בוקר המחדל: "שלא יגידו שאנחנו פתחנו מלחמה"

בוקר מלחמת יום כיפור . המחדל הגדול נחשף: שש שעות לפני פרוץ מלחמת יום כיפור מכונסת ממשלת גולדה מאיר לדיון עם הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר (דדו) ועם ראש אמ"ן, האלוף אלי זעירא. כל מילה הכתובה על פני 11 עמודי הפרוטוקול הסודי ביותר, שנחשף הלילה (יום ד') על-ידי הגנזך הלאומי, מעצימה את גודל המחדל. השרים שומעים מפי הרמטכ"ל על המסר הדרמטי שהועבר מהמרגל המצרי, אשרף מרואן, על המלחמה הקרובה: "קראתי את המברק של האיש של צביקה (צבי זמיר, ראש המוסד). השדר אותנטי".

למרות הדברים הללו, שר הביטחון משה דיין מתנגד למכת מנע ומתנגד נחרצות גם לגיוס מילואים כללי ("מיד יגידו שאנו התוקפנים") ראש אמ"ן נשמע יהיר ולא החלטי ("לפי דעתי, הם יודעים שיפסידו"), וגולדה מאיר פוסקת: "אשר למכה מונעת, הלב נמשך, אך עוד נראה".

הסיקור המלא: סודות יום כיפור

• לחצו כאן לקריאת הפרוטוקול
• היום השני: "רוצים זמן למכות"
• היום השלישי: לא יודעים כלום
• הייאוש מתגבר: "לגייס בני 17"
  

את הישיבה הדרמטית שנפתחת בשעה 8:05 בתאריך 6 באוקטובר 1973

 בוחר שר הביטחון, משה דיין, לפתוח "מהקל אל הכבד", ובאופן תמוה מעלה לדיון קודם כל את סוגיית ערביי ישראל: "לא למנוע מהם לעבוד. להשאיר הכל כרגיל. לא לסגור הגשרים. המשך מדיניות ליברלית. ירצו לברוח - יברחו". דיין גם הציע לפנות את הילדים מרמת הגולן. מאיר, שכנראה לא תיארה לעצמה שישראל תהיה במלחמה כבר בצהריים, אמרה: "מציעה שהילדים יתחילו לרדת מהגולן כבר עכשיו ולא ערב הפעולה". הרמטכ"ל מתערב: "אנחנו כבר ערב הפעולה".

בדרך לחזית‏ (צילום: דוד רובינגר)

1

2

3

4

5

6

7

אחרי שפתרו את העניינים הטכניים, אמר דיין כי ארצות-הברית לא ראתה עד עכשיו הכנות למלחמה. "הם אינם יודעים להסביר הוצאת המשפחות של הרוסים. צריך לעשות איתם עימות מודיעיני פה ובארצות-הברית". מאיר הציעה לשלוח מברק לשגריר בוושינגטון, שמחה דיניץ, ולשלוח לשם "עוד הלילה" את השגריר. דיין סיפר גם על העברת מסרים בין ירדן למצרים ולסוריה. "מציע גם ברגע זה לא לתת אזהרה למלך". עם זאת, הוא הוסיף כי אם המכ"מים בירדן יחלו לפעול, ישראל "תחסל אותם". זעירא ענה בחיוב לשאלת מאיר, האם ישראל תדע אם המכ"מים יופעלו.

מחדל המכה המונעת

לאורך הדיון עולות שוב ושוב שאלת המכה המקדימה. דדו מביע עמדה נחרצת: "מכה מונעת היא כמובן יתרון עצום. היא תחסוך הרבה חיים. אם נכנס למלחמה שהשלב הראשון שלה הוא בלימה - ויש לי ביטחון שנעמוד בזה - ואחר-כך תקיפה, זו תהיה מלחמה רצינית". הוא אמר כי מבחינה אופרטיבית "אנו מסוגלים היום בשעה 12:00 להשמיד את חיל האוויר הסורי בשלמותו. אנו צריכים אחרי זה עוד 30 שעות לחיסול מערך הטילים. אם הם מתכוונים לתקוף בחמש (17:00), בשעה זו חיל האוויר יפעל חופשית נגד הצבא הסורי. זה מה שאנחנו יכולים לעשות.

"אותי זה מאוד מפתה מבחינה אופרטיבית. לא מוכרחים להחליט עתה בעניין זה, יש זמן של ארבע שעות להידברות עם האמריקנים. אם הם מגיעים לאותן מסקנות כמונו, אם הם תוקפים הערב - זה הישג הפתעתי שלהם. ייתכן שעד הצהריים גם האמריקנים יגידו שההתקפה היא ודאית ואז יכול להיות שאנו יכולים לעשות המכה המונעת". השר ישראל גלילי שאל: "לכמה זמן התראה אתה צריך?" הרמטכ"ל השיב: "אנו מוכנים ב-12:00 לבצע".

דיין מסביר באריכות מדוע יש להימנע מהצעתו של הרמטכ"ל. "באשר למכה מונעת, מבחינה מהותית, לא יכולים להרשות לעצמנו לעשות זאת הפעם. אם רק מצרים תתקוף, נוכל להכות בסורים", הוא אמר והודיע כי התקפת הפתע הישראלית במלחמת ששת הימים לא תחזור. "על סמך ידיעות שיש לי עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת. אפילו לא חמש דקות קודם. אי אפשר. אם נהיה במצב שמצרים התחילה והיא התחילה לבד, נוכל להכות גם בסוריה. עקרונית, אם לא יפתחו באש, לא נפתח באש".

משה דיין צופה לעבר תעלת סואץ במהלך המלחמה (צילום: יהודה ציון, לע"מ)

המסר שהועבר מהמרגל המצרי זוכה להתייחסות של הרמטכ"ל, וכאן נחשף עומק מחדל אי-גיוס מערך המילואים בזמן: "בשבילנו זו התרעה קצרה מאוד. אם יתקפו בעוד 10 שעות אנו ערוכים באופן מקסימלי עם הצבא הסדיר, אך לא גייסנו מילואים בכלל. עוצמת צה"ל היא 25% סדיר ו-75% מילואים. כתוצאה מכך צריך להגדיל מיד את הכוח. לגיוס המילואים אנו צריכים לפחות 24 שעות. מילואים שאנו מגייסים עתה, אפשר להפעילם מחר. בבוקר יום א' יוכלו להיכנס לקרב".

"מיד יגידו שאנו התוקפנים"

דיין מתנגד לגיוס כולל של מילואים, בטענה שהדבר עלול לסבך את ישראל: "אני לא חושב שישראל תהיה מופצצת והכבישים יהיו סתומים וכו'. אני מאמין שנשלים הגיוס גם מחר. זה לא כמו ב-1967. המלחמה תתחיל בסואץ ובגולן. חשוב שלא יגידו שאנחנו פתחנו". באותה הרוח, אמר דיין בהמשך הדיון: "גיוס מלא לפני שנורתה אפילו ירייה אחת וכו', מיד יגידו שאנו התוקפנים".

"דדו רוצה גיוס יותר גדול, אני מסויג", מוסיף דיין. "אני מציע לגייס את כל מילואי חיל האוויר, לגייס אוגדת שריון בגולן ואוגדה לסיני. זה יכול להגיע ל-50-60 אלף איש". הגיוס צריך להתבצע עד השעה 18:00 בערב. "אחרת יהיה שאנו עושים מלחמה. גם כך יגידו זאת, לו הייתי חושב שאין מנוס, הייתי מגייס הכול. עד הערב הגיוס המוגבל וכוחות אלה יתכוננו לפעולה עד מחר בבוקר. אם בלילה נרצה לגייס עוד - נגייס".

דדו מסביר לשרים שנדרש גיוס של המערך הלוחם - כ-200 אלף חיילים: "מבחינת האימפקט הבינלאומי-מדיני, זה לא משנה אם נגייס 70 או 200 אלף. בעצם, ייתכן שזה ישפיע, כי הערבים יבינו שהם איבדו את יתרון ההפתעה. מצד שני, הגיוס יביא לכך, הוא מפליל אותנו. יאמרו שגייסנו על-מנת לפתוח במלחמה. מוטב שיגידו שאנו פתחנו - וננצח. ממילא יגידו זאת".

עוזרו של שר הביטחון מעיר: "אם נגייס את כל המילואים, מחר המשק משותק. אנו מאורגנים לטפל בכך. החולשה העיקרית היא הרכב. צה"ל לוקח הכל".

בסופו של דבר פוסקת גולדה מאיר: "נלך על-פי תורת השומר הצעיר, בשלבים":

1. "גיוס שאין ספק לגביו. לפי תוצאות הדיבור עם האמריקנים נגבירו".
2. "מכה מונעת - נורא מושך, אבל זה לא 1967. הפעם העולם מתגלה בכל נבזותו. לא יאמינו לנו. אם יתחילו רק בדרום אז ממילא אין בעיה, אך גם זה נראה במשך היום".
   

בהמשך מתקיים דיון נוסף בעניין גיוס המילואים, ואז כבר נוטה גולדה לקבל את הצעת הרמטכ"ל: "יש לי קנה מידה אחד: אם באמת תהיה מלחמה, אנו צריכים להיות במצב הטוב ביותר". עם נעילת הישיבה, שנמשכה שעה ורבע, מסכם שר הביטחון דיין כי על הרמטכ"ל לגייס את כל המערך, כפי שהציע רב-אלוף דדו.  

