מה, לבטל את החתונה? עכשיו, שבוע לפני?!
מכירים את המשפט: נכנס יין יצא סוד? אז במקרה שלו - נכנסה הרבה וודקה רד-בול, ויצא וואחד סוד. מתוך הדברים שהפלרטטן מלמל לפני שהתעלף משכרות התברר שהוא השתעשע עם חשפנית שהוזמנה על ידי חבריו למסיבת הרווקים שלו
דינה (שם בדוי), בסוף שנות ה-20 לחייה, עמדה להתחתן. זו אמורה להיות סיבה לשמחה. הבעיה היתה שהחתן לעתיד התגלה כאידיוט.
כשדינה הכירה בינינו התברר לי שהבחור פלרטטן ממדרגה ראשונה. עם עזיבתה של דינה את השולחן לטובת שירותי הנשים, הוא מצא לנכון לשלוח יד לכיוון החזה שלי על מנת לבחון כביכול שרשרת שהייתה מונחת על צווארי. לאחר התקרית הזו ניסיתי, בעדינות, להסב את תשומת ליבה של דינה לבעייתיות הקיימת בקשר עם אדם שכזה, אבל דינה הגיבה בתנועת ביטול ואמרה "סתם, זה השטויות שלו. אל תקחי את זה קשה". התגובה החצי אדישה-חצי משועשעת של דינה הבהירה לי שהבחורה מאוהבת עד מעל הראש, וככזו קשה לה לראות בשלב הזה את המגרעות של בן זוגה. החיים המשיכו להתנהל כסדרם, ואפיזודות דומות פה ושם עם חברות אחרות של דינה גררו תגובות דומות מצידה.
אחרי שנה וחצי של היכרות הציע הפלרטטן נישואים לדינה, שקיבלה את ההצעה בזרועות פתוחות. אני ושאר החברות התלהבנו פחות.
סקסולוגית הסבירה לנו דברים שכבר ידענו
התאריך נקבע, האולם היה שמור, הטבעות נקנו והשמלה הנסיכותית כבר היתה מוכנה. ההזמנות נשלחו ליעדן, הכל היה מוכן לאירוע הגדול. ואז הגיעה מסיבת הרווקים. את מסיבת הרווקות הצנועה שלה בילינו במשחקי חברה מטופשים, וסקסולוגית הסבירה לנו דברים שכבר ידענו. בזמן הזה הפלרטטן בילה עם חבריו במסיבת רווקים פרועה ביותר.
בארבע לפנות בוקר הוחזר החתן המיועד, שיכור לגמרי, לדירה המשותפת שלו ושל דינה. מכירים את המשפט: נכנס יין יצא סוד? אז במקרה שלו – נכנסה הרבה וודקה רד-בול, ויצא וואחד סוד. מתוך הדברים שהפלרטטן מלמל לפני שהתעלף משכרות התברר שהוא השתעשע עם חשפנית שהוזמנה על ידי חבריו. המילים "ציצים", "תחת", וכל הפעלים הנגזרים מהשורש מ.ז.מ.ז חזרו שוב ושוב לחרדתה של דינה.
ביום שאחרי כן הרימה דינה טלפון לכל המשתתפים באירוע ו"הודתה" להם. הנסיונות שלה לברר עוד פרטים על מעשיו של בעלה לעתיד לא צלחו. החברים שלו לא סיפקו שום מידע, רק אמרו ש"היה כיף" והפצירו בה להחליק את הנושא, כי מה זה משנה, הוא הרי מתחתן איתה.
היא לא תיארה לעצמה כמה סליזי בעלה לעתיד יכול להיות
דינה תחקרה גם את בן זוגה הפלרטטן, האפוף הנגאובר. הנ"ל הגיב בכעס וטען שהיא לא מפרגנת לו, שהוא רק השתעשע קצת וששום נזק לא נגרם. אבל מבחינתה של דינה זה דווקא היה נזק רציני. היא לא תיארה לעצמה כמה סליזי בעלה לעתיד יכול להיות. הבועה שפרחה מסביבה התנפצה פתאום, והיא היתה מבולבלת.
