נשיאים מדברים: המוחות ברחו, הסטודנטים בגוגל

הנשיאה: פרופ' רבקה כרמי (62).

התמחות: רופאת ילדים וגנטיקאית.

ותק בתפקיד: ארבע שנים

מספר סטודנטים: 19 אלף.

הייחודיות של אוניברסיטת בן גוריון: "בעיקר בתפקידה הלאומי כמרכז המוביל לפיתוח הנגב. קיים קשר בלתי אמצעי בין מוסדות האוניברסיטה לפרויקטים מובלים בתחום האנרגיה, המים והסביבה בנגב וכן אין ספק כי השילוב של המחקר והסטודנטים תורם מאוד לפיתוח הכלכלה וחוסנה של דרום הארץ".

סטודנטים באוניברסיטת בן-גוריון (צילום: חיים הורנשטיין)

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "אין ספק שההשכלה הגבוהה בישראל הגיעה להישגים רבים ולמעשה ניתן לומר שכל מה שקורה במדינת ישראל ראשיתו בהשכלה הגבוהה - אם זה מובילי דעה, נושאי ביטחון כלכלה וטכנולוגיה. מבחינה זו, אם נסתכל על חצי הכוס המלאה אנחנו מעצמה טכנולוגית ותרבותית".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "עשר השנים האחרונות מכונות 'העשור האבוד של ההשכלה הגבוהה', ספגנו קיצוצים רבים בשם התייעלות, עד כדי כך שלא ניתן היה לקלוט סגל צעיר ומוחות מוכשרים ומצוינים נטשו לעשות חייל בחו"ל. בתום עשר השנים האיומות הללו אנחנו נמצאים כיום במצב הדורש שיקום בהול, אחרת יהיה חשש לקיומה של ההשכלה הגבוהה בישראל".

מה יהיה בעוד עשור? "אוניברסיטת בן-גוריון תמשיך להיות מובילה במחקר הבינלאומי ומעורבת בפרויקטים כלכליים וחשובים בנגב".

הנשיא: פרופ' משה קווה (65).

התמחות: פיזיקה.

ותק בתפקיד: 14 שנה.

מספר סטודנטים: 32 אלף.

הייחודיות של אוניברסיטת בר-אילן: "אוניברסיטת בר-אילן מתגאה בהיותה אחד המרכזים הגדולים בעולם ללימודי יהדות. לא משנה מה הסטודנט לומד אם זה לימודי מדעים, היסטוריה או משפטים הוא חייב לקחת קורסים גם בתרבות יהודית - מתוך הבנה שגם כשמפתחים ננו-טכנולוגיה ומייצרים תרופות חדשות, אין תחליף ללימודי הרוח והתרבות המקנים איכות לחיים".

מעבדה באוניברסיטה (צילום: באדיבות אוניברסיטת בר אילן)

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "כנשיא הוותיק ביותר בהשכלה הגבוהה, אני יכול להגיד שבשנה האחרונה נושבת רוח חדשה ממשרדי האוצר והחינוך. בעשור האחרון קוצצו כ-23% מתקציבי ההשכלה הגבוהה, עד שהגענו ממש לגבול האדום והיה קושי אדיר בקליטת סגל. לשמחתי במשרדי הממשלה יש הבנה שצריך להסתכל אחרת על ההשכלה הגבוהה והרפורמה המייצגת הסכם היסטורי ותוכנית רב שנתית וזהו האור בקצה המנהרה".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "עדיין מוקדם לשמוח, קיצוצי העבר

 מורגשים היטב בכל מחלקות האוניברסיטה ואפשר לומר שבהשכלה הגבוהה חיים עדיין מהיד לפה ונידרש לפיתרונות יצירתיים כדי להתגבר על השנה הנוכחית לקראת הכניסה לרפורמה".

מה יהיה בעוד עשור? "אני רואה את בר-אילן הולכת ומתחזקת בשנים הקרובות, בעיקר עם פתיחתה הצפויה של הפקולטה לרפואה החדשה בגליל, כשהדגש מבחינתנו יהיה גם על מצוינות וגם על ציונות ופיתוח הגליל".

פרופ' מנחם בן ששון (60)

התמחות: יהדות ופילוסופיה

ותק בתפקיד: שנתיים.

מספר סטודנטים: 23 אלף.

