ביום רביעי הקרוב, ערב ראש השנה, יהיה הירח במולדו ויסמן בכך את תחילת השנה העברית החדשה. הירח בן יומו ייראה עד סוף השבוע כאשר הוא הולך ומתמלא. כיוון שגם נוגה ומאדים מצויים בימים אלה מעל האופק המערבי מיד לאחר השקיעה, הרי שצפויות לנו כמה התקבצויות חגיגיות בסוף השבוע של החג.
ההתקבצות הראשונה שאינה קשורה לירח תהיה בין כוכב חמה לשמש. פירוש הדבר הוא שכוכב חמה עובר להיות כוכב בוקר ובשבועות הקרובים מי שירצה לצפות בכוכב הלכת החמקמק יצטרך להשכים קום ולחפשו מעל האופק המזרחי לפני תחילת דמדומי הבוקר.
ההתקבצות הגדולה תראה ביום שישי ושבת 10 עד ה-11 בספטמבר, כאשר חרמש הירח יחלוף דרומית לכוכב ספיקה, הכוכב הראשי בקבוצת בתולה. תוך כדי תנועתו של הירח מזרחה הוא ינוע דרומית למאדים.
שיאה של ההתקבצות יהיה במוצאי שבת כאשר הירח יחלוף שתי מעלות דרומית מזרחית לנוגה ובכך ייצור קו ישר כאשר מאדים בקצהו העליון, הצפוני, נוגה במרכז והירח מציין את קצהו הדרומי של הקו. ספיקה מצוי כמה מעלות מערבית למאדים ונבדל ממנו בגונו התכלכל. נוגה מתחיל להתמעט ונראה כחצי ירח קטן פגום בטלסקופים קטנים.
| פעמיים נוגה |
|
| נוגה הכפולה: הכוכב שחשבו שהוא שניים / ד"ר יגאל פת-אל |
|
השבוע מקדים כוכב הלכת נוגה (ונוס) את זריחת השמש בשלוש שעות וניתן לצפות בו ככוכב בוקר. מתי הבינו הקדמונים שמדובר בכוכב אחד שעולה בבוקר ובערב ולא בשני כוכבים שונים? |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
הקו שיוצרים שלושת הגופים מציין בקירוב את מישור המילקה, הוא מישור ההקפה של כדור הארץ את השמש. כוכבי הלכת אינם מצויים בדרך כלל בדיוק על מישור המילקה ומישור ההקפה שלהם נטוי עד כמה מעלות למישור זה.
ב-7 בספטמבר, לעומת זאת, יימצא מאדים בדיוק על מישור המילקה תוך שהוא חוצה אותו מצפון לדרום כאשר נוגה והירח מצויים דרומית למישור המילקה.
שביט אנקה מצוי בתחילת השבוע בהמשכו של הקו שיוצרים מאדים נוגה והירח, כאשר הוא מצוי 5 מעלות בדיוק בהמשך הקו שיוצרים מאדים ונוגה (יש להמשיך את הקו בין מאדים לנוגה בדיוק עוד פעם אחת המרחק ביניהם לכיוון דרום).
למרות מרחקו הקרוב יחסית, שביט אנקה נראה רק בטלסקופים בינוניים
ויש לבחור מקום חשוך מאוד עם אופק נקי מעננים לכיוון מערב, כדי לצפות בו לפני שיעזוב אותנו עד להופעתו הבאה.
שביט אנקה הוא אחד השביטים המעניינים ביותר בשמיים: לאו דווקא בזכות הופעתו המרשימה, כמו בזכות העובדה שמחזור הקפתו את השמש הוא הקצר ביותר מבין השביטים שאפשר לראותם במשקפת שדה.
שביט אנקה משלים הקפה סביב השמש אחת ל-3.3 שנים ובמחזור הנוכחי הוא היה בקרבה המרבית לשמש ב-10 באוגוסט השנה כאשר הגיע למרחק של כ-60 מיליון ק"מ ממנה. כעת הוא מתרחק מהשמש וגם מכדור הארץ.
בימים עברו, כאשר התחלתי את דרכי כנער במצפה הכוכבים, הופעתו של אנקה היתה סיבה מספקת להעמיס את הציוד על הטנדר של עירית גבעתיים ולצאת ליערות בן שמן כדי לצפות בו. כיום, שהופעתו של שביט אנקה אינה זוכה לשום אזכור משמעותי.
למעשה, גם כאשר שביט אנקה נראה במיטבו הוא אינו מזכיר הופעה "קלאסית" של שביט. שביטים הם גופים העשויים בעיקר מקרח מים שבו כלואים גזים ואבק. תוך כדי המעברים ליד השמש הקרח מתנדף תוך שהגזים והקרח הלכודים בו משתחררים ויוצרים את הזנב המרהיב שמאפיין את השביטים.
תוך כדי הנידוף משתחררים גם חומרים אורגניים. אלה נותרים בחלקם על פני השביט, מתמצקים ויוצרים מעין שכבה כהה, המזכירה אספלט, האוטמת את פני השביט. בשל המעברים המאוד תכופים של שביט אנקה בקרבת השמש, הוא "הזדקן": פניו נאטמו כנראה בשכבה עבה וגם הקרח די הדלדל.
לכן, כאשר שביט אנקה חולף בקרבת השמש אנו רואים רק הילה קלושה של גזים האופפת את הגרעין שלו. דילול הקרח עשוי לגרום לכך שבאחד המעברים הבאים שלו השביט פשוט יתפרק לרסיסים כאשר הקרח שמתמעט, המשמש מעין דבק, לא יחזיק את המבנה הפריך של השביט.
תופעה דומה ארעה לשביט ביאלה שאף הוא הקיף את השמש בזמן מחזור שקצר יחסית של כ-6.6 שנים בלבד. שביט ביאלה התפרק לשני חלקים בהופעתו בשנת 1852, שהלכו והתרחקו זה מזה בהופעתו הבאה ואילו לא נצפו כלל לאחר מכן.
אולם, ב-27 בנובמבר 1872, בעת שכדור הארץ חצה את מסלול השביט המנוח, ניתח מטר מטאורים עז בקצב של כמה אלפי מטאורים בשעה. שרידים של מטר זה עדיין נצפים סביב תאריך זה כאשר הרדיאנט הוא בקבוצת אנדרומדה. ייתכן ושביט אנקה צפוי לגורל דומה.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים,
מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet.
