שעלבים בת 50: ישיבה שהפכה לקונצרן

תחילת שנות השישים, קיבוץ שעלבים. על גבעה בעמק איילון, סמוך לגבול הירדני, מוקמת על-ידי קבוצת חרדים ציונים ישיבה עם 13 תלמידים. כיובל שנים לאחר מכן היא גדולה כמעט פי 200. בקריית החינוך שעלבים שמונה מוסדות חינוך ומחקר ולא פחות מ-2,500 תלמידים.

.

ביום שלישי (12.10) יתקיים בקמפוס הישיבה אירוע יובל ענק, שיקבץ את בוגרי הישיבה לדורותיה. לרגל האירוע גם הופק שיר חסידי חדש, שאותו ישירו הזמרים בוגרי הישיבה: דב הנדלר, ישראל פרנס, והאחים שמואל ואריה ברונר. במופע שנת ה-50 יצטרף אליהם החזן יעקב מוצן, שאחיו למד בישיבה. השיר, שהולחן ועובד על-ידי המוזיקאי החסידי מונה רוזנבלום, הוא קטע מפרקי אבות שמבטא את רוח הישיבה - "הלומד על מנת לעשות, מספיקין בידו ללמוד וללמד, לשמור ולעשות". 

"מאז ומעולם מה שאפיין את הישיבה זה הרצון להשפיע, לא לעשות רק לעצמנו", אומר ראש ישיבת ההסדר בשעלבים, הרב יחזקאל יעקבזון. "כשהישיבה הוקמה, עוד לפני שהתלמידים היו בצבא, הם למדו להשתמש בנשק כדי להגן על הקיבוץ. הם למדו ביום ושמרו בלילה. הרוח הנושבת בבית המדרש היא שאדם לא לומד תורה רק למען עצמו, אלא הוא ישתמש בה בעתיד להשפיע בכל תחום שיוכל. זה גם תהליך שקרה לישיבה עצמה, בשלבים הראשונים היא התפתחה ואז פרצה החוצה".

כשהרב יעקבזון מדבר על פריצה, הוא מתכוון לקונצרן. להקמה של קומפלקס נרחב שיכול ללוות אדם מגיל ילדות ועד זקנה. מוסדות הישיבה כוללים גני ילדים, בתי ספר יסודיים, חטיבות בניים, ישיבה תיכונית, אולפנה, ישיבת הסדר, כולל לאברכים, מכון הוראה, תוכנית בני חו"ל לבנים ולבנות ,הוצאה לאור ומכון שלמה אומן למחקר ופרסום.

ריקודים בבית המדרש

אבל לא מדובר רק במוסדות. משעלבים יצאו בשנות ה-80 הגרעינים התורניים הראשונים. בוגרי הישיבה הקימו את ישיבת ההסדר בקרני שומרון, וכמו כן נפתחו בית ספר יהודי באוקראינה ומכון להכשרת שליחים לחו"ל (בשיתוף הג'וינט). מישיבה בתוך קיבוץ מבודד, הם הפכו את עצמם למרכז.

"כשהקימו את הישיבה זה היה מקום שהגיע אליו אוטובוס אחד פעם ביום, והיה כאן טלפון ציבורי אחד בכל הקיבוץ", מתאר הרב יעקבזון, "זה היה אולי חיסרון, אבל גם יתרון. התלמידים שהגיעו לכאן הרגישו בניין ועשייה. קצת חסרה לי הבדידות המזהרת שהיינו בה בעבר, תחושת החממה המוגנת.

"היום לכל בחור יש טלפון ביד והוא מקושר לכל מקום. פתרון לכל בעיה יכול להתקבל בלחיצת כפתור, ותשובה לכל שאלה יכולה להתקבל בהודעת סמס או בחיפוש באינטרנט. יש בזה מעלה ויש בזה חיסרון. בעבר היה יותר חיפוש ויגיעה, בנוער של היום יש סוג של פינוק, שמוביל גם לפינוק רוחני. כשאדם מתרגל שהכל במרחק לחיצת כפתור,הוא מקבל את ההרגשה שהכל צריך להיות ישר ומיידי, והוא מעביר את זה לפעמים גם לתחום הרוחני והלימודי. זה אתגר גדול עבורנו, זו ההתמודדות של הדור שלנו, וכנראה הקב"ה מרגיש שאנו חזקים מספיק".

סדר לימוד 

מצד שני, הרב יעקובזון לא שוכח את היתרונות: "אנחנו מנסים למנף את כל האמצעים הטכנולוגים לטובתנו. המחשב מחובר לספרות השו"ת, ואנו מראים לתלמידים איך באמצעות הטכנולוגיה אפשר לגדול בתורה. אבל האמת היא שבסופו של דבר, הרבה פעמים כשתלמיד נכנס באמת לתוך עולמה של התורה, המשקל של פיתויי המחשב הולך ופוחת, פשוט מכיוון שסולם הערכים שלו משתנה".

הכל משתנה

מייסדי הישיבה כמובן לא חלמו על התמודדויות מעין אלה. הישיבה הוקמה על ידי "פועלי אגודת ישראל" - חרדים ציונים - שהנחילו מסורת לימוד עם אוריינצטיה חרדית-ליטאית. במהלך השנים עמדו בראשה ולימדו בה בוגרי ישיבות חרדיות מובחרות כמו "קול תורה", חברון פוניביז' ואחרות. השנים שחלפו שינו את אופי הישיבה ואת צוות ההוראה, שכיום מורכב כמעט כולו מבוגרי המקום.

"מקימי הישיבה היו למעשה ציבור שישב על הגדר", מסביר הרב יעקבזון "זו היתה קבוצה שהיתה שייכת לעולם התורני-חרדי, אבל הרגישו צורך להיות מעורבים במה שקורה בארץ. ההקצנה בעולם החרדי גרמה לכך שהם ייעלמו מן העולם כפלג בפני עצמו. בתחילת דרכה הגיעו לישיבה תלמידים מישיבות חרדיות, והיום

בעיקר מישיבות תיכוניות. מה שכן נשאר זה משהו משיטת הלימוד הליטאית שמדגישה עיון ובקיאות בגמרא.

"לצד זאת, מאחר שהדור שלנו דורש יותר 'להתחבר', במהלך השנים שולבו בתוכניות הלימוד גם ספרי חסידות, ונושאים נוספים כמו תורותיהם של הרב קוק, הרב סולובייצ'יק, והגר"א. הנוער של היום מודע לזרמים הקיימים ואנחנו מרגישים שצריך לתת להם מענה אישי".

מהם האתגרים שעוד לפניכם?

"אני מאמין שנצטרך למצוא מענה למעמד האישה שמשתנה ולעובדה שמשך הזמן הפנוי של אנשים יילך ויגדל ויהיה צורך לתת מענה תורני לא רק לתלמידים, אלא גם לבעלי משפחות. את ההתפתחות הטכנולוגית נגייס כדי להגדיל תורה ולהפיץ אותה בצורה הרבה יותר משמעותית".