את מי לתבוע אחרי תאונת דרכים בדרך לעבודה?

אחת הבעיות השכיחות של אנשים שנפגעו בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, היא את מי לתבוע קודם - את הביטוח הלאומי או את חברת הביטוח?

בתאונת דרכים המהווה גם תאונת עבודה פתוחה הדרך בפני נפגע הטוען כי נגרמה לו נכות כתוצאה מהתאונה, להוכיח את נכותו באחת משתי דרכים: או בפניה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי או באמצעות בקשה לבית המשפט למינוי מומחה רפואי אשר יבדוק באם נותרה לנפגע נכות כתוצאה מהתאונה.

לעיתים סבורים אנשים שיש להגיש בקשה לאחוזי נכות קודם מהביטוח הלאומי וחושבים בטעות שכדאי להם להסתמך על קביעת המוסד לביטוח לאומי בבואם לתבוע את חברת הביטוח.

סטייה מהדרך לאיסוף הילדים נחשבת?

חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שנפגע בתאונה תוך כדי ועקב העבודה, זכאי לגמלה עקב הפגיעה שנגרמה לו בגין התאונה.

החוק מרחיב את הכיסוי הביטוחי גם במקרים אחרים וביניהם כאשר התאונה אירעה "תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או מהמקום בו הוא לן, אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למשנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו".

עם זאת, החוק מצמצם את הגדרת "הדרך לעבודה ומהעבודה" וקובע שאם חלה הפסקה או סטייה של ממש מהדרך המקובלת, הרי שגם אם המבוטח היה בדרכו מהעבודה או לעבודה האירוע לא יוכר כתאונת עבודה.

הדרך לעבודה היא המסלול מהבית למקום העבודה, במה שנקרא "דרך מקובלת" או כאשר לא הייתה סטייה של ממש מהדרך המקובלת. פרט לסטייה המוכרת על ידי החוק, כגון עצירה בבית הכנסת בדרך לעבודה בבוקר או איסוף ילדים לגן או ממנו.

האם הבחירה בידי הנפגע?

הנפגע חייב לתבוע את דמי הפגיעה, היינו התשלום בגין תקופת אי הכושר וכן את עלויות הטיפול הרפואי מהמוסד לביטוח לאומי.

אשר לקביעת דרגת נכות, אי אפשר לקבוע איזה מסלול עדיף והתשובה לכך תלויה בגורמים רבים ולשם כך יש להיוועץ בעו"ד המומחה בתחום, על מנת לבחור באסטרטגיה הנכונה.

בתאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה למעשה הברירה היא בפני מי אתה מעוניין להפקיד את הקביעה בדבר אחוזי הנכות שלך: מומחה שימונה על ידי בימ"ש או הוועדות הרפואיות של הביטוח הלאומי.

בדרך כלל מומלץ לנפגע להבדק ע"י מומחה אותו מינה בית המשפט, ולא להבדק ע"י ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי על מנת שתקבע את נכותו.

המציאות מוכיחה שבדרך כלל רופאי הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, שהינם רופאים "מטעם", נוטים להחמיר עם הנבדקים וקביעתם במקרים רבים מקפחת את הנפגעים, בעוד שהרופאים אותם ממנה בית המשפט אינם מטעם צד זה או אחר ויש סיכוי רב יותר שפסיקתם הרפואית תהיה מאוזנת וללא נטיה לצד כלשהו.

סיבה נוספת היא דווקא העובדה שקביעת ועדה רפואית של הביטוח הלאוי איננה סופית במובן זה שאם יש החמרת מצב, ניתן לפנות בשנית לוועדה כדי שתבדוק שוב את המצב וזאת בעוד שרופא מטעם ביהמ"ש צריך לשקלל בקביעתו גם את הצפי להחמרה עתידית. לכן בדרך כלל אחוזי הנכות שיפסוק יהיו גבוהים יותר.

ניתן לקבל פיצוי כפול?

כעקרון כן, אבל מהפיצויים שעל חברת הביטוח לשלם, מקזזים את מה שמקבל הנפגע מהביטוח הלאומי.