הייחודיות של האוניברסיטה העברית: "מה משאפיין יותר מכל את האוניברסיטה העברית, לטעמי, זו ההישגיות ורמת המחקר הגבוהה ביותר בארץ וככזו האוניברסיטה נושאת באחריות לאומית. המורים ב'עברית' משרישים כבר בשעורים הראשונים, לא רק את הסטנדרטים הגבוהים המצופים מהסטודנטים, אלא גם להיות מנהיגים כל אחד בתחומו".

האוניברסיטה העברית (צילום: רון פלד)

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "לשמחתי אני מזהה כי בשנה האחרונה השתנתה הנימה הלא מפרגנת והמחמיאה שאפיינה בשנים האחרונות את ההשכלה הגבוהה בישראל. גם הציבור וגם התקשורת מבינים את ההבדלים בין המכללות והאוניברסיטאות. חשוב מכך, הממשלה נוטה לכיוון חיובי מאוד לתקן עיוות קשה של קיצוצים שפגע במשך עשור שלם בכל מערכות ההשכלה הגבוהה בישראל".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "לעתים יש מקומות שבהם ההשכלה הגבוהה מרשה לעצמה לנוח מעט על השמרים, 'לשחרר עצמות', ולחוש תחושת סיפוק עצמי. הבעיה היא שהעולם האקדמי הוא מאוד תחרותי ואנחנו חייבים כל הזמן להיות על מסלול המרוצים ללא מנוחה וגם אם אומרים לנו שאנחנו מוצלחים או יש איים של שביעות רצון מוגבלים, אסור לעצור לרגע ולהמשיך בכל הכוח קדימה, כי אחרת ההפסקות יהיו בעוכרינו".

מה יהיה בעוד עשור? "השאיפה שלי שבעתיד הקרוב נצליח לפרק את המחיצות בין התחומים המדעיים ולהביא לשילוב מחקרי פורה, שבו כל תחום מביא מהידע והביטחון שלו למען קדמת המדע כולו".

נשיא: פרופ' יוסף קלפטר (65)

התמחות: פרופסור לכימיה

ותק בתפקיד: שנה אחת

מספר סטודנטים: 29 אלף

הייחודיות של אוניברסיטת תל-אביב: "האוניברסיטה היא הגדולה והמבוקשת ביותר מבין כלל האוניברסיטאות בארץ. היקף המחקר בה הוא הגדול במדינה, בשנת 2009 פרסמה האוניברסיטה יותר מאמרים בעיתונות המדעית מאשר כל אוניברסיטה אחרת בישראל, ודורגה במקום 11 בעולם במספר הציטוטים לכל חבר סגל".

אוניברסיטת תל-אביב (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "האקדמיה בישראל היא אבן שואבת לכוח הוראה ומחקר מעולה. השנה החל תהליך של החזרת מוחות מחו"ל. נקודה חיובית אחרת היא שבין משרד האוצר והוועדה לתכנון ותקצוב נרקמת תוכנית לתמיכה רב- שנתית באוניברסיטאות, דבר שיסייע לייצב אותן".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "האקדמיה עדיין מלקקת את פצעיה מהקיצוצים התקציביים, שהיו מנת חלקה בשנים האחרונות וייקח לה זמן להתאושש. מצבן של תשתיות המחקר, בכלל זה מעבדות, בהשוואה לחו"ל הינו עגום ביותר, תופעה המהווה זרז לבריחת מוחות לאוניברסיטאות מבוססות בחו"ל, שבאפשרותן להציע תנאים משופרים לאין ערוך לחוקרים".

הנשיא: פרופ' אהרון בן זאב (59).

התמחות: פרופסור לפילוסופיה.

ותק בתפקיד: 6 שנים.

מספר סטודנטים: 18 אלף.

הייחודיות של אוניברסיטת חיפה: "אנחנו שמים דגש רב על מצוינות אקדמית, המאופיינת בשילובים של חוגים מתחומים שונים כגון משפטים ופסיכולוגיה. המרצים אצלנו הם בעלי מודעות בין תחומית עזה והיתרון בכך הוא שהידע מתפשט על כמה תחומים שונים, נוצרת הפריה הדדית וניתן להסתכל על דברים בפרספקטיבות רחבות".

