אצלנו בישראל חם, חם ממש, וכך היה גם באירופה עד לפני שבוע-שבועיים. אבל בימים אלה מופיעים סימנים ראשונים של שלכת, העלים נושרים וכך גם הטמפרטורות. תושבי בריטניה, סקנדינביה, גרמניה, צרפת, פולין, צ'כיה, הולנד ושאר מדינות היבשת יודעים שהנה בא הסתיו. בינתיים, הם מנסים ליהנות מעוד קרן שמש חודרת ערפילים, עוד פסטיבל רחוב, עוד פעילות אמנותית בחוץ, לפני שהקור הגדול והאפלה שבעקבותיו ישתלטו על הכל.
החורף האירופי הקשה עדיין לא פה, אבל בעיר ארנהיים שבהולנד אפשר כבר למצוא בני אנוש קפואים כך סתם, באמצע הרחוב ובכיכרות. הסיבה? הם משתתפים באליפות העולם בפסלים חיים, המתקיימת בפעם השישית. אולי זו הדרך של אנשי האורנג' לזכות בתואר עולמי, אחרי שהפסידו בגמר המונדיאל האחרון לספרד. הם לא הצליחו בכדורגל שמחייב תנועה בלתי פוסקת, אז מנסים את מזלם בסטטיות מוחלטת - תחום מוזר אך תחרותי, מסתבר.
מזמינים אתכם לזוז. פסלים חיים בארנהיים
הפסטיבל, שהתחיל לפני שש שנים כטורניר מקומי, קיבל ב-2005 מעמד של אליפות עולם. הוא מושך אליו משתתפים מרחבי הגלובוס ומאות אלפי צופים שמלווים אותם ועוקבים אחר כל תזוזה, ולו הקלה ביותר, בגופם. כך בודקים מי באמת ראוי להיות פֶּסֶל, ומי פּסול.
חיים דוממים ולא נעים
ואם באמת חשוב לכם לדעת מי ניצח בסוף, אז זהו הנער המקומי קווין גורצ'ינסקי, שזכה בתואר זו השנה השנייה ברציפות, עם עבודה שנקראת "חלומו של וולט דיסני".
וולט דיסני הוא גם נושא המחווה החולית שנעשה בעיר קרסנויארסק שבסיביר - שם קר תמיד. אירוע פסלי החול שהתקיים במקום עסק הפעם ב"הוליווד" - משהו שעד לפני 20 שנה נחשב כחלום בהקיץ, למגינת לבם של הילדים דאז.
דיסני וורלד בסיביר?
לוס אנג'לס רחוקה. יש לנו את קרסנויארסק
אמני החול בעיר עמלו על יצירותיהם, להנאת הילדים של היום, בהשראת דיסני ויוצרים אמריקנים פנטסטים אחרים שפועלים כיום בהוליווד. כך למשל קיבלו גם "שודדי הקאריבים" יצוג משלהם בחול המקומי. הנצחה? לפחות ליום-יומיים.
שודדי הקאריבים. במקום בים, בחול
בעוד שבסיביר מצדיעים לקברניטי התרבות האמריקנית, לא רחוק משם, בטורקמניסטן, החלה הממשלה ביוזמה למחיקת כל סממני השלטון הקודם של הרודן המקומי ספארמוראט ניאזוב. ארבע שנים אחר מותו, הורה הנשיא הנוכחי, קורבנגולי ברדימוחמדוב, להרוס את המונומנט לזכרו בבירה אשגבאט.
בשליחות הממשלה, הוסר פסל הענק המוזהב בדמותו של ניאזוב (15 מ' גובהו) מראש המתקן העצום בן 75 המטרים. עכשיו תושבי המדינה יכולים לראות שוב את השמש.
קשת הזהב של ניאזוב - לפני ואחרי. לא רוצים לזכור
בניגוד לטורקמניסטן הנידחת, בבריטניה יודעים שגשוג כלכלי, מסחרי וגם אמנותי. אולי זאת הסיבה שדווקא בלונדון יכולים המקומיים להרשות לעצמם לעשות אמנות מאוכל. השבוע נפתחה בבירה תערוכת "Cake Britain" ("עוגת בריטניה"), שהוכתרה כתערוכת אמנות האוכל הראשונה בעולם.
עוגה בריטית. הפעם בלי פיש אנד צ'יפס
זה לא בשר, ובכל זאת טעים
בסיסי בצק לעוגות במקום בדי קנווס, סוכר, ומרציפן כצבעים וסכיני מטבח כמכחולים - כך מציגים האמנים את יצירותיהם מעוררות התיאבון. עם נעילת התערוכה, יוכלו המבקרים להשביע את רעבונם בזלילה המונית של הפסלים-עוגות שלפניהם.
היוצר סטיוארט סמפל לא בטוח שהוא רוצה לחזות בחיסול העוגה שלו: "אני מרגיש חיבה גדולה כלפיה ואני די עצבני כשמדברים על אכילתה או השמדתה, אבל זה בלתי נמנע. אם זה לפחות יהיה טעים, אני מניח שאהיה בסדר".
ראינו, נגענו, אפילו הרחנו וטעמנו, וכשנגיע לגרמניה, נוכל גם להאזין. פרויקט יומרני בהנהגת המוזיקאי קרסטן הניג מאפשר לנוסעי מערכת הרכבות ליהנות מחוויה מוזיקלית לא צפויה, זו המכונה "Sounding D". הפקה מוזיקלית של הניג בשיתוף 500 משתתפים, זמרים ונגנים, תהווה "סאונדטרק" לרכבת המדוברת, שתעבור בשבוע וחצי הקרובים דרך 16 ערים בגרמניה במסלול שאורכו 3,375 קילומטר.
מקליטים את הקונצרט. הניג מפקח על שותפיו להפקה
בין נוסעי הרכבת יהיו גם יוצרים מוזיקלים מקומיים, אשר ישתלבו ביצירה המוזיקלית הסבוכה ויתרמו משלהם. ציוד ההקלטה ברכבת יסייע להפקת צליל הרמוני גרמני שורשי, או שמא דווקא כאוס צורמני. בכל מקרה, ראשי קבוצת "Netzwerk Neue Musik", שיזמו את הפרויקט, מקווים כי המסע יסייע לגיבוש מפה מוזיקלית של גרמניה.
בתוך רכבת ה-"Sounding D", תחנת ברלין
מוזמנים להקשיב ולהשמיע. רכבת "Sounding D"
ואם כל מה שאתם רוצים עכשיו זה קצת שקט, אתם מוזמנים להגיע ל"מושאפ ביץ'" (Moshup Beach) במדינת מסצ'וסטס - סמוך לאיזור הנופש "מרת'הז ויניארד". פסל האבן שהוקם שם, בשילוב שקיעת השמש, בהחלט מקנים אווירה רומנטית לזוג, או לכל הפחות שקטה לאדם הבודד.
פסל האבן ב"מושאפ ביץ'". קיטש
