| |
השנה בציונות: הלאה הפשיזם
לעת זקנה אני מאוד גאה במה שהשגנו כמדינה. אבל שרידי המוסר הולכים ונאטמים, והאיום הגדול ביותר בשנה הקרובה הוא אותם אלו, דתיים ו"ציוניים", שמושכים אותנו בדרכו של מוסוליני
שנה טובה חדשה ומתחדשת, וכולנו מברכים לטוב.
בימים אלה של חג, של חופש, של מפגש עם המשפחה המורחבת, הגדולה, מרבים בבישולים מיוחדים ובשמחות, ובדרך כלל אומרים: נפלא, יהיה טוב. יש אומרים שעושים גם חשבון נפש. זה קצת בנאלי, אם מתכוונים למבלים בבתי הכנסת.
הרי אם בודקים מה התרחש בשנה שעברה, מגלים למשל שרבנים מלמדים כיצד לחסל ילדים ערבים, או שחרדים אשכנזים לא מוכנים שבנותיהם ילמדו יחד עם נערות מזרחיות. מגלים שמערכת המשפט בוזתה, שרבנים החיים על חשבון הציבור מדריכים את תלמידיהם כיצד להפגין ולזרוק אשפתות באזורים ציבוריים. על מקהלת המקללים מנצח הוד מעלתו הרב עובדיה יוסף, שאין כמוהו סטנדאפיסט מוצלח ופעיל (הוא הבטיח שיעשה נשף גדול עם מותי, לפני 15 שנה ואני עדיין חיה, במצב טוב).
אלא שכל אלה הם נגעים ידועים. בשנה האחרונה קפצה עלינו מהות מחפירה נוספת, בשם "הציונות" ואלה המתנשאים בשמה.
למיטב ידיעתי, התנועה הציונית קמה כדי להקים מדינה ריבונית לעם ישראל בארץ מולדתו. ההצלחה מדהימה. יש מדינה פורחת ומתקדמת המהווה בית לכל יהודי הרוצה לחיות בה. בתור "ציונית" מגיל 12 (בחברה לתנועת נוער ציוני), נשבעתי בכיתה ט' על התנ"ך, האקדח והדגל וגוייסתי להגנה, הגעתי לעיר העתיקה בירושלים שהייתה במצור, ולאחר הקמת המדינה המשכתי בעוד תפקידים רבים.
ולמרות כל אלה, אין לי מושג מהי אותה "ציונות" של היום, שרוצה להכתיב לאקדמיה מה מותר ומה אסור ללמד, שיוצרת לחצים אנטי-דמוקרטיים בעליל. למעשה, מנהגם של אותם "ציונים" מעורר בי הרגשה לא נעימה, שכן הם מאמצים את האני מאמין של מוסוליני. כדי שלא תחשבו שאני מגזימה, הרי לכם קטעים מהאני מאמין של התנועה הפשיסטית.
ג'ובאני ניטלה, מהפילוסופים של הפשיזם, אומר: בהגדרה הפשיסטית, הנקודה הראשונה שיש לגרוס היא ההיקף החובק כל, הטוטליטרי, של תורתנו, המתעניינת לא רק בארגון הפוליטי ובנטייה פוליטית אלא בכל הרצון, המחשבה וההרגשה של האומה.
והנה דברי בניטו מוסוליני עצמו על הפשיזם: "הפשיזם מאמין בקדושה ובגבורה, רוצה לומר, בפעולות שאינן נגרמות על ידי נימוקים כלכליים במישרין או בעקיפין, מתנגד לסוציאליזם, שולל את האפשרות של שוויון כל, מתנגד לליברלים בשדה המדיניות והכלכלה. בשבילנו, הפשיסטים, המדינה היא עובדה רוחנית ומוסרית בפני עצמה... היא מייצגת את התודעה הטבועה באומה. המדינה הפשיסטית היא התשוקה לעוצמה ולשלטון האימפריאלי. האימפריה אינה רק גילוי טרטורי ריאלי, צבאי וכלכלי, כי אם גם מגלה אידיאה כוחנית ומוסרית. השאיפה להתפשטות האומה, בשביל הפשיזם, היא ביטוי יסודי של חיוניות. היפוכה היא סימן לניוון. האומות הקמות לתחייה הן תמיד אימפריאליות".
נשמע מוכר? כדאי שאנשי קבוצת "אם תרצו" יעמיקו בדברי מוסוליני ושיטותיו, אולי ישכילו להיזהר.
הנימוקים הדתיים כביכול, השימוש בקדושת אבנים ושטחים בהם חיים דורות של ילידים ערבים אטם את שרידי המוסר בישראל, זה הנקרא "מוסר יהודי". אולם לא רק אנשי הימין מעלימים עין מזכויות הילידים החיים בארץ ישראל, גם לבתי המשפט שלנו אבדה רגישות לקיומה, שהרי אנו יודעים שהיתה ביזה מכוח החלטות בית המשפט - גירוש שייח ג'ראח.
לעת זקנה אני מאוד גאה במה שהשגנו כמדינה ריבונית קולטת עלייה. זו הצלחת הציונות. אבל לא ברור לי מהי אותה ציונות של תנועת "אם תרצו", של המכון ל"אסטרטגיה ציונית" ודומיהם.
מה שחשוב וציוני בעיניי זו הדאגה לחיסול העוני הנורא בתוכנו, האלימות, המחסור בדיור, גילויי גזענות מבישים והפרזיטיות של החרדים. אין שום סיבה לשחרר את האברכים ממוסדות הלימוד הנצחי. משגיחי כשרות יש בשפע. מוטב שיתגייסו לשירות לאומי וישרתו בקהילות שלהם. עם הדרכה טובה הם יכולים לעשות הרבה מצוות.
חשוב לזכור שעם ישראל ידוע בגילויי סולידריות, התנדבות בימים של מצוקה, ומאוד אכפת להם שתסולק האלימות, שימוגרו האפליה והפגיעה באזרחים הערבים והדרוזים, ובייחוד הפגיעה בבדואים בנגב.
ולבסוף, מי שרוצה להיות צודק, חשוב שיעשה צדק לזולתו, ובייחוד לאזרחים ותיקים בארץ. הם והוריהם וזקניהם, ויש לכבדם כאזרחים וככל האדם. גם להם מגיעה שנה טובה. שנה יותר טובה.
|
