דרגון קווסט 9 - הכי טוב מאז דרגון קווסט 8
המשחק שמשגע את היפנים מגיע למערב בגירסה אנגלית: מלאך שנפל מהשמים צריך להציל את העולם ולקבל חזרה את הכנפיים. נשמע בנאלי? הכל בפרטים הקטנים
למעשה, האגדה מספרת שבאופן מסורתי, משחקים חדשים בסדרת Dragon Quest יוצאים בארץ השמש העולה רק בימי שישי - כי הנסיון הראה שכאשר משחקים אלו יצאו באמצע השבוע, רבבות תלמידי בית ספר הבריזו מהשיעורים כדי להשיג לעצמם את המשחק החדש.
Dragon Quest IX, המשחק החדש ביותר בסדרה (שיצא, במפתיע, ל-DS, הקונסולה הניידת של נינטנדו), יצא ביום שישי לפני למעלה משנה ביפן והספיק להפוך לאחד המשחקים הנמכרים ביותר שם. לאחרונה הוא עשה עלייה למערב, בזכות הגירסה האנגלית שלו שיצאה שנה תמימה אחרי זו היפנית.
הרפתקאות עם דרקונים
ב-Dragon Quest IX תשחקו מלאך, שבעקבות סדרה של אירועים מסתוריים נפל לאדמה, ונאלץ לעזור לאנשים כדי להחזיר לעצמו את כנפיו ואת ההילה שלו. במהלך ההרפתקאות הוא מגלה כי העולם כולו נתון בסכנה נוראית מצד אל שאיבד את סבלנותו כלפי המין האנושי - ומחליט להציל את העולם.
העלילה הבנאלית הזאת היא לא יותר מתירוץ. שלא כמו בסדרת Final Fantasy המתחרה, משחקי Dragon Quest אף פעם לא התמקדו בסיפורים אפיים וארוכים, אלא התמקדו יותר בפרטים הקטנים: סיפורים קטנים בתוך הסיפור המרכזי.
כך בנוי גם המשחק החדש: במהלך ההרפתקאות יגיע הגיבור שלגם לאינספור ערים, כאשר כל עיר תציב בפניו, בדרך כלל, בעיה אחת אותה יהיה עליו לפתור כדי להתקדם לעיר הבאה. כל עיר מהווה סיפור עם התחלה, אמצע וסוף.
הסיפורים האלה קטנים, חמודים ולפעמים אפילו מרגשים. אחד הסיפורים הראשונים, למשל, מציג עיירה שבעקבות שחרור של שד רשע במנהרה הסמוכה לה, נדבקה במגיפה מסתורית. הגיבור שלנו יצטרך לשכנע את הארכיאולוג החובב של העיר ללכת איתו למערה ולהבין כיצד ניתן להציל את העיירה.
עכשיו מגיע הסוף המפתיע, אז מי שמפחד מספויילרים מוזמן לדלג הלאה: אחרי שהגיבור מצליח להביס את השד הרשע, והארכיאולוג מבין כיצד כיצד להפטר מהמחלה - חוזרים הגיבורים לעיירה. רוב החולים הבריאו בעקבות הפעילות ההרואית - אבל אישתו של הארכיאולוג, היחידה שהאמינה בו לפני היציאה להרפתקה, נכנעה למחלתה ומתה בזמן היעדרותו.
המשחק מלא בסיפורים כאלה, מעין אגדות קצרות, שמשרות לו אווירה קסומה ומגוונת. אי אפשר לקרוא לסיפור של Dragon Quest IX חדשני או מורכב - אבל הוא בהחלט עושה את העבודה, ולא פעם מצאתי את עצמי ממשיך לשחק "רק עד העיירה הבאה" כדי לראות במה יעסוק הסיפורון הבא.
חדש וישן מתערבבים
המשחקיות ב-Dragon Quest IX היא שילוב מעניין בין אלמנטים קלאסיים, בעיקר בכל הקשור למנגנון המשחקיות הבסיסי - לבין חידושים מבורכים, בעיקר בכל הקשור למשחקיות רשת.
הבסיס קלאסי: משחקי תפקידים יפניים מאופיינים בדרך משחק קבועה: חבורה של גיבורים שצריכים להלחם במפלצות כדי לעלות ברמות ולהרוויח כסף, שיקנה להם ציוד לחימה והגנה טוב יותר.
