שתף קטע נבחר
צילום: דודו אזולאי

"היה סטנדרטי". השנה של שלומי לחיאני

ראש העיר בת-ים מגדיר את תש"ע "שנה סטנדרטית", למרות שכלום בה לא היה סטנדרטי מבחינתו: לא המעצר, לא החשדות בשחיתות ולא מטעני החבלה נגד העדים. זחוח מאי-פעם הוא משתלח במשטרה ("לו יצאו עם האמת, המפכ"ל וסגלוביץ' היו נתלים"), נזכר בלילה שבו "ישן כמו תינוק" בתא המעצר, ויודע להגיד לכם בדיוק איפה יסגור את השנה הבאה: על אותו כיסא

אם תשאלו את שלומי לחיאני, תש"ע הייתה עוד "שנה סטנדרטית" בקריירה המזהירה שלו. נישא על גלי אהבה שספק אם יש מישהו מעמיתיו שזוכה להם מתושביו, ראש העיר בת-ים הפך לתופעה של ממש: מצד אחד הוא בולדוזר וביצועיסט שעטוף בכריזמה ובאנושיות, ומהעבר השני - איש ציבור שלטענת מבקר המדינה הפך את אמו מסייעת בגן עירוני למנהלת באגף החינוך בעירייה ללא מכרז ומבלי שתענה על התנאים הדרושים, ומי שנהנה ממאות אלפי שקלים שקיבל כהלוואה מבכירי העירייה כדי לקדם את מצבו הכלכלי.

 

השנה שלי - כתבות קודמות בסדרה:

 

תשעה חודשים אחרי המעצר המתוקשר והמביך באותו בוקר סגרירי בשלהי 2009, בחשד כבד לעבירות שחיתות, לחיאני אינו מעלה על הדעת לרגע אפשרות של פרישה - ולו זמנית - מראשות העיר. וכן, גם אם בשבועות הקרובים יגובשו החשדות הכבדים נגדו לכתב אישום. את עור הפיל שלו, הוא מבהיר, הם לא שרטו.

 

"החוק אומר שאם מוגש כתב אישום נגד ראש עיר, הוא יוכל להישאר בתפקידו", מזכיר לחיאני, ומשער שאם ייאלץ לסיים ישיבה בשעה 10:00 בבוקר כדי להתייצב לדיון ב-12:00 בבית המשפט, הוא פשוט לא יגיע לשם. "זה לא ממקום של זלזול, אלא מאמונה וידיעה של מה עשיתי ומה לא עשיתי".

 

כתב אישום פירושו שנגד הנאשם יש כבר ראיות הקושרות אותו לעבירה פלילית, אבל לחיאני טוען להגנתו כי אין אף ראש עיר אחר בישראל שהואשם ופרש בעקבות זאת. ומה עם נורמות ציבוריות שמעבר לחוקים, תשאלו? "מי קובע אותם?", הוא ישיב לכם בשאלה. "לך אין אתגרים של חינוך, ילדים שאתה צריך להוות להם דוגמה. צריך לא לעצור, ולהמשיך כל הדרך ובכל הכוח. ככה אני מחנך את הילדים שלי. איש ציבור חייב לעמוד בכל תג של החוק, בזה הוא נבחן".

 

אפילו לא שקל מכספי ציבור

לחיאני שולל כל אפשרות שיחזור לישון מאחורי סורג ובריח, למרות - הוא מעיד - שבאותו הלילה "ישנתי כמו תינוק". בביטחון מלא הוא אומר: "הפרשה הזו אפילו לא שרטה אותי. זה לא היה סימפטי, אבל השנה הראשונה הייתה הכי קשה בשבילי בתפקיד. זאת הייתה שנה סטנדרטית. תתפלא לשמוע, מה שקרה, זה מסוג הדברים הרעים שאתה זורק מהמוח".


"כשהדברים ייצאו אתה פשוט תצחק". לחיאני השבוע (צילום: דודו אזולאי)

 

מי שמכונה "הבולדוזר מבת-ים", לא מתכוון לתת לאף אחד לעצור בעדו. הוא בטוח בחפותו, וחלק מהמעשים שביצע ושהפכו לחשדות נגדו, הם מבחינתו מקור לגאווה. לחיאני מתקשה להבין מדוע המשטרה חושדת שבכירים בעירייה - שחלקם מונו בתקופתו כראש עיר - העבירו לו מכספם עשרות אלפי שקלים כל אחד, כדי לחלצו ממצוקה כלכלית. "מעולם לא הייתי בצרות כלכליות, זה משהו שהמציאה המשטרה", הוא אומר.

 

"יושב רב-פקד די מתוסכל, רוצה אינפורמציה שזורק לו ראש האופוזיציה בעיר, ואין לו מושג בכלכלה או בעסקים. הוא בא,

ומתפוצץ סיפור כזה. בסוף זה יתפוצץ לו בפרצוף. בוודאות של מאה אחוז", אומר לחיאני. "כן, עשיתי טעות עם ההלוואות של הבכירים, הייתי צריך לחתוך את זה בזמן. זה לא משהו שנעשה בסתר. סיפרתי על זה בגבורה בפורום מנהלים, בפרהסיה".

