המבקר: עיריות הזניחו אתרי תיירות; התיאום לקוי
תחזוקה לקויה, מפגעי בטיחות ולכלוך, שלטי הכוונה מטעים ועוד "הפתעות" מחכות בשש ערים, שאמורות להיות מוקד משיכה לתיירים. מבקר המדינה קובע כי מרבית הבעיות ידועות - אך הוזנחו במשך זמן רב. לצד זאת, יש גם נקודות אור בודדות
אתרי התיירות בכמה מהערים שאמורות להוביל את התחום בארץ מוזנחים, לא מטופלים כיאות, והרשויות המקומיות ומשרד התיירות מטפלים במצב בחוסר תיאום ופיקוח. אלה עיקרי ממצאיו של מבקר המדינה, כפי שמפורטים בדו"ח שהתפרסם היום (ד'). עוד נמצא כי אין כלל הגדרה חוקית למונח "אתר תיירות" ואין די פיקוח מרכזי על הכסף המושקע במקומות אלה.
- לקריאת הדו"ח המלא בנושא תיירות - לחצו כאן
אנשי משרד המבקר, מיכה לינדנשטראוס, ערכו את הבדיקה לאורך שנת 2009, והתמקדו בסוגיות הבאות: יחסי הגומלין בין משרד התיירות ובין שש רשויות מקומיות, בנוגע להשקעות בפיתוח האתרים השונים; ניהול אתרי תיירות ברשויות המקומיות ותחזוקתם; והפיקוח שמפעילה יחידת הביקורת של משרד התיירות על תחזוקת האתרים.
משרד המבקר בדק את הנושאים הללו בשש רשויות המהוות מוקדי משיכה בעלי חשיבות היסטורית, דתית ותרבותית: ירושלים, נצרת, טבריה, עכו, צפת ורמלה. בהיעדר הגדרה חוקית, האתרים שנבחנו הם כאלה שוהגדרו על ידי הרשויות כאתרי תיירות בפרסומים שונים.
בעיית ההזנחה ידועה - ומוזנחת
מדו"ח המבקר עולה כי הבעיה העיקרית של הזנחה לקויה ורמת שירות ירודה ברבים מהאתרים ידועה היטב, וכבר נסקרה בדו"חות שונים שנעשו בעבר. עם זאת, מסיורי השטח שערכו אנשי משרד המבקר עולה תמונה עגומה למדי.
בירושלים מצאו אנשי המבקר מפגעים בכבישים, במדרכות, ברחבות ובכיכרות. כמו כן נמצאו שטחי גינון מוזנחים ובהם ריכוזי אשפה; ארונות חשמל חשופים ובגובה נמוך היוו מפגע בטיחותי. גם תחזוקת שלטי ההכוונה בעיר לקויה.
בטבריה אמנם השתפרה תחזוקת כמה מהאתרים, אך המבקר קובע כי מצבם של אתרים מסוימים (בהם חוף גנים דרום, החוף שמתחת לטיילת אלון והחוף שמול קבר רבי מאיר בעל הנס), חייב טיפול יסודי של העירייה. בנוסף, יש בעיר אתרים שאינם מטופלים כראוי, בשל העובדה שהחלטת העירייה לשינוי ארגוני בנושא לא חלה עליהם.

בית אלומות בטבריה, תמונת מצב (הצילומים מתוך דו"ח מבקר המדינה)
בנצרת נמצאו ליקויים בתחזוקת העירייה באתרים שהיא התחייבה לתחזק בפני החברה הממשלתית לתיירות. גם רמת האכיפה של תחום השימור ברחובות אינה מבטיחה שאתרי התיירות בעיר יהיו נקיים באופן מספק.
לגבי עכו, מציין המבקר כי רמת התחזוקה והניקיון באתרי התיירות בעיר העתיקה הייתה ירודה. "הדבר מעיד על כך שהעירייה לא קיימה את חובותיה", קובע המבקר ומציין כי אחת הסיבות לכך היא פיצול הסמכויות ותחומי האחריות בין העירייה והחברה לפיתוח עכו. כך למשל נמצאו ליקויי בטיחות באולמות האבירים.

חומות העיר העתיקה והחפיר בעכו
בצפת מצאו אנשי המבקר כי ניקיונם ותחזוקתם של גן המצודה וטיילת המלונות בהר כנען היו לקויים; בגן המצודה התגלו בעיות בטיחות חמורות. העירייה לא פעלה לסילוק אשפה, שלטים וגרפיטי משני אתרי הנצחה בעיר.
