רוק סטאר: יום בחיי שי דורון. צפו בכתבה
החזרה ארצה, הסירוב לכסף הגדול בטורקיה, התחביבים השונים וגם החלום להיות סוכנת FBI: "בעבודה כזו אתה לא יודע מה יקרה עוד שעה". הגארדית של אליצור רמלה פותחת עונה
אחרי עונות ב-WNBA ובטופ האירופי, דורון ממש לא נעלבת כשהיא צריכה לעבור בין ילדים ולבקש מהם שיגיעו למשחקים שלה. "גם בחו"ל עשינו יחסי ציבור", היא מסבירה. "בעונה שעברה ברומניה, לעומת זאת, היו 6,000 איש בכל משחק באירופה, חלום של כל שחקנית כדורסל.
"ברמלה יש את הפוטנציאל הזה. צריך רק להביא את האנשים, שתהיה מודעות. הייתי עכשיו, למשל, בכיתה. ארבעה-חמישה ילדים זיהו אותי ואת לייני, אבל לא ידעו שיש משחק. בכדורסל נשים צריכים להביא אחד-אחד למגרשים".
דורון בת ה-25 הגיעה לרמלה אחרי עונה מוצלחת בטראגוביסטה הרומנית, שם זכתה בדאבל המקומי ונבחרה למשחק האולסטאר הרומני. "חזרתי כי אני פשוט רוצה להיות שמחה", הודתה דורון בנונשלנטיות. "אני לא אומרת שלא אשוב לשחק לחו"ל, אבל רציתי שנה אחת להיות שוב בארץ, להתאפס, שיהיה לי כיף".
דורון במדים של רמלה. חזרה לארץ כדי להיות מאושרת (דרור עינב)
ועדיין, באירופה יש גם את הכסף הגדול.
"כסף זה לא הכול בחיים. אף פעם לא רדפתי אחרי הכסף ואני לא חושבת שזו ההחלטה היחידה שצריכה לעמוד לנגד עיני באירופה. אם אתה יכול להגיד שאהיה כל יום שמחה גם ברוסיה, אז אטוס לשם. אבל כשמציעים לי איקס כסף ואני יודעת שאסבול שם כל יום מהקור ומהאוכל, אז אני אומרת לעצמי הכסף הוא לא הדבר הכי חשוב בעולם".
דורון, לא הרבה יודעים, היתה קרובה מאוד הקיץ כן לשחק באחת מהקבוצות הבכירות ביבשת - גלאטסראיי הטורקית. האירועים בחודשים האחרונים, ביניהם המשט הארור, גרמו לה ברגע לשנות את דעתה.
דורון בביתה החדש. "לא רציתי את הסמל הטורקי על חולצתי" (עוז מועלם)
"כבר סגרתי את כל הפרטים על גלאטסראיי", שחזרה דורון. "היה לי חוזה ביד, את המספרים שרציתי, קבוצה שאהבתי, אבל זה התפוצץ אחרי פחות משבוע. עקבתי אחרי החדשות, ראיתי מה קורה ואמרתי לסוכן שלי שגם אם הם יציעו לי עוד מיליון דולר, אני לא אשחק שם. זה לא עניין של כסף או איכות שחקניות, זו באמת הקבוצה הכי טובה שיכלתי לשחק בה באירופה, אבל יש גם עניין שנקרא כבוד.
"אני ישראלית ולא רציתי שעל החולצה שלי יהיה סמל של טורקיה, לא רציתי להיות חלק מזה, לפחות לא השנה. יש לי חברים בטורקיה, אבל חשבתי שהשנה זה לא יהיה נכון ללכת ולשחק שם, בשום מצב".
בראיון הווידאו המיוחד מדברת דורון גם על המשפחה התומכת ("סבא שלי נוסע כל פעם מכרמיאל ובחזרה כדי לראות אותי משחקת"), החלומות ("לזכות עם רמלה בתואר אירופי") וכמובן
תחביבה השונים, הכוללים, בין השאר, אוכל, נגינה בגיטרה ולא מעט שעות מול המחשב: "בחו"ל זה הכי בולט. ישנים תשע שעות, ארבע שעות באימונים, כל היתר ליד הלפ טופ".
אולי בגלל זה את חולמת להיות סוכנת FBI, הטלוויזיה כנראה ממש השפיעה עלייך?
"הלוואי שזה יתגשם. אני אחת שלא אוהבת לעשות כל יום אותו הדבר ובעבודה כזו אתה לעולם לא יודע מה יהיה אחר כך, אפילו לא עוד שעה. אין שם שגרה ולעשות משהו שגרתי זה ממש לא בשבילי. בכלל, זה תמיד עניין אותי, לתפוס אנשים שעוברים על החוק לעצור את הרוע ברחובות. הבעיה שהיא חבר שלי אמר לי פעם שמה שאני חולמת עכשיו, עוד שבע שנים זה לא יעניין אותי. אולי בגלל זה בגיל 32 אני כבר ארצה לעשות כל יום אותו הדבר, מי יודע".
