הכי מעוררות בעונה הקרובה. שריג מסכים עם האבחנה כי הוא הדנה ספקטור של העונה - נשוי, הורה, רוצה לשרוד את הבורגנות החדשה שנפלה עליו, ובו זמנית לשמור על רוח הנעורים השורפת שהגדירה אותו לפני שהתביית. הוא גם רוצה סקס, יותר ממה שיש שלו. כשאני מעדכנת אותו כי החרמנות המוחצנת שלו לא תמיד תיתפס כחיננית על ידי המין הנשי, הוא מתפלא: "אני מקווה שאנשים יאהבו לראות גבר שבסך הכל רוצה נורא לשכב עם אשתו היפה", הוא מסכם, "אני איש משפחה, זה הכל".

למה החלטת להיחשף בצורה כה קיצונית?

"אני מתאים לפרויקט הזה והוא הכי מתאים לי. הפורמט הזה שונה מטלוויזיה רגילה, זה שילוב בין רדיו לאינטרנט וזה יוצר סוג חדש של אינטימיות עם הצופה, והתקווה שלי זה שאביא סיפור שיתחבר לאנשים, כי אני דומה לכולם. אני לא יודע אם אני אמיץ, יכול להיות שאני סתם טמבל שרץ קדימה".

מהו האירוע הכי קיצוני שצילמת?

"מפגש עם אבא שלי. הוא חולה מאוד, במצב של צמח, ותוך כדי הצילומים הבנתי איזה חרא אני שאני לא הולך אליו מספיק. צילמתי את הביקור שלי אצלו, המצב שלו הוא כמו תמרור אזהרה בשבילי, עם הבעיה הראומטית שאני סובל ממנה".

מתי כיבית את המצלמה?

"קראתי לבנות שלי, עלמה ונוגה, סיפור לפני השינה ובאמצע כיביתי. להמשיך עם זה הרגיש לי כמו להשתתף בסרט פורנו".

מי ה"מחובר" שימשוך הכי הרבה תשומת לב לדעתך?

"אומרים שאני. כפי שספקטור עשתה את הסדרה בעונה הראשונה, יש איזו הקבלה בינינו. יש בה משהו, בדנה, היא קצת גברית, אני מזדהה איתה. אמרתי לה שלא

 הייתי עושה את התוכנית הזו לולא היא. זה כמו להיכנס לחדר שהיא היתה בו".

יש דבר כזה, הגבר החדש?

"לא, רק הגבר החלש. אני מבין את היללה הנשית. להיות אשה זה גיהינום, זה לחיות בחוסר שביעות רצון בסיסי".

מהו מודל הגבריות שגדלת עליו?

"גיבור המרד בגטו ורשה, מרדכי אנילביץ'. חינכו אותי עליו, וזה יצר אצלי ניכור עז, כי זה חינוך למוות. הוא מייצג מרדנות פתטית בעיני, הגיבור האמיתי זה מי שאמר שאפשר לברוח ולחיות, ולא התעקש להישאר ולמות".

מהו הדבר שאתה הכי מקנא שיש לנשים?

"הגוף שלהן. הוא כה יפה, והוא המניע היחיד לחיים שלנו".

מה הכי קשה בלהיות גבר?

"הרצון לשכב עם כל הנשים בכל העולם וההבנה שזה לא יכול לקרות".

מי היית רוצה שישתתף בעונה הבאה של "מחוברים/ות"?

"העיתונאית נטשה מוזגוביה. היא אדם שנאבק וזה מעניין אותי. פגשתי אותה פעם אחת, כשהיא היתה ילדה קטנה בעיתון שאמא שלה עבדה בו, וכבר אז היא הרשימה אותי".

מה יקרה לך אחרי "מחוברים"?

"אני מניח שיותר אנשים ירצו לקנות את הספר שלי ואת המחזה שלי. ההשפעה על המשפחה מתרחשת כל הזמן, אבל אם את רוצה שאגיד שאתגרש - אז לא, זה לא יקרה".

"אני בדרך להיות הגבר החדש"

ישי גרין בן 32, הייטקיסט, נשוי ללא ילדים, גר בתל אביב, הולך לפסיכואנליזה מדי יום כדי להגיע לפתיחות שנשים מקבלות חינם

למה החלטת להיחשף בצורה כה קיצונית?

"רציתי להיות סלבריטי. אני רוצה להבין איך תשומת לב ואז האובדן שלה משפיע על החיים של אנשים ושלי. זה ניסוי אנושי מדהים מבחינתי, חמישה גברים מתבוננים על הרצון לספר סיפור, על מה זה להיות אנושי, מהי המורכבות של להיות בן אדם, ממש כמו שעשו ב'הסופרנוס'.

מהו האירוע הכי קיצוני שצילמת?

"הסצנה הכי קיצונית היא בשירותים של מועדון, כשאני בדילמה איך לסדר את האסלה כדי לעשות קקי. ויש גם סצנה עם אבא שלי - יש משהו מאוד יוצא דופן

 בשיחות כנות עם הורים, רוב הילדים מחכים שההורים שלהם ימותו כדי לערוך כאלה שיחות".

מתי כיבית את המצלמה?

"לא צילמתי סקס, או כל דבר שבעיניי לא עונה על הקטגוריה של אמנות. הגבול בין אמנות ופרברסיה מאוד דק".

מי ה"מחובר" שימשוך הכי הרבה תשומת לב לדעתך?

"זה יבוא בשלבים. הראשון שיחטוף בראש הוא רן שריג, אחר כך גולדן, עם הזמן, הילד ובוסי, ואני אקבל את האש לקראת הסוף".

יש דבר כזה, הגבר החדש?