מחדל אמ"ן: "סאדאת חי בהרגשה שיפסיד" 

ראש אמ"ן הציע לפנות באותו הבוקר רק לאמריקנים ולספק להם את המידע המודיעיני על המלחמה הממשמשת ובאה. גולדה מאיר תוהה האם להסתפק רק באמריקנים, או "להכניס לזה עוד מהסגל הדיפלומטי פה". דיין מעיר: "אני בעד רק להגיד לאמריקנים. אם נזמין רבים, יגידו שאנו עושים סצנריו מפני שאנו רוצים אליבי".

גולדה יורדת לשטח עם האלוף שרון (צילום: יהודה ציון, לע"מ)

גולדה מתעקשת: "צריך להזמין גם את ההולנדים וגם את האיטלקים ולחשוב עוד את מי להזמין". ראש אמ"ן מתלהב ומציע לפנות גם לאיראנים: "אולי כדאי לספר לשאח. נגיד זאת שם. בשביל היחסים". דיין מעיר: "צריך לכלכל את צעדינו היטב. שלא תהיה פאניקה". בסופו של דבר מתיישרת גולדה עם דיין, ופוסקת שישראל תודיע רק לאמריקנים על ריכוז בגבולות ועל גיוס אצל האויב.

ראש אמ"ן חוזר ואומר לאורך הדיון שהמלחמה עדיין אינה עובדה מוגמרת: "למרות העובדה שהם מוכנים, לפי דעתי, הם יודעים שיפסידו. סאדאת היום לא במצב שהוא מוכרח לעשות מלחמה. הכל מוכן, אך אין כורח. והוא יודע שהמאזן לא השתפר". גולדה מאיר שואלת האם הפעם זה אחרת מהמצב ערב מלחמת ששת הימים, ומקבלת תשובה נחרצת: "הוא עוד לא נתן הפקודה לצאת. ייתכן שעד הרגע האחרון יירתע. יכול להיות שאנו יכולים להשפיע על מה שהוא יעשה או יחליט".

בשלב הזה, הוא נשאל על-ידי השר גלילי מה יכול להשפיע על החלטתו של סאדאת לצאת למלחמה, ועל כך משיב ראש אמ"ן:

1. גיוס
2. אם למשל נפעיל את האמריקנים ונגיד לו באמצעותם "אנו יודעים שאתה הולך לתקוף, אנו מזהירים. אנו מחכים, אין לך הפתעה". בין עכשיו להערב, ייתכן שזה ישפיע. יש עוד דברים שאפשר לעשות.
   

המחדל התקשורתי: המידע לא נחשף בזמן

כאשר הקשה השר גלילי האם יהיה הבדל אם סאדאת יידע שישראל יודעת, השיב ראש אמ"ן: "לנו זה לא מזיק, אלא אם אנחנו רוצים להקדים. פה המצב לגמרי שונה בהשוואה ל-1967. הוא לגמרי מוכן, אך הוא חי בהרגשה שיפסיד. אולי אני טועה אך הוא יודע שלא השתנו יחסי הכוחות". גלילי חוזר להמלצת המרגל: "המקור של צביקה אומר, ניתן לסכל המלחמה על-ידי הדלפה. צביקה מציע לנסות זאת. אפשר להשתמש ולהזכיר את כל הפרטים פרט לתזוזות מקום משכנו של הנשיא ועוזריו". ראש אמ"ן שב ומתעקש: "כל המנגנון של כניסה למלחמה עובד, אך הוא עוד לא נתן הפקודה לפתיחה. ואפילו אילו נתן היה יכול לבטל. ייתכן שהפעילות שלנו תרתיע אותו או תיתן לו אמתלה".

השרים מתלבטים אם לחשוף את המידע האותנטי של המרגל מרואן, כדי למנוע את המתקפה. גולדה מאיר תהתה מה יהיה אם ישראל תקבל את הצעתו "של החבר הזה", כלומר המרגל מרואן. "מדוע לא ניזום אנו שה-BBC או ה-CBS ואחרים יודיעו על הרוסים. שהרוסים מפנים את סוריה ומצרים ולתת הערכה מדוע הם עושים זאת. שנית, אולי אפשר קצת, לכל הפחות, להדליף לסוכנויות, מה נעשה עם הגבולות. זאת אומרת, להרוס אצלם את האשליה של ההפתעה. ב-1967 הם לא ניסו להסתיר. הפעם הם מסתירים מתוך הנחה שאיננו יודעים. אם זה לא יכול להזיק לנו, אם הם יודעים שאנו יודעים, זה מכביד עלינו או לא?"

שר הביטחון חשש שפרסום דווקא יזיק לישראל. "אני בעד זה שהאמריקאים יאמרו לרוסים שהערבים הולכים למלחמה וכו' ושיפרסמו", אמר דיין. "אני חושש שכל אמצעי התקשורת יגידו שאנחנו הולכים לתקוף".