איך להיגמל מהחיפוש ולהתחיל לחשוב בשניים?
עוד לא חוויתי זוגיות אמיתית, כזו שאתה מתמסר אליה טוטאלית. אני מתורגל מאוד בלהכיר בחורות, אבל עד כה לא כל כך חיפשתי זוגיות, זה לא דגדג לי. עכשיו שכן, אין לי מושג איך אני יושב מולה בצורה אמיתית, איך אדע שאני לא מונע מכוח האינרציה?
אתה חי את שנות ה-20 שלך, החיים מתגלגלים וגם אנחנו. מהות החיים שולחת אותנו למחוזות חדשים, כל הזמן. ואיזה כיף זה, מחוזות חדשים. בחור מכיר בחורה, קליק, עולם חדש נפתח. ברור שזה לא חייב להיות כך, לא כל היכרות היא קליק. ניתן לומר שגבר בעל חזות חיצונית נאה, המשדר עוצמה, יכולות ופוטנציאל, בעל רמת שיחה גבוהה, ניסיון וחוכמת חיים, וכמובן הומור משובח - יצליח להקליק לא מעט. שהרי יכולת מילולית גבוהה תאפשר לו לנוע במעגלי השיחה ללא צורך אמיתי בלהיפתח כלפי אותו מחוז חדש. כך נפתחים להם מחוזות חדשים. מחוזות היצרים.
המעגלים יימאסו לה והיא תרצה להגיע לנקודה
אז זהו, שזה לא תמיד מספק את הצד השני, לא לאורך זמן ולא למשהו אמיתי. שדר עוצמתי של הומור וחוכמה מהווה עטיפה חיצונית מבטיחה. ככל שהבחור עמוק יותר כך יתאפשרו מעגלים רבים יותר לנוע בהם. אבל בסופו של דבר זה לא מספיק, המחוזית התורנית תשאל שאלות, היא תרצה לדעת מיהו הגבר העומד מולה. המעגלים יימאסו לה והיא תרצה להגיע לנקודה. היא תבין שאתה מדבר על הכל אך לא על עצמך, שהיא בעצם לא מכירה אותך. ובכן, זהו השלב שבדרך כלל אני נוטש, מסיבות כאלה או אחרות. מכשולי החיים לעולם יספקו לנו סיבות לנטוש מערכות יחסים.
עצוב, נכון? לא בטוח.
אף פעם לא הייתי בזוגיות אמיתית, כזו שאתה מתמסר אליה טוטאלית. אף פעם לא הכלתי מישהי בחיי. אותו מחוז חדש-תורן תמיד סיפק לי את תאוותיי ורצונותיי היצריים, וכשחושבים על זה, מי באמת צריך זוגיות. לתת דין וחשבון למישהי, לוותר על החופש, להיות בקטע של מישהי אחת ויחידה. זה מסנדל אותך, וכידוע, אף אחד כבר לא הולך עם סנדלים. אז אתה בוחר לעוף לבד, סולו. בניגוד לגברים שהזוגיות מוטמעת בהם כמו אהדה לקבוצת כדורגל, אולי קצת פחות, עבור רווק מושבע ויתור על הלבד מהווה ויתור על המקדש הפרטי שהקמת לעצמך.
זה לא שלא הכנסתי אף אחת למקדש שלי, כולנו צריכים מישהו לשתף אותו. ככל שיחסיי המזדמנים עם מחוזית כזו או אחרת התארכו, בהתאם לעוצמת הקליק, כך נדרשתי לפתוח מעצמי עוד ועוד. בהתאמה, עם גבולות ברורים, מוחלטים וסופיים. פעם אחת בחיי ניסיתי להיפתח למישהי, זה לא היה זה. לפעמים חווים נפילות, היא היתה נפילה אמיתית.
אני אומר שלא, לא נשרטתי - החכמתי
עכשיו יקומו בחורות העיר והכפר ויגידו – הנה, עוד אחד שנשרט עקב חוויה נוראית. אני אומר שלא, לא נשרטתי - החכמתי. למדתי מה אני לא אוהב בכן, מה לא מתאים לי. לימוד על דרך השלילה הוא לימוד בסיסי יותר, קודם לומדים מה לא, אחר כך מה כן. אחרי שמחכימים מפתחים את זה, כל אחד בדרכו שלו. תמיד דגלתי בהתפתחות אישית, בדגש על אישי, לבד. אותו ניסיון מר הוכיח לי שהבחורה הלא נכונה לידך מושכת אותך למקום ההפוך מזה שאליו אתה שואף.
