חוגגים בצלילים
חג המוזיקה הישראלית נפתח בקונצרט חגיגי ומוצלח ששילב בין יצירות של מלחינים צעירים לבין מחווה למלחין יוסף טל, במלאת 100 שנה להולדתו

אמש (שבת), באולם על שם רפופורט בחיפה, נורתה יריית הפתיחה לפסטיבל חג המוזיקה הישראלית ה-13, שיימשך חמישה ימים גדושי קונצרטים ברחבי הארץ עם טובי המבצעים, הרכבים, תזמורות והמלחינים. ה'חג', בהפקת המכון למוזיקה הישראלית ובניהולו האמנותי של דר' מיכאל וולפה, נותן במה למלחינים ישראלים בני הדורות השונים, ממלחינים וותיקים מימי טרום המדינה (כגון יוסף טל ופאול בן-חיים) ועד למלחינים צעירים בני זמננו, זאת בשאיפה לתת ביטוי לתמונה צלילית ועשירה של חיי המוזיקה בארץ. בנוסף, תינתן במה לסימפוזיונים ודיונים בנושאים שונים הנוגעים למוזיקה הישראלית על צדדיה וגווניה השונים.

 

הערב נפתח ביצירתו של מלחין צעיר בשם זהר שרון, "אדמה - חמה - לבנה". היצירה, החגיגית-משהו, שואפת להביע את האקלים הארצישראלי: היא התחילה בנושא קצבי יותר, במטרה להביע את שעות החום, ומיד ממשיכה לנושא השני המנסה להעביר את קרירות שעות הליל, בנושא מלודי ופסטורלי יותר. היצירה מתנהלת אל מול שני מוטיבים אלה, הקצבי והמלודי. התזמורת הסימפונית של חיפה מדגישה יפה את הדינמיקות והגוונים המשתנים ביצירה.


דולברג וולפה עם התזמורת (צילומים: חגי אהרון) 

 

לאחר היצירה, הצטרף עמית דולברג - אחד הפסנתרנים הבולטים בביצוע של מוזיקה עכשווית - לרועי אופנהיים והתזמורת הסימפונית חיפה, בקונצ'רטו לפסנתר ותזמורת מס' 2, מאת יוסף טל. טל נמנה על דור המייסדים של המוזיקה האמנותית בארץ והיה אחד המורים והמלחינים החשובים. הפסטיבל מציין 100 שנים להולדתו של המלחין ושנתיים למותו.

 

הקונצ'רטו של טל כתב בסגנון מודרני, אך יחד עם זאת הוא מושתת על טעמי מקרא. הוא מתאפיין בדגשים דרמטיים, תנועה בלתי פוסקת ועיקשת מצד הפסנתר לעומת מהלכים מלודים מפורקים ומלודיות רחבות מצד התזמורת. ישנו דיאלוג מעניין ביצירה בין הפסנתר וכלי התזמורת השונים. יצירה סוערת, מודרניסטית, ניורוטית ונחושה כאחד.

 

היצירה הבאה שבוצעה היתה "על חומותייך ירושלים" לגיטרה קלאסית ותזמורת. היצירה הינה פרי שיתוף פעולה בין המלחין והגיטריסט ירון חסון, שכתב את היצירה לגיטרה סולו, וסרגיי אביר שתזמר.


ירון חסון. סוחף ומהפנט 

 

היצירה התאפיינה בגישה אלתורית סביב מנגינות ופיוטים תימניים. היא התחילה בצורה חרישית ומסתורית ושמרה על אופי זה לכל אורכה. התזמור של אביר

שילב ואיזן יפה את מצלולה העדין של הגיטרה הקלאסית עם תזמורת מלאה. נגינתו של חסון היתה סוחפת, רומנטית ומהפנטת. הוא ניגן בנינוחות רבה, ונראה כי אינו ער לאתגרים שביצירה. פריטתו זכתה לליווי חרישי וקינתי של כלי מיתר. אחד המאפיינים המעניינים ביצירה הוא המיעוט בשימוש בכלי נשיפה ממתכת, דבר המקנה לה אופי מהורהר יותר. ללא ספק, זוהי יצירה אצילית ושלווה שהגיעה ממקום מיוחד מיוחד.

 

לאחר מכן הגיעה יצירה של מלחין וותיק יותר – שבעה מחולות יהודיים לתזמורת סימפונית אופ' 101, מאת עמנואל וואל. מטרתו של וואל ביצירה הייתה לתת ביטוי לטרגדיה של העם היהודי בגולה. זו יצירה דרמטית בעיקרה, המתאפיינת בניגודיות תזמורתית חזקה, בין הצליל המסיבי והנואש של הטובה והטרומבונים, לבין זעקותיו הנואשות של הפיקולו. ביצירתו של וואל לא חסרו שילובים תזמורתיים מעניינים; למשל, הדו-שיח בין הקלרינט והכינורות או בין הטובות וכלי מיתר. ללא ספק, מדובר במלחין מדרגה ראשונה העושה שימוש בטכניקות קומפוזיטוריות מורכבות ומעניינות.

 

במהלך הערב ניגנה הסימפונית של חיפה ביעילות רבה. אופנהיים מנצח בלבביות וחום רב, בתנועות עגולות ורכות תוך כדי קשב רב ליצירות ולמבצעים.

 

לפנייה לכתב/ת
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה חוגגים בצלילים
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביקורת
    צילום: ktanichphoto
    יוסף טל. שנתיים למותו
    צילום: ktanichphoto
    התזמורת. יעילות רבה
    צילום: חגי אהרון
    7 לילות
    ynet ספיישל