ברמלה, אתרי תיירות מרכזיים בעיר לא תוחזקו ברמה ראויה. "טיפולה הלקוי של עיריית רמלה בתחזוקת המגדל הלבן פגע בחוויית התייר ובבטיחות המבקרים במקום", נכתב בדו"ח המבקר.
שכחו את אתרי הזיכרון
לצד כל זאת, אנשי משרד המבקר איתרו גם מפגעים באתרי הנצחה רבים, האף שאינם מוגדרים כאתרי תיירות. בשכונת ימין משה בירושלים נמצאה כתובת גרפיטי בצידה האחורי של האנדרטה. בטבריה, נמצא לכלוך באנדרטה לזכר בני העיר שנפלו במערכות ישראל. בצפת נמצא כי גן העיר והשער העתיק מוזנחים, נמצאו בהם פסולת רבה, והורגש ריח חריף של שתן. גם גרפיטי נמצא במקום במועדים שונים.
ברמלה נמצא כי למרות השיפוץ, הגישה לאנדרטת האצ"ל קשה ואין שלטי הכוונה אליה. מסביב לגדר האתר הסגורה היה לכלוך, השטח היה מוזנח, ואשפה הייתה מפוזרת סביב.

אין סנקציות נגד מי שהזניח
"משרד התיירות", קבע המבקר, "לא הפעיל כלפי הרשויות המקומיות שנבדקו סנקציות כגון מניעת פיתוח או מניעת שדרוג או מניעת שיקום של אתרי תיירות שהן לא תחזקו כראוי, בניגוד להתחייבויותיהן כלפיו".
אבל איך יופעל פיקוח אם יחידת הביקורת במשרד כלל לא יודעת לאן הולך הכסף? המבקר מצא כי הביקורות שמשרד התיירות קיים באתרי התיירות אינן מתועדות די הצורך, והמשרד החל לתעד אותן רק משנת 2009. עוד נמצא כי בידי יחידת הביקורת של המשרד לא הייתה רשימה של אתרי תיירות שהמשרד העביר תקציב לפיתוחם.
מהו אתר תיירות? אין הגדרה חוקית
מממצאי הדו"ח עולה כי משרד התיירות לא הגדיר מעולם את המונח "אתר תיירות", והדבר לא הוגדר בדין או בפסיקה. מכאן, הסיק המבקר, לא ניתן לקבוע את המשמעות המעשית שיש להכללת מקום כלשהו בקבוצת אתרי התיירות. "ראוי", כותב המבקר בהמלצותיו, "שמשרד התיירות יגדיר מהי עיר תיירות, מהו אתר תיירות ומה המשמעויות המעשיות הנובעות מהגדרות אלה".
"על המשרד להגביר את הביקורת בנוגע לתחזוקת אתרי תיירות ברשויות מקומיות לפי הנהלים שאותם קבע בעצמו ולהגדיל את מעורבותו אם אתרי התיירות אינם מתוחזקים כראוי", קבע המבקר.

מי אחראי לתחזוקה?הטיילת בצפת
שיטת המימון – פתח לעיוותים
על פי חוזר מנכ"ל, מימון פרויקטים לתיירות ברשויות מקומיות אמור להתחלק בין משרד התיירות לרשות. המבקר קובע כי בצפת גרמה שיטה זו לבלימת פרויקטים תיירותיים חשובים, בשל חוסר יכולתה של העירייה לעמוד במימון שנדרש ממנה. בעיה אחרת התגלתה ברמלה – שם הטילה העירייה את חלקה במימון על משרד הפנים ולא נטלה חלק כלשהו במימונו, מבלי ליידע את משרד התיירות על כך.
"מן הראוי שהמשרד יקפיד לאכוף את ההנחיות בנוגע למימון התואם בהתאם לנהלים שהוא עצמו קבע בחוזר מנכ"ל, ועל החברה הממשלתית לתיירות להקפיד לנהוג על פיהם", כתב המבקר בהמלצותיו.

מימין: בית בוסל בצפת. משמאל: אתר ארכאולוגי בגן המצודה
עוד קובע המבקר שורה של המלצות שעיקרן – הצורך בניהול, שיווק ותחזוקת אתרי התיירות באופן מתואם בין הרשויות השונות האחראיות להם. המבקר ממליץ להקים גוף מרכזי שכזה בכל אחת מהרשויות.
איפה אתה נמצא? נסה לנחש
פרט לזוהמה, אנשי משרד המבקר שערכו ביקורות באתרי התיירות בכמה מהערים שנסקרו פגשו במקומות רבים שבהם השילוט אינו אחיד, ומתוחזק באופן לקוי ביותר. תייר המתהלך ברחובות הללו ודאי יתקשה למצוא את דרכו בסיוע השלטים.

מה אומרים השלטים? העיר העתיקה בירושלים
המבקר מורה לעיריות עכו וצפת לסמן כראוי את שמות הרחובות ומספרי הבתים, במיוחד באזורי התיירות, ולהקפיד על אחידות השלטים. עוד נכתב בדו"ח כי "על עיריות עכו, נצרת, צפת ורמלה להפעיל את סמכויותיהן .... לסילוק שלטים מסחריים הפוגעים בחזות הערים".
"באתרי התיירות בירושלים היו שלטים חד-לשוניים ובלתי-מקצועיים, וחסרו בהם שִלטי הסבר ושלטים המציינים את שמותיהם", קבע המבקר. "בנצרת ובצפת לא הציגו אתרי תיירות רבים בכניסה שלטים שבהם מצוינות שעות הפעילות".
ניהול האתרים: אין אינטגרציה
המבקר גילה כי בעיריית ירושלים לא קיים גוף לניהול ולתפעול אינטגרטיביים של אתרי התיירות, והחוק שנחקק לשם כך בדיוק לפני כחמש שנים - טרם יושם. עד סוף 2009 לא היה גורם מרכז אחד לטיפול באתרי התיירות גם בעיריות נצרת, עכו, צפת ורמלה. המבקר מציין כי ביולי 2009 נעשה שינוי ארגוני בעיריית טבריה והטיפול ברוב אתרי התיירות בעיר רוכז תחת קורת גג אחת. "בחלק מהרשויות המקומיות שנבדקו לא היה מידע מבוסס על מספר התיירים שפקדו אותן", קבע המבקר.
מידע על האתרים ברשת? אל תבנו על זה
מבקר המדינה קובע כי משרד התיירות לא הגדיר לרשויות השונות מהו המידע החיוני שראוי להיכלל באתרי האינטרנט התיירותיים, ולא וידא שהמידע בהם עדכני ומדויק.
"אתרי האינטרנט התיירותיים של העיריות ירושלים, נצרת וצפת מציגים גם מידע בלתי-עדכני כגון שעות כניסה לא נכונות", קובע המבקר. "אתרי האינטרנט הללו אינם כוללים מידע על אפשרויות ההגעה לערים אלה בתחבורה הציבורית".

תקנו משהו, בזמן שאני חוסם את המדרכה? רוכלות לא חוקית בנצרת
לשכות המידע לתייר: טובות יותר, טובות פחות
המבקר קובע עוד כי משרד התיירות לא הפיץ למשרד הפנים נהלים ברורים ואחידים למרכזי המידע לתיירים שבאחריות הרשויות המקומיות.
"בירושלים פועלת לשכת מידע אחת בלבד המופעלת על ידי משרד התיירות והיא אינה מספקת את צורכי העיר", קובע
המבקר. החלטה עירונית מ-2007 להוסיף ארבעה מרכזי מידע טרם מומשה. אבל יש גם נקודות אור: המבקר קבע כי "עיריית טבריה, בשיתוף עם גורמים נוספים בעיר, מצליחה באמצעות מרכז מידע עירוני להעניק שירותי מידע טובים לתייר". עוד מציין המבקר את מרכז המידע הממשלתי בנצרת, "המספק לפונים אליו מידע מגוון בסבר פנים יפות ובמקצועיות".
מבקר המדינה מציין עוד טיפול לקוי בחלק מהרשויות ברוכלים שמתקבצים סמוך לאתרי התיירות השונים. בהקשר זה קובע המבקר כי אפשר גם אחרת: "הפעולה שנקטה עיריית טבריה להסדרת הרוכלות בטיילת אלון יכולה להוות דוגמה לשאר הרשויות המקומיות".