אוניברסיטת חיפה (צילום: אלעד גרשגורן)

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "המפנה שחל בשנה האחרונה עם הרפורמה להשכלה הגבוהה והתמיכה של משרדי האוצר והחינוך, עושה רושם טוב מאוד ובעקבותיו מסתמן שינוי לטווח הרחוק. כמובן שבטווח הקצר התקציבים עדיין דלים, אך במיוחד בתחום האקדמיה אסור לחיות באשליה שבזמן קצר ניתן לפתור את כל המשברים ולפתח את כל התרופות לחולים. החשיבה קדימה מסמלת מגמה חדשה והיא חשובה, כי המערכת האקדמית נותנת פירות לטווח הארוך - הן בצד החינוך והן בצד המחקרי".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "יש להדק את שיתופי הפעולה בין האוניברסיטאות למכללות על אף שמסורתית קיימת התנגדות למהלך בשני הצדדים. לצערנו המשאבים בהשכלה הגבוהה דלים ולכן בעזרת שיתופי פעולה ניתן יהיה לנצל את המשאבים בצורה מיטבית, כך שמרצי המכללות יוכלו להשתדרג מבחינה מחקרית ואילו האוניברסיטאות ייהנו מתוספת של כוח אדם איכותי".

מה יהיה בעוד עשור? "לשמחתי האוניברסיטה מתפתחת בצורה מדהימה וקיימת אופטימיות לקראת ההמשך".

נשיאה: פרופ' חגית מסר ירון (56)

התמחות: הנדסת חשמל.

ותק בתפקיד: שנתיים.

מספר סטודנטים: 45 אלף.

הייחודיות של האוניברסיטה הפתוחה: "הייחודיות היא בכך שאנחנו לא מתחרים באוניברסיטאות האחרות, אלא משלימים אותן ונותנים למעשה מענה אקדמי גם לאוכלוסייה שאינה נגישה למוסדות השכלה סגורים. עם זאת, על אף שיש גמישות בלימודים וקצב הלימודים הוא אחר, יש דגש רב על הרמה האקדמית שעליה לא מתפשרים".

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "בשנים האחרונות התפתחה מגמה מאוד חיובית של שיתופי פעולה בין מוסדיים, המאפשרים מיצוי מריבי של המשאבים, בעיקר בתחום מדעי הרוח שסובל ממצוקה חריפה. ברגע שהאוניברסיטאות פועלות יחד ומשלבות בהוראה מרצים בעלי תחומי מומחיות ייחודים, אז יש גם העשרה של הידע וגם ניתן להגיע להישגים בתחום האקדמי".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "היום, בעידן הגוגל והנגישות הקלה למידע, קיים חשש שהסטודנטים החוקרים סוגיה יחפשו בגוגל את הידע הקיים במקום לייצר ידע חדש. מדובר בסוגיה שאתגרת את האוניברסיטאות הצריכות למצוא פתרונות יצירתיים כיצד לשמר את היכולת של הסטודנטים להפיק ידע חדש שכל כך חיונית לאנושות".

בעוד 10 שנים: "בעשור הקרוב אין לי ספק שהאוניברסיטה הפתוחה תמשיך להיות מובילה מבחינה טכנולוגית ותנגיש את הלימודים לסטודנטים על פי הצרכים האישיים שלהם".

יו"ר ועד המכללות ונשיאת מכללת עמק יזרעאל - פרופ' עליזה שנהר (67).

התמחות: ספרות עברית

ותק בתפקיד: 12 שנה

מספר סטודנטים במכללת עמק יזרעאל: 5,000.

הייחודיות של מכללת עמק יזרעאל: "הייחודית היא בעובדה שיש בה איכות לימודים גבוהה, המשלבת טעם של מחלבה ביתית קטנה המאפיינת את האזור הגיאוגרפי בו פועלת המכללה".

נקודת מבט חיובית על האקדמיה: "בשנים האחרונות התגברה המגמה של הנגשת ההשכלה הגבוהה גם למגזרים חדשים, שבאופן מסורתי לא זכו להשכלה גבוה. האקדמיה מעצימה אנשים ומקטינה אפליה וכמובן החשיבות שלה עצומה".

נקודת מבט שלילית על האקדמיה: "לצערי, עדיין לא הגענו לשיווין המיוחל באקדמיה בין גברים ונשים. אמנם בקרב התארים הראשוניים, כ-50% מהסטודנטים הן נשים, אך כשעולים במדרג מתברר כי הנשים מהוות רק 10% מהפרופסורים בישראל. אין ספק שלנשים קשה יותר באקדמיה ומחקרים מוכיחים זאת. אמנם האפליה אינה בוטה כמו בעבר, אבל עדיין לנשים קשה יותר להתברג בתפקידי מפתח בהשכלה הגבוהה".

מה יהיה בעוד עשור? "החזון שלי הוא שיהיה ניתן להקים את אוניברסיטת הגליל, שתהייה רב קמפוסית ותתבסס על המכללות באזור. אוניברסיטה כזו יכולה להעצים מאוד את הגליל".