 

אלא שלפי גרסתו, מדובר בעזרה חברית ותו לא: "שמעון הנהג שלי שמע ויכוח שהיה לי בבנק מזרחי, וסיפר על כך לחברים. לא רציתי לספר להם, הם התגייסו בעצמם. מדובר ב-12 עובדים, שכל אחד מהם שם 50 אלף שקל. שיבוא מישהו ויגיד שזו עבירה פלילית, אחרי שסיפרתי את זה לרשויות, למבקר המדינה ול-180 מנהלים. זה עזר לאשתי ולי לא להיכנס למלחמה עם בנק מזרחי, והיה ב-2004. החזרתי הכל בריבית דה ריבית מכספי. לא היה פה שקל של כספי ציבור".

 

הפנסיה של המפכ"ל

ראש העיר הססגוני סמוך ובטוח שקצינים במשטרה שמו אותו למטרה, בשאיפה שהחקירה נגדו תביא לקידומם. בעוד ראשי ערים שנחקרו בשנים האחרונות בחשד לעבירות פליליות, בהם רון חולדאי, צבי בר, שוקי פורר, אורי לופוליאנסקי, יונה יהב ומאיר ניצן, העדיפו לשמור על חזות דיפלומטית, ללחיאני אין מעצורים.


מעצר לחיאני אשתקד. "הבת-ימים לא קונים השמצות" (צילום: אבי מועלם)

 

"אם היו יוצאים עם האמת, יואב סגלוביץ (ראש אגף החקירות במשטרה) והמפכ"ל דודי כהן היו נתלים. מי יסכים שהם יישארו בתפקיד אם אני יוצא זך וטהור?", טוען לחיאני. "אני מבין את האסטרטגיה, הם ימשכו עוד כמה חודשים עד שסגלוביץ יהיה עו"ד וכהן יהיה פנסיונר של המשטרה", הוא מסביר את משנתו.

 

"מישהו פה רצה לעשות 'אבו-עלי', אבל את הכסף סופרים במדרגות. הקלות הזו שבה אתה יכול לפתוח חקירה נגד ראש עיר, הסמכות נתונה רק בידי רב-פקד - ויוצרת מציאות הזויה. צריך אישור של היועץ המשפטי לממשלה בשביל זה. כשהדברים ייצאו החוצה אתה פשוט תצחק, אבל אני מחכה".

 

עדיין רוצה להיות ראש הממשלה

לחיאני סיפר כי את ארוחת החג יציין, כמדי שנה, בחיק משפחתו בבת-ים. מי שלא יהיה שם, הוא בן משפחתו - מדרגה רחוקה - יוני בלולו, שהואשם בשבוע שעבר בהנחת מטען בביתו של מאיר דגן, אחד המתלוננים במשטרה נגד לחיאני, ובהצתת מכוניתו. לחיאני קורא למשטרה "להוריד את הראש" למי שביצע את המעשה, ומוכן להישבע ש"אם מאיר דגן יילך פה ברחוב, אני לא אזהה אותו".


לחיאני בדיון בכנסת. "רוצה לפוליטיקה, מתחבר לקדימה" (צילום: גיל יוחנן)

 

לרגל השנה החדשה, לחיאני מאחל לעצמו "הרבה בריאות וקצת מזל", ובאשר לשנים הבאות - ירושלים היא הגבול: "אני רוצה להיות ראש ממשלה. כרגע במשפחה יש אנטי גדול לזה, אבל אני מבין את התחושה שיש ואקום הנהגתי. אני אוהב את זה, וברור לי שהייעוד שלי הוא הפוליטיקה".

 

הוא מצהיר כי אינו חבר בשום מפלגה, אך מודה שהוא מתחבר יותר לקו של קדימה. "קודם כל צריך לפתור את בעיית הגבולות, ואז לשנות סדרי עדיפויות בתוך המדינה. יש מדינת תל-אביב, שכוללת גם את בת-ים, חולון ורמת-גן. זו ממש בועה פה. סע לפריפריה, אלה שתי מדינות אחרות".

 

נאמנות גבוהה

לא קל לראיין את לחיאני. לאורך השיחה איתו, תושבים שעוברים בסמוך עוצרים כדי ללחוץ את ידו, לפרגן, לאחל שנה טובה. חלק מהם גם עמדו בצד, והאזינו בשקיקה לדבריו. כמו שזה נראה, העננה הכבדה שרובצת עליו מאז הפכה חקירת המשטרה נגדו לגלויה, עושה לתדמית הציבורית שלו רק טוב בזירה המקומית. גם העובדה שמטענים הונחו בלב בניין

מגורים נגד עד מרכזי בפרשת "בית וגן" שבה הוא מעורב - לא מפריעה לשיעור התמיכה בו לנסוק.

 

"לפני חודש עשינו סקר", הוא מספר, "ולמעלה מ-90% מהנשאלים תמכו בי גם היום, כמו בבחירות. תבין, תשעה מכל עשרה אנשים שהולכים פה ברחוב יצביעו לי גם היום". כשאחת התומכות בו, אישה מבוגרת שבקושי מדברת עברית, חולפת על פניו ומחמיאה בעברית רצוצה, הוא מסנן: "אתה רואה איזו נאמנות? היא לא יודעת עברית, אבל תדע ביום הבחירות להצביע לי". מה אומר על זה הבת-ימי הממוצע, תתעניינו אצל לחיאני? "שהוא מעריך את ראש העיר שלו, לא קונה את השמצות המשטרה, מחכה בדריכות ונותן גב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לחיאני בעצרת תמיכה אחרי מעצרו. "90% תומכים"
צילום: ירון ברנר
פתח בית העד שבו הונח מטען
צילום: דודו אזולאי
המפכ"ל דודי כהן. "היה נתלה"
צילום: עופר עמרם
מומלצים