כן, ואני בתהליך להפוך לכזה. הגבר החדש לא מאמין במלחמות, אלא בכך שאפשר לפתור דברים בצורה אינטליגנטית. אני לא רוצה להיות הסטריאוטיפ של הגבר הנשוי שאשתו מעכבת אותו, אני חושב שהעובדה שיש יצור ביולוגי שלם מכף רגל ועד ראש שמוכן להקדיש לי את חייו, ואני לו, זה דבר אדיר".

מהו מודל הגבריות שגדלת עליו?

"אני תמיד מחפש אב. עזבתי את הבית בגיל 19 ופגשתי הרבה אנשים חיוביים ואופטימיים שעזרו לי, לשאלתך, אלך על זיגמונד פרויד. אני לומד הרבה מהצורה שבה הוא חי את חייו, ומהעובדה שאת התגלית הכי חשובה שלו הוא עשה בגיל 40".

מהו הדבר שאתה הכי מקנא שיש לנשים ואין לגברים?

"רגישות. לקח לי שלוש וחצי שנים של טיפול פסיכואנליזה כדי להגיע למקום שנשים מקבלות חינם וזה כי אומרים לך מילדות להיות גבר ולהקהות את הרגשות שלך. אז בנינו את המדינה הזו בנשק ודם, אבל היום אנחנו צריכים להיות גברים אחרים, אחרת אתה מבזבז את החיים שלך על פארש".

מה הכי קשה בלהיות גבר?

"קשה להיות בן אדם באופן כללי. לאף אחד לא קל".

מי היית רוצה שישתתף בעונה הבאה של "מחוברים/ות"?

"המטפל שלי. הוא איש מבריק, אני בטיפול יומיום אצלו, הוא פנומן. זה בניגוד ליורם יובל למשל, שבעיניי עושה רידוד לפסיכואנלניזה, וחוטא לפרויד".

מה יקרה לך אחרי "מחוברים"?

"אולי זה יעזור למיתוג של החברה שלי, סולוטו. מעבר לזה, זה פשוט יהיה עוד משהו שקרה לי, כמו ההתעשרות".

להבין איך תשומת לב, ואז האובדן שלה, משפיע על החיים. המחוברים

(צילומים: ליאור נורדמן)

"כבר בפרק הראשון רואים אותי יותר מדי שיכור"

דודו בוסי בן 45, סופר, גרוש ואב לבת, גר ביפו, כיבה את המצלמה כשהבחורות התפשטו. בדרך כלל

למה החלטת להיחשף בצורה כה קיצונית?

"אני מספר סיפורים, זה המקצוע שלי וההובי שלי. בדרך כלל אני עושה את זה בטקסט וניתנה לי כאן הזדמנות לספר משהו דרך מצלמה. אתה בונה קו, נרטיב, יש לך נושא ואתה לוקח יוזמה ויוצר אותו, זו אמנות האשליה".

מהו האירוע הכי קיצוני?

"כבר בפרק הראשון רואים אותי יותר מדי שיכור. היה לי מאוד קשה עם זה, כי בהמשך אני לא במצב כל כך קיצוני".

מתי כיבית את המצלמה?

"כשמתחילים להתערטל המצלמה נסגרת, הרי לא באנו לעשות סרט ארוטי. למרות שהיתה בחורה אחת שהתפשטה לגמרי, היא ידעה שאני מצלם וזה היה על הזין

 שלה. בסוף לא הכניסו את הקטע הזה, וגם אני הרגשתי שזה לא יהיה לעניין".

מי ה"מחובר" שימשוך הכי הרבה תשומת לב?

"לואיס יביא רייטינג בכמויות. הוא לא ורבלי כמו חנה רטינוב אבל מבחינה חיצונית, בחורות ישתגעו עליו".

יש דבר כזה, הגבר החדש?

"יכול להיות. אני לא יודע כמה זה חדש - תמיד היו גברים רגישים, אבל אנשים נהיו יותר מודעים לזה עם הזמן".

מהו מודל הגבריות שגדלת עליו?

"בשכונה שגדלתי בה, התקווה, הגברים סביבי היו מאוד מוחצנים ואני הייתי רגיש ומופנם ולא התחברתי. עד היום אני אומר שמתחת לחזות של הערסוואת יש כוסית מבוהלת".

מהו הדבר שאתה הכי מקנא שיש לנשים?

"היופי. אין מה להשוות בין יופי גברי ונשי. אשה יפה היא ישות אלוהית בעיניי. אני מתכוון גם ליופי פנימי כמובן".

מה הכי קשה בלהיות גבר?

"כלום. לאשה יותר קשה בעיניי, אין לנו את כל הקטע של הלידה והמחזור ואנחנו לא פותחים את הרגליים מול גיניקולוג, אלו חוויות שנראות לי קשות פיזית וגם נפשית".

מי היית רוצה שישתתף בעונה הבאה של "מחוברים/ות"?

"הבת שלי, קים. לא רואים אותה הרבה בקטעים שלי, אבל היא יוצאת גדולה. היא לא תסכים להיות עם מצלמה כל היום, היא לא רודפת פרסום, אבל היא היתה יכולה להיות מדהימה בזה. היא חכמה, כריזמטית, רהוטה, אסרטיבית ומאוד יפה".

מה יקרה לך אחרי "מחוברים"?

"חודש אחרי שזה ירד אני אחזור לאנונימיות הבטוחה שלי. מה שבטוח זה שמערכת היחסים שלי עם בתי השתדרגה מאוד, היום אנחנו שניים שהם אחד".

• מתי כיבה לואיס אדרי את המצלמה? ומה מודל הגבריות של שי גולדן? את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של "פנאי פלוס"