המהלך ל"החרמת" המעבר לשעון החורף צובר תאוצה, אבל בכירים במערכת הפוליטית בעבר סבורים כי למרות שעשרות אלפים כבר חתמו על העצומה, המהלך לא יוביל לשינוי. "אפשר לכתוב עצומות, אבל ככה לא פותרים בעיות", אמר אמש (שבת) ל-ynet שר הפנים לשעבר מטעם מפלגת שינוי, אברהם פורז, על העצומה
ל"החרמת" שעון החורף,
שאליה הצטרפו תוך ימים ספורים 90 אלף ישראלים.
למרות המספר המרשים, פורז - שמתנגד בעצמו לשעון החורף - משוכנע כי המהלך לא יוביל לשינוי. "זה בידיים של חברי הכנסת, וכל עוד לציבור החילוני אין מפלגה שמייצגת אותו לא יהיו לו הישגים".
יוזמי העצומה טוענים כי שעון החורף, שייכנס השנה לתוקף מוקדם מהרגיל, מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים ועולה למשק מאות מיליוני שקלים.
"האבסורד הוא שאפשר היה לאחר את התפילה ביום כיפור בשעה", מציין פורז, "הצום הרי הוא אותו הצום, זה לא משנה. זה חלק מההתעללות של החרדים בציבור החילוני, ורק ייצוג חילוני בכנסת שמוכן יהיה להיאבק על זה יוכל להביא להישגים".
עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית בישראל, טוען כי "קשה לחשוב על פרשייה שמגחיכה יותר את הציבור החרדי בישראל מפרשת שעון הקיץ. את הקיץ לא נסיים בכוח גם אם נכלא את הקוקייה בשעון, וגם אם נכריח אותה לחבוש שביס".
"השימוש ביום הכיפורים כתירוץ אינו אלא עלה תאנה", טוען עו"ד הס, "אחת היא לצמים אם שעת תחילת הצום ושעת סיום הצום יידחו בשעה. זוהי טעות, אולי אפילו רשעות, מצד הנהגת הציבור החרדי שגוררת את הציבור שהיא מנהיגה למאבק נטול טעם שרבים ברחוב החרדי היו מוותרים עליו. הרי גם הם נהנים מעוד שעת אור, שחוסכת דמים וכפי שלמדנו גם דם".
ניר, אחד החותמים על העצומה אמר כי "בתור אדם שצם ביום כיפור ושומר מסורת כואב לי לראות איזה שנאה וסלידה המיעוט החרדי עושה ליהדות". לדבריו, היוזמה להחרמת שעון החורף נראית בעיקר סמלית ולא מעשית, אך אם הייתה ננקטת פעילות אמיתית ליישומה הוא היה מצטרף לחרם: "בהחלט הייתי מוכן להגיע שעה מוקדם יותר לעבודה אם היה מדובר ביוזמה רצינית".
חבר הכנסת דוד אזולאי (ש"ס), יו"ר ועדת הפנים ויוזם הצעת החוק בנוגע לשעון החורף במתכונתה הנוכחית, מתח ביקורת חריפה על העצומה, שלדבריו "מקורה ביוזמת אנשי ריב ומדון שאינם מבינים דבר, בורים בנושא שהם עוסקים בו".
"החוק במתכונתו הנוכחית הוא פרי הבנה בין כל חלקי הכנסת, מכל גווני הקשת הפוליטית, כולל ח"כים ממרצ, מהעבודה, מהליכוד ומי לא, שמטרתו לשים קץ לוויכוח המתמשך סביב שעון הקיץ", טוען ח"כ אזולאי. "ההגדרה הנוכחית, של שעון קיץ שמתחיל ב-1 באפריל, ומסתיים במוצאי שבת תשובה, שבין כסה לעשור, מקובלת על כולם, כולל חיים אורון ממרצ. נכון שהשנה זה עתיד להסתיים בספטמבר, אבל בשנה הבאה זה יהיה באוקטובר ולכן כל הטענות של המתנגדים הן עורבא פרח, אנשים שאין להם מה לעשות".
אז אולי על חיים אורון זה מקובל, אבל לא על חברו למפלגה, חבר הכנסת ניצן הורוביץ. "שעון חורף
בעיצומם של הימים החמים של תחילת ספטמבר הוא איוולת שכופים עסקנים חרדים על המערכת הפוליטית", הוא טוען, "משום כך אני מגיש הצעת חוק להארכת שעון הקיץ בהתאם לצורך האמיתי ולתנאים השוררים בישראל. על-פי הצעת החוק יימשך שעון הקיץ עד סוף אוקטובר".
ח"כ הורוביץ מזכיר שלשעון הקיץ חשיבות מיוחדת במאבק בתאונות הדרכים: "השעה שבין שש לשבע בערב היא שעה של עומס רב בדרכים עקב החזרה מהעבודה. יש חשיבות קריטית לשאלה האם בשעה הזו שורר אור או חושך. עקב המעבר המוקדם כל כך לשעון החורף, תשקע השמש כבר בשעה 17:49, והנהגים יסעו הביתה בחשיכה.
חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד) טוענת כי יש לקבוע תעריף צריכה מיוחד לחשמל בחודשי המעבר בעקבות שעון החורף, "שמקדים למעשה את החורף". לדבריה, יש מקום להבנה ואיזון בין צרכי הציבור הדתי, שמשכים קום לתפילות, לבין צרכי המשק.
Read this article in English
