מערת חריטון: צלילה למחילות של נזיר מתבודד
בשטח של 3,450 מ"ר, כ-400 מטר מתחת לפני האדמה, מתחבא המבוך הגדול שהקים נזיר מתבודד לאנשיו. אם תעזו - תוכלו גם אתם לצלול לסיור באחת המערות הגדולות בישראל

נסו לדמיין מערה טבעית ברובה שיורדת אל בטן האדמה וחולשת על שטח של 3,450 מ"ר, כ-400 מטרים עומקהּ. המערה מכילה כ-55 אולמות, 4.5 ק"מ של מחילות, ארבעה מפלסים מהם יורדים או עולים (תלוי בכיוון) בחבלים ובסולמות, תהומות ומצוקים. אם לא הייתי אומר שזו מערה, התאור היה מתאים בקלות לווילה של כוכב הוליוודי.

 

צילום ועריכה: רון פלד

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

 

איך מגיעים?

לבאים בכביש החדש אל ההרודיון שיוצא משכונת הר חומה בירושלים, בסמוך למנזר מר אליאס, ניתן לבקר באחד המקומות היפים ביותר בארצנו – נחל תקוע ומערת חריטון. ההגעה אל המערה הנה משטח היישוב תקוֹעָ ממנו יוצאת דרך עפר (בכיכר הראשונה ביישוב פונים ימינה ועוברים בדרך חוות סוסים קטנה) היורדת עד לחניון קטן.

 

לאחר שנחנה את הרכב, נבחין בסמוך אלינו בבמת אבן קטנה ובה בור מים עם ארבעה פתחים. אם נרים את המכסה העגול יוכל מי שחשקה נפשו בטבילה מרעננת במדבר - להיכנס. מולנו ניצב היישוב נוקדים.

פתח המערה מעל נחל תקוע (צילומים: רון פלד) 

 

מהחניון יורד שביל מסומן לכיוון דרום מזרח. עיצרו כאן והביטו בנוף המדהים מזרחה – נחל תקוע – מעין קניון מרשים שבהחלט מתאים לשקט הרועם ויכול אולי גם להסביר מדוע נהגו נזירים ביזנטים להגיע לכאן ולהתבודד. מעניינת העובדה ששלוש הדתות המונותאסטיות, יהדות, נצרות והאסלאם, התגבשו במדבריות. היהדות במדבר סיני בו קיבלנו את התורה, האסלאם במדברות ערב ואילוּ הנצרות, במדבר הקטן ביותר בעולם – מדבר יהודה שבו אנו נמצאים.

 

במדבר זה הוטבל ישוע מנצרת בידי יוחנן המטביל ולכאן ברח להתבודד כפי שמתואר בברית החדשה. אולי זה הנוף, אולי השקט ואולי בכלל הקושי שבהשרדות במקום צחיחַ הם שהביאו נביאים, נזירים ומחוללי דת אחרים לגלגל מחשבות ולבשר על כך לעולם.

 

עלילות הטורקי שהגיע לכאן להתבודד

לפני שנמשיך לכיוון המערה, מרחק שבע דקות הליכה מהחניון, נבחין בגדה הצפונית של הוואדי בשרידי מנזר ולאורות - מערות התבודדות של נזירים. זה המקום להכיר את הנזיר חריטון, דמות מרתקת ומי שנחשב לאבי תנועת הנזירות במדבר יהודה במאה הרביעית לספירה.


4.5 ק"מ של מחילות. אפשר בקלות ללכת לאיבוד

  

מסוּפר כי חריטון שנולד בטורקיה, הגיע אל ארץ הקודש ומדבר יהודה כדי להתבודד. במדבר יהודה, כך מספרת האגדה, הותקף בידי שודדים שהסתירוּהוּ במערה. אל המערה נכנס נחש ארסי שירק את ארסו בכוסות היין של השודדים והרגם. כך הפך חריטון לאיש עשיר, שכן השלל הרב של השודדים נפל לידיו. בכסף זה הקים חריטון בשנת 330 לספירה את מנזר פארן מעל לעין פרת שבוואדי קלט. שיטתו של חריטון היתה בניית תאי התבודדות סביב למנזר בהם נהגו הנזירים להסתגף. בימי ראשון נהגו להתאסף במנזר ולהתפלל יחדיו.

 

שיטתו של חריטון הפכה עד מהרה למבוקשת ומנזר אחד לא הספיק לו ולאנשיו. חריטון מיהר להקים מנזר נוסף מעל ליריחו בהר קרנטל, מנזר שזכה לשם עד ימינו אנו - דיר קרנטל - ומייד לאחריו בנה מנזר שלישי, כאן בנחל תקוע. מנזר זה שאת שרידיו אנו רואים, כונה בשם מנזר 'סוקה' שגם היה לגדול מכולם. שימו לב לכוכי ההתבודדות באזור ולשבילים המחברים בינהם המכונים לאורות. חריטון נהג לבלות את שארית ימיו במערה ונקבר דווקא במנזר הראשון שהקים – מנזר פארן. מנזרים רבים כמו גם זה הסמוך אלינו, נהרסו בזמן הפלישה הפרסית ב-614 לספירה ונזירים רבים נרצחו.

 

השם חריטון זכה לעדנה מחודשת בימינו אנו, כאשר אחד הנמרים האחרונים במדבר יהודה בשנים האחרונות התהדר בו, על שמו של הנזיר הביזנטי.

 

נמשיך בשביל המסומן בצבע שחור על הגדה הימנית, עד שנגיע לפתח המערה המכונה בערבית "מערת אל מצעה". שימו לב לשתי האבנים הענקיות בכניסה, שזכו לשם המכובד "לוחות הברית" בשל צורתן. כיום הסברה העיקרית היא שאין זו המערה האמיתי שבה גר חריטון אלא דווקא במערה התלויה שנמצאת בהמשך הנחל. אבל מי אנחנו שנהיה קטנוניים.

 

זהירות: יש לבוא מוכנים

לכל מי שמתכוון לקחת תרמיל ולצאת לשטח כדי לדעת כי אין להיכנס למערה ללא מדריך מנוּסה ומפה של המערה, שאותה ניתן לרכוש בבית ספר שדה גוש עציון. במערה פיצולים רבים ולמרות שמפתחהּ יוצא חבל סימון אל בטן המערה, עדיין מאוד לא נעים להתברבר בה כשמדובר בחלקים מסויימים וקשים מאוד בזחילה קלסטרופובית במיוחד!


יש מפה למערה - היעזרו בה

 

במערה ישנם מספר מסלולים. חלקם תירותיים ובהם זחילה קצרה לאולם אחד או שניים ובחלקם הגדול אתגריים – זחילה על גחוננו, טיפוס בסולמות מתכת ואפילו בחבל. מאולם מספר 9 יוצאת מחילה מאתגרת במיוחד, שעוברת במעבר שזכה לכינוי "הדולפין" בשל צורתו. אני חייב לציין שמלבד העוּבדה שאין לי מושג כיצד עברתי אותו, הרגשתי בו כמו טוּנה בבטן דולפין ואף גיליתי לעת זקנה שאני גמיש הרבה יותר ממה שחשבתי.

 

בעבר נמצאו במערה כתובות ושרידי ארונות קבורה. ידוע לנו כי בתקופה הצלבנית

זוהתה המערה בטעות כמערת עדוּלם המוזכרת במקרא בספר שמואל א', כמערה שאליה ברח דוד המלך מפני שאול באותה תקופה. במאה ה-12, נאלצו תושבי תקוע הצלבנית להסתתר בתוך המערה בשל ההתקפה על הישוב של הבדואים.

 

מערת חריטון הנה המערה השנייה בגודלה בארץ לאחר מערת הר סדום והגדולה ביותר שבמערות הקארסט. את אבן הגיר הרכה עוד תרגישו בכל איבר בגופכם במהלך הזחילה. רק בשנת 1969 מופּתה המערה במלואה בידי החברה להגנת הטבע. 

 

 

    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה מערת חריטון: צלילה למחילות של נזיר מתבודד
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד