משרד המשפטים בארה"ב חוקר הפרות של הסנקציות על איראן בידי בנקים אירופאים שסייעו לה בהעברת כ-2 מיליארד דולר. החקירה החלה כאשר איתן ערוסי, שעבד אז במשרד התובע הכללי של מנהטן, איתר תנועות כספים חשודות למלכ"ר איראני שפעל בשדרה החמישית בניו יורק.
9 בנקים מעורבים בחקירה וחלקם מנהלים מגעים לסיים אותה בפשרה לפי מקורב לחקירה ששוחח עם הוול סטריט ג'ורנל. 3 מהם כבר הגיעו לפשרה. בחודש שעבר ברקליס הלונדוני הסכים לשלם 298 מיליון דולר והודה בסליקת תשלומים ללקוחות קובניים,
| ב-2005: |
|
| "דקה באל-ג'זירה עדיפה על 700 אלף כרוזים" / רועי נחמיאס |
|
איך הפסדנו בקרב ההסברה על מוחמד א-דורה, ולמה גם הערבים חשו אמפתיה כשעזה פונתה? ראיון פרידה עם איתן ערוסי מדובר צה"ל |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
סודנים ואחרים. לוידס הבריטי וקרדיט סוויס השוויצרי ישלמו 350 ו-536 מיליון דולר בהתאמה בגין עבודה עם לקוחות איראניים; סך הכל קרוב ל1.2 מיליארד דולר קנס.
מחקרית משרד המשפטים עולה שהבנקים החזיקו חטיבות מיוחדות שתפקידן היה לבצע העברות כספים שיעקפו את המעקב האוטומטי של ארה"ב אחר מעבר כספים למדינות הבעייתיות במערכת הסליקה האמריקנית.
הפרשה נחשפה כשערוסי, ישראלי אמריקני דובר ערבית, איתר קרן בשם Alavi שהציגה את עצמה כקרן לקידום תרבות פרסית ומאוחר יותר התברר שהיא קשורה לממשלת איראן והעבירה כספים לבנק Melli שבבעלות ממשלת איראן. זאת, במהלך עבודתו של ערוסי במשרד התובע ב-2005 - לעקוב אחר תנועות כספים מדרום אמריקה למזרח התיכון. קודם לכן שירת ערוסי בדובר צה"ל כראש דסק תקשורת ערבית.
החקירה החלה לצבור תאוצה בדצמבר 2008, כאשר ארה"ב החלה להחרים נכסים של הקרן והבנק האיראני בניו יורק, קליפורניה, טקסס, וירג'יניה ומרילנד. בינואר 2009 לוידס הפך לבנק הראשון מבין שלושת האירופאים שהסכים לפשרה. לאחר מכן נכנע קרדיט סוויס בדצמבר וברקליס בחודש שעבר.