לא ניתן לקבל פעמיים פיצויים על אותו נזק. עושים חשבון מהו הנזק המלא של הנפגע, וזהו הסכום שחברת הביטוח צריכה לשלם, אך ממנו מפחיתים את כל התקבולים שהנפגע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין אותה תאונה.

הסיבות: הנפגע לא יכול לקבל "כפל פיצוי", ובנוסף לכך הביטוח הלאומי תובע את חברת הביטוח על כל מה שהוא משלם לנפגע, והיא לא יכולה להיות במצב שבו תשלם יותר מ-100% של הנזק.

כשתאונת דרכים היא תאונת עבודה, התקבולים עבור ימי המחלה, ההיעדרות והטיפולים, ניתנים דרך ביטוח לאומי, ולא דרך חברת הביטחח.

בפנייה לביטוח הלאומי יש שני שלבים: תביעה לדמי פגיעה והכרה בתאונה - אשר עבורה ממלאים טפסים נפרדים. השלב הבא הוא התייצבות בפני ועדה רפואית לקביעת דרגת נכות.

החוק (6ב') קובע שאם היתה קביעה על פי דין של ועדה שקבעה קשר סיבת,י אז הקביעה מחייבת גם בתביעה כנגד הביטוח. לכן מומלץ בדרך כלל לא ללכת לוועדות האלה עד שלא נבדקים על ידי הרופא של ביהמ"ש בתביעה מול חברת הביטוח.

רכב של המעביד - חופש התמרון קטן

אם התאונה קרתה ברכב מעביד חופש התמרון של הנפגע קטן יותר, מכיוון שלפי פקודת הנזיקין אם יש לך עובד ואתה משלם עליו ביטוח לאומי, אתה מבטח אותו על פגיעה בעבודה. לכן אם הוא מתעקש לא לתבוע את הביטוח הלאומי אתה רשאי לדרוש מבית המשפט להקפיא מהפיצויים את מה שיכול היה העובד לקבל לו פנה למוסד לביטוח לאומי, וזאת על מנת "לאלץ" אותו לפנות לביטוח הלאומי ולקבל ממנו את מה שמגיע לו.

מה הם סכומי הפיצוי המירביים שמשלמת חברת הביטוח ומה הסכומים המקסימליים של הביטוח הלאומי (כולל עניין תשלום קצבאות ו/או פיצוי חד פעמי)?

עד 9% נכות, לא מקבלים מהביטוחה לאומי שום מענק עבור הנכות. מחברת ביטוח, לעומת זאת, אפשר לקבל עשרות אלפי שקלים.

בין 10% ל-19% נכות מקבלים מענק שנקבע על פי המשכורת. במקרה כזה ניתן להגיע לסכום של בין 10,000 שקל ל-200אלף שקל - תלוי כמובן בנכות ובשכר.

לרוב, בביהמ"ש מקבלים על נכויות כאלו יותר כסף. על פי ההערכה מדובר בהפרש של כ-20%-40% יותר.

מעל 20% נכות, מקבלים מהביטוח הלאומי קצבה חודשית לכל החיים בגובה מכפלת הנכות בשכר (מגיל הפנסיה מנכים את קצבת הזקנה). כאן מדובר בסכומים שיכולים להצטבר למאות אלפי שקלים ולפעמים מיליונים (תלוי כמובן בגובה הנכות, גובה השכר וגיל הנפגע). לעיתים סכומים אלו מאוד משמעותיים והם עולים על הסכומים שנפסקים בתביעת הביטוח.

לסיכום, סיטואציה של תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה, נפוצה מאד והרבה נפגעים אינם יודעים כיצד לכלכל את צעדיהם בתבונה באופן שיזכה אותם בפיצוי הגבוה ביותר שמגיע. 

התנהלות לא מחושבת עלולה לגרום להפסד כספי משמעותי ובלתי הפיך.

הכותב הוא שותף במשרד רון- פסטינגר העוסק בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית