שתף קטע נבחר

פייסבוק נותנת לנו כוח אבל זורקת אחריות

החל מהערב, פייסבוק מחלקת את החברים שלנו לקבוצות ומאפשרת לנו להוריד את הפרופיל למחשב, אבל צריך לזכור שהיא עדיין רעבה לכל מידע שרק נרצה לשגר לחברים

הדרך הכי פשוטה לשמור על הפרטיות שלנו או על המידע שלנו, בסופו של דבר, היא לשמור אותו לעצמנו. לא לפרסם שום דבר, לא לפתוח חשבון בפייסבוק ולא לשגר מהסלולרי כל תמונה שטותית שאנחנו מצלמים.

 

אבל חלק גדול מאיתנו חבר בפייסבוק, משגר תמונות, צוחק ומגיב כשהחברים שלו מתייגים תמונה שלו שיכור עם כובע מצחיק וציורים גסים על הפנים, מסמן אטנדינג וחושף בפני כל העולם שהוא הולך להופעות של להקות איזוטריות ומהגג על וכל דבר שעולה לו לראש בשם מלא ועם תמונה בצד.

 

אז מה הבעיה שלנו עם פרטיות? ההסכם עם פייסבוק. מבחינת הרשת החברתית (וכל אתר גדול לצורך העניין) מדובר בהסכם כתוב שאישרנו בתנאי השימוש כשנרשמנו. מבחינתנו, מדובר במסמך משפטי באנגלית באורך הגלות שאין לנו כוח לקרוא, ולכן יש לנו ציפיות. חלקן לא הגיוניות בכלל.

 

רק שהבוס לא יקרא

אנחנו מצפים שאמא שלנו לא תדע שהיינו במסיבה מטורררררפת!1 במקום לבוא ליום הולדת של אבא בכפר בגליל. אנחנו מצפים שלא כל תמונה מביכה שלנו תהיה חשופה בפני חברים של חברים, שיצחקו עלינו באירוע הבא.

 

אנחנו מצפים שבעל הבית לא יראה שסיפרנו לכולם בעצבים כמה הוא רודף בצע וזורק עלינו את כל התיקונים כי הוא מניאק. אנחנו מצפים שהבוס הבא לא יחפש אותנו בפייסבוק, ויגלה שכל מה שעשינו בעבודה הקודמת באמצע היום זה לחפש איך בר מהסדרה שמש נראה היום או איך כתב החדשות חוטף מכות וצוחק בשידור חי.

 

בין המציאות והמדיניות של פייסבוק לבין ציפיות שונות ומשונות של חצי מיליארד גולשים, הרשת החברתית מנסה כל הזמן להשתפר, לפשט את הגדרות הפרטיות, ולתת לנו הרגשה שהכוח נמצא בידנו. בפייסבוק רוצים שלפחות נרגיש שאנחנו אדונים למידע ושאנחנו רק צריכים להקליק פה, להיכנס להגדרה הזו, לסמן צ'קבוקס שם, לבחור בתפריט הזה, לסמן את החברים האלה והאלה - והנה - המידע שלנו שמור. הציפיות שלנו נענו. אף אחד לא יראה שום דבר שאנחנו לא רוצים שיראה.

 

גם בסבב השינויים האחרון מהערב (ד'), פייסבוק ממשיכה בקו הזה. מהלילה נוכל לארגן את כל החברים שלנו בקבוצות. רק צריך להתחיל למיין 500 או 1000 או 2000 איש. בא לנו לפרסם תמונה? יופי - יש לנו אפשרות לפרסם אותה לכולם, או רק לקבוצה של 63 אנשים מהעבודה, או 24 אנשים מבני המשפחה.

 

פייסבוק כאילו אומרת: עזבו אותנו, אנחנו לא יודעים מי החברים שלכם, ואת מי צירפתם סתם כדי לנפח את הרשימה. עכשיו תפרסמו משהו וכולם יראו כי לא בחרתם קבוצה? זבשכ"ם. לכאורה הרשת החברתית נותנת לנו כוח, בפועל היא זורקת אחריות בשביל להפסיק לחטוף ביקורת מגולשים, ארגוני פרטיות ורגולטורים.

 

אשליה של כוח

אפשרות נוספת מעניינת היא הורדת כל הפרופיל שלנו למחשב. עד כה, כל תמונה שלנו, כל סטטוס, תגובה, קישור או אירוע שפרסמנו היו אי שם בענן על איזה שרת עלום. פייסבוק, בגישה שדומה לרשת החברתית הפתוחה החדשה דיאספורה, מאפשרת לנו להוריד עותק של הפרופיל שלנו למחשב.

 

בפועל, זה בעיקר נותן לנו הרגשה טובה, ואולי גם גיבוי אם נתגעגע להודעה ששלחנו לפני שנה וחצי. אבל המידע שלנו עדיין נמצא על אותו שרת. הוא עדיין עלול לדלוף במקרה של פריצה. הוא עדיין משמש את פייסבוק למכור לנו פרסומות ובאנרים. ואנחנו לא באמת יכולים לדעת ב-100 אחוז שהוא נמחק והושמד ללא יכולת שחזור, אם בחרנו למחוק.

 

כענקית אינטרנט, פייסבוק (יחד עם חברותיה הענקיות) תמשיך לספוג ביקורות על ההתנהלות שלה. תמיד יימצא מישהו שלא מרוצה מהממשק או מהדרך שבה פייסבוק מנהלת את המידע שלנו. אבל היא גם תמיד תרצה שנפרסם עוד ועוד מידע ושנמשיך לבלות באתר את רוב היום שלנו - אז היא תמשיך לעזור לנו לחשוב שאנחנו נמצאים בשליטה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים