חרדים לפרנסתם

לכבוד הרב שלום,

אני לא יודע מדוע פונה אני במכתב נרגש זה דווקא אליך, אולם במחשבה שנייה ייתכן שזה בגלל שאין לי ברירה... הרי מי שיכול היה לעזור לא יקרא את מכתבי, ומי שלא יכול לעזור, כלומר אתה כבוד הרב, לפחות יקרא את דבריי, ובשאלה אם עדיף לכתוב את איגרתי למי שלא יקרא, או למי שלפחות את זה יעשה, בחרתי באפשרות השניה...

זה מעניין שכל לבלר ותופס עט, דן בארוכה כיצד לחנך את בני המגזר הדתי/חרדי, להיכנס לשוק העבודה... אלא שלצערי הרב אני יכול להעיד בגוף ראשון, שזה באמת "שוק" ובפירוש "עבודה בעיניים".

אין לי אלא להגיע למסקנה מצערת, שגם אם כוונת ה"מחנכים" לטוב (דבר שלכשעצמו מוטל אצלי בספק), הרי שהמציאות טופחת על פני אותם בני המגזר החרדי המבקשים לעמול לפרנסת ביתם, והם מקבלים "שוק" ביציאה לאותו "שוק העבודה", ומה לעשות שאף אחד אבל ממש אף אחד במגזר הרוב לא רוצה להעסיקם.

נרשמתי במספר לוחות דרושים בעיתונות ובאינטרנט, והעליתי חרס בידי! לא תאמין כבוד הרב, אבל אפילו לא חזרו אלי לקביעת ראיון... מה לא הרשים בקורות חיי? היותי מוסמך לרבנות מטעם הרבנות הראשית לישראל לאחר שנים של יגיעה ועמל מפרך ועשרות מבחנים? מה היה חסר לי כדי לשמש בשירות לקוחות בחברה סלולרית? היותי סטודנט למנהל עסקים במכללה יוקרתית (אל דאגה רבינו, ב"קמפוס חרדי"...) תוך שילוב עם עובדת היותי נשוי כלומר ריחיים על צווארי ואב לשבעה דרדקים? מדוע הושלכתי חיש קל לסל המיחזור ומשם בלי להניד עפעף למחיקה מוחלטת? בגלל היותי אינטלגנט בצורה יוצאת דופן? או בעל ציון 740 בפסיכומטרי? ובמה רציתי סך הכל לעמול לפרנסתי? בשיווק דור שלישי לזוללי משאבי הציבור?

הניתוק

אגיד לך כבוד הרב תשובה נאמנה וכואבת! זה פשוט הניתוק מהמגזר האחר, זו חוסר יכולת החבירה שבינם לבינינו! הם רואים בנו אנשים מוזרים שאינם בני היישוב ה"הגון". גם אם מתפרסמת מודעה ב"דרושים" לעבודה אשר נכתב בה כי היא מתאימה למגזר הדתי, הרי שחיש קל מתברר כי מגזר זה מבוקש למתן שירות לבני מגזרו... ערבי לערבי, וחרדי לחרדי, ואילו חילוני לחרדי – זאב!

אני מגחך כי מה לי כי אלין? הרי שפתינו אינה שפתם, מנהגנו לא מנהגם, מטרתנו לא מטרתם, וחיינו לא חייהם! נכון שזכותנו להרגיש עליונות מובנת, אולם מה לעשות ומפתחות הפרנסה הופקדו בידיהם! ומה נעשה ופירות ימם הם שרצים אצלנו, והכוכב שלנו הוא העילוי הישיבתי ולא בעל קול חולף, הרי תמיד מדדנו אדם לפי כולו ולא קולו! הרי חונכנו גם כי המשקיף עלינו תמיד הוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא ולא האח הגדול..., ורק לפוסקי הדור הזכות לפסוק ולקבוע הלכה, ולא לשופט בשר ודם גם אם מושבו "עליון", והאם נצליח להתחבר למדיה תקשורתית רוחשת אינטרסים המאכילה את מנעמיה לפי טעמה בצורה כה אינטנסיבית עד כי נשטף מוחם של יונקיה בחומרים אשר רעילים הם לטעמינו?

לא כבוד הרב, אנא אל תביא לי דוגמאות מאנשים מקרב מחננו אשר הצליחו לעבוד עם אחינו הטועים בדרכם בכלל ובהתייחסותם אלינו בפרט... אני מכיר דוגמאות כאלו מקרוב, ולא תאמין כמה התרפסות בהתנהגותם, כיצד הם מנסים נואשות להראות כי הם "מבינים עניין". חלילה אל דאגה רבינו, הם לא ישבו לסעודת סטייק לבן... כי זה כבר לא נעים להם... בכלל המושג "לא נעים" קונה שביתה במצבים אלו, זו הרוח הנושבת וסוחפת אחריה את ה"דוגמיות" ממחננו שהצליחו לחבור...

שמת אגב ליבך כבוד הרב כמה אחוזי עובדים "חרדים" יש בשירות המדינה? ואם הם לא משקפים על הכלל ומניעיו אז מה כן יעיד? האם זה מינהל תקין? האין זו הפקרות שזועקת חמס? וכי איננו בעלי רמה ויכולת ומסירות במתן שירות וכו'? אני כותב לך מילה אחר מילה, ומחשבותי נודדות הרחק... הרי כמעט ולא נתקלתי בחיי וגם בשירותי הצבאי (כן שירתתי בצה"ל! ומה זה סייע לי בנושא הכאוב עליו תיסוב איגרתי?) במגזר החילוני אנשים ישרים ושלמים שתוכם כברם כמו אותם שחבשו עימי את ספסלי הישיבה. וגם אם ישנם כאלו ובטוחני שכך הוא הדבר, למה יגרע חלקם של אותם מצויינים שכיפה ממסגרת לראשם?

שואל אתה בוודאי מה יש לעשות לתיקון המצב... אענה לך על כך את הנראה לעניות דעתי,

 בערות וחוסר הכרה יש כאן, ותוצאתה שנאת הזר כפשוטה! הרי אם איננו בני הישוב, מדוע שאותם החשים מיושבים בדעתם לא יחששו מהשתלטות הזרים על תחום מושבם? מתי טעמו הם טעם דף גמרא לעומקו? איך יכירו כי בני עלייה אנחנו ומאוויינו לטוב?

כיצד יבינו כי לא לכפייה דתית פנינו? אנא חשוב איך נארגן קבוצות לימוד משותפות, שבהם יכירו הם את אורחות חיינו, כי הרי את אורחות חייהם נכיר גם נכיר, חשופים אנו לתקשורת, הם הרוב השולט שבכל פינה קורא בקול את חייו ואורחותיו! אולם אנו המונחים כספר תורה בקרן זווית ואין מי שרוצה לבוא וליטול, הבה נעשה הכל ויכירו הם כי בני אדם אנחנו! ואולי בזה יבוא מעט תיקון למצב כואב ומקומם כאחת!

שמת לב כבוד הרב שאפילו המוסדות האקדמאיים שלנו הינם "קמפוס חרדי"? נוכחת אולי לראות בבואך לקבל שירות מחברה כלשהיא כי בנימוס יפנו אותך לטיפול ב"מגזר החרדי"? הרי כל חברה המכבדת את עצמה במדינתנו נעשתה כאוטובוס "מהדרין", שבו כל החילונים ימינה וכל החרדים שמאלה... וחבל כי בזה אולי המטנו רע, ומאום כך לא ישתנה גם אם לשווא נקדיש זמננו ל"לימודים אקדמאיים"...

אנא שית אל ליבך דברי הכואבים, כי נאנק אני לפרנסת משפחתי בכבוד, ואין כבוד ופרנסה אין ואני אנא אני בא.

שלך,

אלכס