לא במקרה אתם אוהבים לנהוג לבד במכונית. אתם בעיקר סובלים כשלצדכם יושב החבר השיכור שאתם חייבים להסיע הביתה, כשאתם מוצאים עצמכם לצד השותף(ה) לחיים, או כאשר משום מה, אתם מסיעים את אמא בחזרה הביתה. כך מגלה סקר שנערך בבריטניה על-ידי יצרנית הצמיגים קונטיננטל, בקרב כ-4,000 בלי
רישיונות נהיגה בגילאי 17 עד 65.
הסקר ביקש ממשתתפיו לציין גם כמה מהר ובאיזו תכיפות הם מתעצבנים מנוסעים שיושבים במכונית, ומגלה כמה פעמים בממוצע מתעצבן נהג במהלך נסיעה מאורחיו (שלוש), ותוך כמה זמן בממוצע מתחילת הנסיעה הוא מתעצבן לראשונה מאחד הנוסעים (שש דקות). ואגב, לפחות בבריטניה, באחד מחמישה מקרים מבקש הנהג מהנוסע - במידה כזו או אחרת של רצינות וכוונה - לעזוב אותו לנפשו ולמצוא סידור הסעה אלטרנטיבי.
מומחה הבטיחות של חברת קונטיננטל טוען כי מעבר לפיקנטריה, ממצאי הסקר מדאיגים. לדבריו, נוסעים שמעצבים נהגים גורמים להם לאבד ריכוז, ומסייעים בהפיכתם לנהגים פחות טובים, ובעיקר מסוכנים יותר על הכביש - הן לעצמם והן לסביבה. עכשיו, תארו לעצמכם כמה מעצבנים נוסעים ישראלים.
לפניכם דירוג עשרת הטיפוסים הכי מעצבנים כנוסעים, לפי רמת הכעס אותה הם מסוגלים לייצר אצל הנהג הבריטי. ואגב, מחצית מהנשאלים - כ-2,000 נהגים - הודו שכאשר הם מצטרפים לנסיעה בה נוהג אחר, הם מתפקדים כנוסעים מעצבנים.
- נהג המשנה: אינו מסוגל לשמור לעצמו את דעותיו על רמת הנהיגה שלכם. חייב להסביר בקול רם שאתם נוהגים בצורה לא ראויה, מזהיר ללא צורך, מתקן ללא טעם, בולם בחוזקה עם רגליו ואוחז תכופות בקונסולה הקדמית או בידית האחיזה, כהכנה לקרא האצה או בלימה או פניה לא אויה שתבצעו אוטוטו.
- הנודניק הכפייתי: משעמם לו. ממש משעמם. בעיקר כשהנסיעה ארוכה יחסית. הפתרון שהוא מצא לבעיה הנוראית הזו, כולל פקיקת המפרקים תוך השמעת רעש נורא, החלפת תחנות במערכת השמע אחת לחמש דקות, פתיחה וסגירה של תא הכפפות, מסתובב לאחור ולצדדים ללא הפסק. משעמם.
- החכם באדם: אתם בוודאי מכירים אותו היטב. זה שמתקן ללא הפסק את השפה בפי קריין החדשות. זה שמעניק טיפים - לגמרי בחינם - למערכת הניווט הלווינית (GPS), מתקן שלטים לצד הדרך ויכול היה לסייע למתכנני הרכב בו אתם נוסעים.
- ישנוני: אין הרבה מה להוסיף. יצאתם לדרך והוא כבר נוחר, או לפחות יושב בראש מוטה, עיניים עצומות ופה פעור קלות. בלימת פתע או האצה חזקה תנער אותו לרגע משנתו, אך מיד הוא יחזור לציפה קלה עד עלפון מלא.
- הפטפטן: הפך הגמור מ"ישנוני". אספת אותו בחמש לפנות בוקר מהבית, בדרך לנסיעה ארוכה דרומה, ואחרי 10 דקות אתה כבר מצטער. הבן אדם לא מפסיק לקשקש רגע, מדובר על הכל ובמהירות. וכל מה שאתה רוצה זה קצת שקט ושלווה, בעיקר בשעות הבוקר המוקדמות. הבעיה: יש לכם עוד שעתיים של נסיעה משותפת.
- העצבני: כל מי שמסביב, זאת אומרת, כל הנהגים והנהגות שהעזו למצוא עצמם בקרבת המכונית בה הוא נוסע (ובה אתה נוהג), מעצבנים אותו ברמה בלתי נתפשת. אילו היה שומר את זה לעצמו, ניחא. אבל הוא חייב לתת לזה ביטוי קולני במיוחד, כולל תנועות ידיים כועסות.
- החנוק: סובל מפחד ממקמות סגורים, גם אם מסביב יש המון חלונות ואור היום אינו מתקשה לחדור. חייב על כן לנסוע עם חלון פתוח כל הזמן, כמובן כשמיזוג האוויר פועל כדי שניתן יהיה לנשום איכשהו. בעזרת הידיים הוא אוסף עוד מעט מולקולות אוויר שלא חדרו מהר מספיק - כדי שאפשר יהיה לנשום.
- הנווט: "כאן כדאי לך לפנות ימינה". "אל תמשיך ישר, עמוס שם", לא כדאי היה לפנות שמאלה לפני רבע שעה. תראה לאן הגענו". נהג המשנה דואג להזכיר לך את כיוון הנסיעה, יודע בדיוק היכן כדאי לקצר ואיך, ונובח כיווני נסיעה ללא הרף.
- המטפטף: מסיבה כלשהי, הוא (או היא) חייב לעצור על 20 דקות כדי לקפוץ לשירותים. הבעיה הגדולה - הוא חייב שירותים נקיים בתחנת דלק, ולא חלילה בצד הדרך.
- המלך: כל שיר שנשמע במערכת, הוא מכיר. את המילים לא כל כך, אבל את הביצוע הכללי בהחלט. יש עם זה שתי בעיות גדולות. הראשונה נוגעת לשאר הנוסעים, שלעיתים באמת לא מעוניינים בגרסה שלו ל"היה לי חבר היה לי אח". השנייה קשורה לעובדה שהוא לא בדיוק, איך לומר בעדינות, ברמה המאפשרת לו לשיר בחברה.