משרד התיירות: לא אחראים להכל, הפיקוח מצומצם
מה אומרות הרשויות השונות שנסקרו בדו"ח? במשרד התיירות מסבירים כי המשרד אינו מוסמך לקבוע תקנים להגדרת אתר תיירות. "משרד התיירות בוחן את הצרכים של האתרים ומשקיע בהם בהתאם לצורך ולסדרי עדיפויות", נמסר. למרות דברי המבקר, במשרד התיירות טוענים שדווקא מופעלות סנקציות נגד רשויות שאינן מתחזקות אתרי תיירות, אך אלה "נעשות באופן מדוד", כדי לא לפגוע בהמשך הפיתוח והפעילות התיירותית.

המבקר מגיש את הדו"ח ליו"ר הכנסת, ריבלין (צילום: גיל יוחנן)
לגבי הביקורת הלקויה על אתרי תיירות, אמרו במשרד כי הם פועלים ליישום הערות המבקר. במשרד מדגישים כי הדבר ייעשה לפי יכולות יחידת הביקורת, המונה 4 אנשי ביקורת, מנהלת יחידה ומרכזת תלונות ציבור. אלה ממונים על ביקורת בכ-360 בתי מלון ומקומות אכסון, וכ-600 אתרי תיירות.
באשר לאתרי האינטרנט התיירותיים אמרו במשרד כי אין זה מתפקידם לפקח על התחום. עוד טענו כי אין למשרד סמכויות לגבי לשכות המידע לתיירים ברשויות המקומיות, אך יש בכוונתם להוציא המלצות בנושא.
לגבי שיטת המימון התואם, אמרו במשרד התיירות כי לאחרונה בוצעו "תיקונים בקריטריונים, כך שיותאמו למציאות המורכבת, בהתאם להערות המבקר".
ירושלים: מי יזכיר מתי נבחר ראש העיר?
בעיריית ירושלים טענו כי הדו"ח סוקר את "תקופת הקדנציה הקודמת". יצוין כי טענה זו אינה מתיישבת עם המציאות, שכן ראש העיר ניר ברקת נכנס ללשכתו כמה שבועות לפני שהחלה תקופת הביקורת בדו"ח, בינואר 2009.
בעירייה טוענים כי עם תחילת הקדנציה של ברקת הועבר הטיפול בתחום לרשות לפיתוח ירושלים, גוף המשותף לממשלת ישראל ולעירייה, וכי במסגרת זו הוכפל פי 5 תקציב התיירות העירוני. "כתוצאה מפעולות אלו ישנה עלייה דרמטית באיכות ובהיצע התרבות והתיירות בעיר וכן שיפור משמעותי באיכות ניקיון העיר העתיקה", נטען בתגובת העירייה.
"בימים אלו הוחלט על הקמת פורום משותף של העירייה משרד התיירות, הרשות לפיתוח ירושלים ומשטרת התיירות לבחינת איכות שירותי התיירות בירושלים", נמסר מהעירייה. לגבי המידע התיירותי באתר האינטרנט, נמסר כי הוא עובר שדרוג בימים אלה ממש, ומתוכננת הפעלתו של אתר ייעודי לתיירות בירושלים.
באשר להחלטה מ-2007 שלא יושמה על פתיחת עוד ארבע לשכות מידע לתיירים טוענים בעירייה כי "בקרוב ייערך מכרז לשם הפעלת לשכות מידע נוספות". המועד למכרז לא נמסר.
צפת: היתה הזנחה, אבל זה מטופל
בעיריית צפת מודים כי העיר סבלה משנים רבות של הזנחה וחוסר טיפול יסודי בכל הקשור לאתריה ההיסטוריים והתיירותיים. "במהלך השנתיים האחרונות טיפלה העירייה באופן יסודי במרבית הליקויים שהוצגו", נטען בתגובת העירייה.
עוד נמסר מעיריית צפת כי גן המצודה נמצא בתהליך של עבודות שיקום ושיפוץ, שיסתיימו בעוד שנה, וכי בגן העיר טופלו הליקויים שנמצאו והמקום עובר תהליך שיקום. "לעיר העתיקה מונה מנהל רובע האמור לטפל בכל הליקויים שהוזכרו ובמהלך החודש הקרוב תשיק העירייה את אתר האינטרנט החדש שלה", נמסר. "עיריית צפת מקימה בימים אלו את 'החברה לפיתוח צפת', אשר תיתן מענה לכל הנושאים התיירותיים והכלכליים שהוזכרו בדו"ח הביקורת".
עכו: ראש העיר "ברוגז" עם החברה לפיתוח
מעיריית עכו נמסר כי ממצאי דוח מבקר המדינה משקפים מצב של נתק בין העירייה לבין החברה לפיתוח עכו העתיקה. "ראש העיר שמעון לנקרי המשמש כחבר בדירקטוריון החברה לפיתוח הציע בעבר למשרד התיירות לרכז את שיווק וניהול אתרי התיירות בידי העירייה בלבד".
"כמו כן, לא אחת התריע לנקרי על כך שהחברה אינה מקדמת מיזמים לטובת התושבים בעיר העתיקה ואינה פועלת בצורה ראויה בכל הנוגע לתחזוקת אתרי התיירות בעיר העתיקה", אמרו בעירייה והוסיפו כי "בשל כך אף הודיע ראש העיר שאין בכוונתו להופיע בישיבות הדירקטוריון עד לשינוי המדיניות".
לטענת עיריית עכו, המצב הקיים הועלה בידי ראש העיר בפני שרי התיירות בשנים האחרונות, בהם גם השר הנוכחי, סטס מיסז'ניקוב. לצד כל זאת מספרים בעירייה על תכנית רחבה, שעלותה למעלה מ-10 מיליון שקלים שמבוצעת כעת, הכוללת החלפת השילוט בעיר העתיקה, קירוי השוק העירוני, שדרוג שטחים ציבוריים, הכשרת חניונים ועוד.
טבריה: חופים מוזנחים? תראו כמה הם מבוקשים
מעיריית טבריה נמסר כי החופים העירוניים שהוזכרו בדו"ח הם בין המבוקשים ביותר בכינרת. לטענת העירייה, אלה רושמים גידול מתמיד בהיקפי המבקרים.
באשר לוונדליזם באנדרטה לזכרם של בני העיר, נמסר כי במקום הוצבו לאחרונה מצלמות אבטחה המחוברות למוקד העירוני. עוד נמסר כי בקרוב יחל מהלך לשדרוג מתחם האנדרטה בעלות של מאות אלפי שקלים.
נצרת: התקווה - עיר ללא אלימות
בעיריית נצרת מודים כי אירועי הוונדליזם ברחבי העיר הולכים ומתגברים. "הבעיה בנצרת יותר מורכבת כתוצאה מחוסר מערכות אכיפה חיצוניים, דבר אשר מטיל את כל כובד האחריות על כתפי העירייה", נטען. בעירייה תולים תקוות בתוכנית "עיר ללא אלימות", שהחלה לפעול בה לאחרונה, ותאפשר הגברת הפיקוח גם באתרי תיירות.
לגבי אתר האינטרנט העירוני לתיירים נמסר כי "לאחר הערות של משרד מבקר המדינה, נושאים אלה טופלו במיידית ועכשיו הם עדכניים", וכי האתר כיום מכיל מפות, מרכזי מידע, אפשרויות הגעה בתחבורה ציבורית ושעות כניסה של אתרי תיירות ועוד.
רמלה: יש תוכנית, יש שיפוצים
בעיריית רמלה טענו בתגובה לדו"ח כי במקביל לביקורת – וללא קשר אליה – אושרה תוכנית נרחבת לשדרוג אתרי התיירות בהשקעה כוללת של מיליוני שקלים. סכום ההשקעה המדויק לא נמסר.
עוד אמרו ברמלה כי מתחם המגדל הלבן שודרג ובמקום הוקמה כיכר העיר, שעתידה להפוך למוקד אירועים תרבותיים ועירוניים. גם בריכת הקשתות שופצה ובוצעו בה עבודות שימור. אנדרטת האצ"ל שסביבתה נמצאה מלוכלכת שודרגה והוסדרו במקום דרכי גישה.
באשר לתמונות השוק העירוני המוזנח נמסר מהעירייה כי כבר הוחל בביצוע התוכנית לשדרוג המקום, בעלות של כ-20 מיליון שקלים. "העירייה רואה חשיבות רבה בקידום כל נושא התיירות ואתריה ההיסטוריים של העיר. לפיכך פועלת העירייה ותפעל לקידום התיירות בעיר, תוך תיקון הליקויים הרלוונטיים כעולה בדוח מבקר המדינה", נמסר.