הקרבות הם קרבות בתורות - בתחילת כל סיבוב קרב תתנו לחבורה שלכם הוראות מה לעשות (לתקוף, להגן, לכשף וכו') - וברגע שתסיימו להקצות פקודות הסיבוב יתחיל, כאשר הדמויות שלכם והמפלצות יתקפו אלה את אלה בסדר קבוע.
בנוסף, המשחק כולל אלמנטים נוספים שכבר פגשנו במשחקים אחרים, כמו מנגנון האלכימיה, שמאפשר לשלב בין חפצים שונים כדי ליצור חפצים חדשים, או מנגנון מפות האוצר, שמוביל את הדמויות למבוכים רנדומליים בהם הם יכולים להלחם באוייבים חזקים יותר ולמצוא אוצרות נדירים.
והחידושים? ראשית, המשחק כולל אפשרות ייחודית למשחק משותף מרובה משתתפים (למעשה, סוג של מצב co op). אמנם זה נשמע לנו די טריוויאלי כיום, אך יש להבין כי מדובר במשהו שמאוד לא אופייני למשחקי תפקידים יפניים.
ביחד, באותו חדר - יותר נחמד
המצב הזה מאפשר לעד ארבעה שחקנים לשתף פעולה ולשחק ביחד. כך שחקנים מנוסים יוכלו לחבור לשחקנים חדשים כדי לעזור להם לעבור את המבוכים היותר מסוכנים במשחק, או סתם להתלוות אליהם להרפתקה שלהם.
המצב רחוק מלהיות מושלם. הבעיה היחידה שלו היא שהוא לא פועל דרך האינטרנט, אלא דרך חיבור מקומי של מספר קונסולות DS. זה אומר שכדי לשחק ביחד - צריך להיות באותו חדר, כאשר לכל שחקן יש קונסולה ועותק משלו של המשחק.
עוד בעיה שנוצרת בעקבות מצב זה משפיעה דווקא על זמנים בהם תשחקו לבד: מכיוון שחבורה יכולה להכיל עד ארבעה שחקנים, ומכיוון שבכל רגע אפשר לצרף חברים לשחק, נאלצו המפתחים לוותר על חבורה של דמויות מקוריות עם אופי משלהן. החבורה שלכם תהיה מורכבת מדמויות בנאליות ושתקניות, מעין "חיילים להשכרה" שתוכלו להזמין ולעצב בעצמכם.
זה יוצא חבורה חסרת אופי, כאשר רק הדמות הראשית, פלוס פיה קטנה שמתלווה אליה, יוצרות אינטרקציות עם דמויות אחרות במהלך העלילה. וזה עצוב, מכיוון שהדמויות הזכורות ביותר ממשחקים קודמים בסדרה היו דמויות שהצטרפו לחבורה במהלך העלילות.
קטן ונהדר
הבחירה בפלטפורמת ה-DS הניידת כבית החדש של סדרת Dragon Quest מצד אחד צפוייה (בכל זאת, מדובר בפלטפורמת המשחקים המצליחה ביותר ביפן), אך גם מפתיעה.
שלא כמו מפתחי סדרת Final Fantasy, שבחרו להשקיע במנוע משחק לקונסולות ה-HD ולהוציא משחק מרשים מאוד מבחינה גרפית, המפתחים של Dragon Quest הלכו בקטן. ה-DS הקטנטן של נינטנדו אפילו חלש יותר מהקונסולה לה נועד המשחק הקודם בסדרה, ה-PlayStation 2.
התוצאה היא משחק עם ערכי הפקה שלא מצליחים להרשים באמת. הגרפיקה מצויינת יחסית ל-DS, אך מתגמדת לעומת הקונסולות הנוכחיות. הסאונד חלש, בלי כלי נגינה אמיתיים וכמובן בלי צליל היקפי (המגינות עצמן, אגב, נהדרות). אין מה לדבר על דיבוב.
החדשות הטובות: מכיוון שמפתחי המשחק לא נאלצו להשקיע שעות עבודה רבות במנוע גרפי ודיבוב דמויות - הם השקיעו את המאמצים שלהם איפה שבאמת חשוב - במשחק עצמו.
למרות מגבלות ה-DS, מדובר במשחק התפקידים היפני הכי טוב ששיחקנו בשנים האחרונות, הרבה יותר טוב מ-Final Fantasy XIII שנקט בגישת הפיתוח ההפוכה. חובה לחובבי הז'אנר.
אתם ממחנה Final Fantasy או Dragon Quest? או שבכלל לא אכפת לכם, העיקר שאפשר להסתובב ולחסל אויבים? טקבקו וספרו לנו