"איך אני אמורה לצעוד עם האיש הזה לחופה? איך אני אמורה להרגיש כשהוא ישים לי את הטבעת וישבור את הכוס? איך אוכל לסמוך עליו בהמשך החיים המשותפים שלנו?" שאלה אותי וחברה נוספת שבאה לנחם אותה. אני לא הופתעתי כששמעתי על הסיפור. מבחינתי, הכתובת היתה על הקיר. זו הרי לא הפעם הראשונה שבן זוגה מפלרטט ושולח ידיים לנשים אחרות. גם היה לי ברור איך אני הייתי מגיבה: בועטת לפלרטטן בתחת ומגלגלת אותו מכל המדרגות. כשאמרתי לדינה מה אני חושבת שצריך לעשות במקרה כזה היא נחרדה: "מה, ולבטל את החתונה?! עכשיו, שבוע לפני?!"
"עכשיו", עניתי לה, "לפני שיהיה מאוחר מדי ותתחתני עם האדם הזה, שאין לו טיפת כבוד אלייך ושימרר לך את החיים".
"אבל הכל כבר מוכן! 400 איש כבר קיבלו את ההזמנות! כולם יודעים שאנחנו מתחתנים. את יודעת איזה נזק כלכלי זה לבטל חתונה שבוע לפני?!" דינה היתה היסטרית.
עניתי לה שאני מבינה את ההשלכות הכלכליות, אבל עדיף זה מאשר הנזק שיהיה לה בעוד כמה שנים, כשתצטרך עורך דין שיטפל בגירושים שלה. שלא לדבר על הנזק הנפשי שיהיה לה מחיים משותפים עם גבר כזה.
דינה אטמה אוזניה, עצמה עיניה וטלטלה את ראשה: "אני לא יכולה לבטל את החתונה. זה מה שחלמתי עליו כל כך הרבה שנים! ההורים שלי כל כך מאושרים! וחוץ מזה, אני אוהבת אותו. אם אבטל את החתונה זה יפגע בו נורא".
הבעיה היא בחוסר הנאמנות של דינה - לעצמה
לא האמנתי למה שאני שומעת. למה לעזאזל איכפת לה מאיך הוא ירגיש אם תבטל את החתונה? הרי הוא לא בדיוק התחשב ברגשות שלה כשהחשפנית ישבה לו על הברכיים ונענעה את זוג עופריה מול הפרצוף שלו. אולי גם מגיע לו פרס על ההתנהגות שלו? אבל בשלב הזה העדפתי רק לגלגל עיניים ולשתוק. הבנתי שהבעיה העיקרית היא לא בפלרטטן, אלא בגישה של דינה. הבעיה היא לא בחוסר הנאמנות של הגבר הבוגדני הזה שהיא משום-מה אוהבת, אלא בחוסר הנאמנות של דינה - לעצמה. ואת הבעיה הזו לא חתונה ולא גבר ולא חברה יכולים לתקן, אלא רק דינה בעצמה.
בסוף היא התחתנה איתו. אני לא יכולה לומר שזו היתה חתונה שמחה. השמועה על מסיבת הרווקים נפוצה במהירות. המשפחה שלו, וגם שלה, נזפו קשות בחתן לעתיד. רוב מכריה וחבריה של דינה הביטו בה בדאגה כשעמדה איתו מתחת לחופה. האדם היחיד שהיה מאושר ונינוח היה דינה. הברכות נאמרו, הרב קידש, הטבעות הוחלפו. וכשניגשתי אליה לאחל בהצלחה היא נישקה אותי ולחשה לי "את תראי, עכשיו הכל יהיה בסדר. דיברתי איתו הוא הבטיח שמעכשיו הכל ישתנה".
היא חייכה אליי חיוך מואר, שמח ומלא תקווה. העפתי מבט לקצה השני של האולם וראיתי אותו מפזז ומתגפף עם מישהי במיני קצרצר, וידעתי ששום דבר לא ישתנה. לא אצלו, וכנראה גם לא אצלה.
לפנייה לכתב/ת 