אז מה בכל זאת השתנה? ייתכן שקצת נמאס ממחוזיות מזדמנות. אותם מעגלי שיחה אינסופיים שקירבו אותי פעם אחר פעם להגשמת היצר הפכו לרדודים. שוב אותו הפזמון, שוב אותה מנגינה. המחוז שונה, אבל השיר נחרש כאילו מנוגן כבר כמה שנים. המלל יוצא באופן טבעי, כמעט ללא מחשבה, וזה שמתקבל - כאילו שמעתי אותו כמה וכמה פעמים בחיי, צפוי. ככה זה כשלומדים מהו הדבר ה'נכון' לומר. הפכתי לזה שאומר את כל מה שזו שממול צריכה ורוצה לשמוע, את מה שיהפוך את הסיכוי להגשמה. לאט לאט החלו לצוץ אצלי שאלות בנוגע לאמיתות הדברים, כמה מזה נכון, האם זה באמת אני.
התשובה לא כל כך ברורה, לצערי. את יכולות השיחה, חוש ההומור והיכולת לכבוש - אף אחד לא ייקח ממני, את אלה רכשתי ביושר. אלו ה'תשובות הנכונות' שמפריעות. מה מכל זה אמיתי, מה שקרי ואיך לעזאזל אפשר לדעת. שהרי עד כה לא כל כך חיפשתי זוגיות, זה לא דיגדג. עכשיו שכן, אין לי מושג איך אני יושב מולה בצורה אמיתית, איך אדע שאני לא מונע מכוח האינרציה. יש בחורים שיודעים ומסוגלים להיפתח לצד השני, ויש כאלה שהתרגלו לחיות על ציד מזדמן, כמוני.
תעופה סוליסטית על טייס אוטומטי
גם בעת כתיבת שורות אלו, תוך כדי דגדוג הצורך במערכת יחסים, עדיין מדגדג לי משהו מזדמן, בקטנה, הרי המיועדת עדיין לא כאן. מה נעשה? נתנזר? לא תודה, הייתי שם. איפשהו עדיין קשה לשחרר את אותו הרגל מאוס שמחפש את המזדמנת הבאה. העין קולטת מישהי שמוצאת חן, המוח מזהה אם נפתח עבורך חלון הזדמנויות, ומשם זה קורה. תעופה סוליסטית על טייס אוטומטי.
לפעמים החיים מוזרים, כך אומרים. ברור שאינני הרווק היחיד שהתמחה ברדיפה אחרי כלום ושום דבר, ובמהלך הדרך מצא את עצמו ללא שמץ של מושג בכל הקשור לזוגיות. אני מחמיר עם עצמי - יש לי מעט מושג בנושא. בכל זאת, אי אפשר לחיות על יצרים מבלי לדעת מאומה על המין הנשי ורצונותיו. זה כן אפשרי בלי לדעת כיצד להתנהל בזוגיות. מעבר לכך, הבעיה שלי מתחילה בראש, איך להיגמל מחיפוש מזדמנות, איך להתחיל לחשוב בשניים.
אני בטוח שכשאהיה בזוגיות אקבל לא מעט בראש על התנהגות לקויה, ממש כמו תלמיד בכיתה א' המקבל ציון ג' בהתנהגות. ב' במקרה הטוב. וכמו בכל תחום חדש אליו נכנסים, אם בתחומים מקצועיים ואם באישיים, בהתחלה לומדים, ומובן שטועים. עם הזמן משתפשפים עד שזה זורם בגוף, טבעי כזה.
שינויים תמיד מתחילים בפנים. בהתחלה נמאס ממצב קיים, אחר כך מדשדשים קצת במיאוס, ובסוף מתקבלת ההחלטה לשנות. אני מאמין בסוויצ'ים, במיוחד באלו המשנים דרכי התנהגות והתנהלות. עם זאת, צריך לשים לב לא לחיות זמן רב מדי תחת ההרגל המדובר, אחרת הסוויץ' פשוט לא עובר. סוג של להעביר לתחנה שמשדרת את אותו הפלייליסט.
מה שנשאר כיום זה לקוות שלא עבר זמן רב מדי, כי דרוש שיר אחר.
האימייל של אסף
לפנייה לכתב/ת 
