השנה בהתנחלויות: שלא נהיה לזנב

בעצם, לא כולנו. במרחק שעה נסיעה מבית ראש הממשלה, בבית חגי שבהר חברון, יישבו ילדי משפחת אימס, ויתקשו מאד לחגוג ולברך. רק אתמול קמו מהשבעה, עלו לקברי הוריהם בהר הזיתים, ופתאום - חג ושנה חדשה. בלי מטעמים של אמא. בלי ברכת הבנים מאבא. הדבש על התפוח ודאי יהיה כבר מלוח מדמעות כשיגיע לפיהם, והברכות עלולות להיתקע בגרון.

• תשע"א בערוץ הדעות - השנה שלפנינו

גם אצלי, שרה, הברכות עלולות להיתקע בגרון. קשה לי להאמין שאצליח לבלות בחיק המשפחה בלי להיזכר בעיניהם העצובות. לכן החלטתי לפנות אליך. "כאם לשני בנים, כפסיכולוגית ילדים", כתבת לאחרונה לשר הפנים, "אני רואה במקצוע בו בחרתי שליחות יום יומית לסייע לילדים". אולי תוכלי, שרה, כמו שסייעת לילדי העובדים הזרים, לסייע גם לילדי משפחת אימס לברך את ברכות החג?

"יהי רצון מלפניך... שתקרע רוע גזר דיננו". שנה של גזרות מסתיימת בבית חגי וביישובי יהודה ושומרון. גזרות מעליבות, שהפכו את ארץ ישראל למקום היחיד בעולם בו אסור ליהודי לבנות בית רק משום שהוא יהודי. יהי רצון ששרינו שלנו לא יגזרו עוד גזרות עלינו.

"יהי רצון מלפניך... שנהיה לראש ולא לזנב". יהי רצון שראש הממשלה יזקוף את הראש, ולא יקפל את הזנב. שלא יתקפל, שלא ייכנע ללחצים, שיעמוד במילה שלו: לא לפנות אף ישוב. לחזור ולבנות.

ילדי משפחת אימס צעירים מכדי לזכור לאן הובילו שיחות ה"שלום" הקודמות שניהל ראש הממשלה, אבל את, שרה, זוכרת, ולכן הלב רוטט כשהשפתיים מבטאות את הבקשה הזו.

"יהי רצון מלפניך... שייתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו", יבקשו ילדי משפחת אימס, ויתכוונו גם ל"פרטנרים" שמככבים בקמפיין החדש של יוזמת ז'נבה, שנועד לבלבל את כולנו.

כפסיכולוגית ילדים, שרה, את יודעת להזהיר מפני נוכלים שמדברים במתק-שפתיים. תזהירי בבקשה את ראש הממשלה. "ביבי, תהיה פרטנר" - הם קוראים לו במודעות ענק במימון אמריקני. אנחנו מכירים אותם, תזכירי לו. מחדל אוסלו עם אלפי הרוגים רשום על שמם, אל תלך איתם.

תראה את ילדי משפחת אימס, הם לא מתבלבלים. הם מבינים שמאחורי העניבות, החליפות, והתארים האקדמיים מסוג "ד"ר ללימודי שלום" - כוכבי הקמפיין הם העורף הנאמן של רוצחי הוריהם: השר לענייני "אסירים" (כלומר מחבלים) סופיאן אבו זאידה יטפל ברוצחים במסירות אם ייתפסו. ה"נשיא" אבו מאזן ו"ראש הממשלה" סלאם פיאד יעניקו להם כבוד מלכים ויקראו כיכרות על שמם אם יחוסלו. ילדי משפחת אימס יברכו בפה מלא: שייתמו, יסתלקו וייכרתו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו.

"יהי רצון מלפניך... שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". לילדי ישראל כולם צפויה שנה קשה של טרור. זו התוצאה המיידית, האכזרית - ואולי היחידה - של השיחות.

"הפיגועים נועדו לטרפד את המשא-ומתן", הסביר ראש הממשלה, והודיע שפעם בשבועיים הוא ואבו מאזן ייפגשו - כך שלפחות פעם בשבועיים המחבלים ינסו להוציא לפועל עוד פיגוע. אלה חוקי המזרח התיכון: יש שיחות - יש פיגועים. אין שיחות - יש ביטחון.

בפעם האחרונה ששיחות "השלום" התנפצו, ידענו כ-2,000 פיגועים תוך שנה אחת משני צדי הקו הירוק, כ-450 נרצחים, ויותר מ-1,500 פצועים. עכשיו הסיוט הזה חוזר. אז איך נברך, שרה, "לשנה טובה ומתוקה?".

לאיזו שנה טובה יכולים להתפלל ילדי משפחת אימס? הרי זו השנה עליה התפלל ראש הממשלה בטקס החגיגי בוושינגטון. בזמן שהם ישבו שבעה, הוא התפלל שבסוף השנה ייחתום על הסכם שיביא לגירושם ועקירתם. אם יתגשמו תפילותיו - שעליהן, אגב, לא סיפר לנו דבר וחצי-דבר ערב הבחירות האחרונות - יאבדו ילדי משפחת אימס את המעט שנותר להם: הבית בו "גרו בכיף" עם הוריהם, הקהילה התומכת.

גם הוריהם שנרצחו יאבדו את מקום מנוחתם האחרון, וייעקרו, חלילה, מקבריהם שבהר הזיתים, שעליו ועל ירושלים ראש הממשלה לא התחייב לשמור.

לאן ינדדו בתום אותה שנה? זה לא ממש משנה. בתשדירי הבחירות הסביר לנו מועמד הליכוד לראשות הממשלה, שאם ניסוג מיהודה ושומרון הטילים יגיעו לכל מקום בתוך ישראל הקטנה.

ייתכן, שרה, שילדי משפחת אימס יכולים דווקא לעזור לראש הממשלה. אמנם אין להם תקציב לקמפיין ולא מומחים לאיפור. רק עיניים עצובות ששואלות ללא מילים: כמה אפשר לפגוע באחים כדי לעשות שלום עם האויבים?

קחי תמונה שלהם, שימי על שולחנו. שיהיו לנגד עיניו תמיד. אלה קורבנות השלום הראשונים שלו, בקדנציה הזאת. אם יעשה כל מה שצריך כדי שהם יהיו גם האחרונים, אם יבטיח לעצמו לא לפגוע בהם יותר ממה שכבר פגע, אולי יצליח לעמוד איתן ולא למעוד.

ואז, אולי בכל זאת תהיה לעם ישראל שנה טובה ומתוקה.

אמן.

אורית סטרוק, מנהלת המחלקה המשפטית ביישוב היהודי בחברון ומנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע