שתף קטע נבחר

סרט הג'ונגל

אחרי שמיצתה את הכלבים והחתולים, יצאה הוליווד בחיפוש אחר צורות חיים אחרות מכל קצוות תבל, שיכבשו את לב הצופים הסקרנים. קונג פו פנדה, רנגו הזיקית, והג'וקים של ג'ו עשו את העבודה, אבל הקשר בינם לבין בעלי החיים בטבע מקרי בהחלט

בשבוע שעבר הושק הטריילר "The Beaver", בכיכובו של מל גיבסון ו... בונה. לא ברור מה מוזר יותר, ללהק את גיבסון או את דמות המכרסם המימי כבובה מרופטת. בחג ההודיה הופיע בשדרות ברודוויי קונג פו פנדה כבלון ענק שהוליך את המצעד המסורתי של חנות הכלבו "מייסיז", מיד אחרי השקת הטריילר של "קונג פו פנדה 2". על רקע ההתפתחויות האחרונות יש לשאול מה קורה עם הדובונים, הכלבלבים והחתלתולים שלנו? האם הם בסכנת הכחדה? 

 

גיבסון והבונה. מי הגיבור?

 

דמותו של פּוׁכבשה את לבם של צעירים יותר או פחות מרחבי העולם - דווקא כלוחם מיומן, גם אם קצת גמלוני. זה שדב הפנדה הוא חיה עצלה, איטית ואדישה לא ממש שינתה ליוצרי סרט ההמשך.

 

מילא פנדה - הדוב הסיני נחשב לאחד מבעלי החיים החמודים בעולם החי, אבל מה הסיפור של חברי הצוות שלו - הטיגריס, קוף הלנגור, נחש העצים הירוק, החגב והעגור? או המורים - מאסטר שיפו (פנדה אדומה) או מאסטר אוגוויי (צב ענק)? נציג הממסד קומנדר ואצ'יר (קרנף יאווה) או החיה הרעה טאי לונג (נמר שלג)? מאיפה הגיעו כל החיות המוזרות האלו, ואיך הן הפכו לכל כך חביבות עלינו?

 

ברוס לי בצבעי פנדה

 

כולנו יודעים שבעלי חיים, כמו תינוקות, היו מאז ומתמיד הבייביז של הוליווד, בעיקר זו המצוירת. אבל העיסוק המוגבר בכלבים, חתולים וסוסים מיצה את עצמו. בניסיון לגוון, בחיפוש אחר גיבורים מסוגים וזנים אחרים, היוצרים יוצאים לג'ונגלים של אפריקה ומזרח אסיה ולמדבריות ארצות הברית במקרה הטוב זה מרענן, לא פעם זה מוזר. במקרה הרע, זה מגוחך ומופרך לחלוטין.

 

למה יש לכם עיניים גדולות כל כך

כמו ב"קונג פו פנדה", גם זאק סניידר עיצב לעצמו מסדר של לוחמים אמיצים מהטבע ב"אגדה עם כנפיים - השומרים של גא'הול". במקרה דנן מדובר במלחמת אזרחים בקהילת הדורסים הליליים: ינשופים, תנשמות, אוחים ועוד נאבקים על עליונות אווירית כשהם חמושים בקסדות וכלי משחית מברזל. ידענו שינשופים הם יצורים פיקחים, אבל לא תיארנו לעצמנו שהם מתמחים בנפחות. 

 

הינשופים החמודים והפטפטנים בסרט לא באמת תואמים את אופיו של העוף, שצד בדממה מוחלטת ועיניו הגדולות לא נועדו למצוא חן בעינינו שלנו. הינשופים דמויי בובות, הם אשליה רכה של משהו אמיתי. במקרה הזה ברור שהסרט מקדש את האמצעים, כולל עיוות הצורה והאופי של החיה בטבע, לצרכיה של המדיה.

 

כמה קאמיליון?

לרנגו אין עיניים גדולות, אבל הן יכולות לנוע לכל מקום. מדובר זיקית מבויתת, שמסלול נדודיה במדבר מכסיקו ישורטט בסרט האנימציה של גור ורבינסקי (ייצא במרס 2011). למרות שתכונת האופי שהיינו מיחסים לזיקית (בעלת הפיגמנטציה הגמישה) היא צביעות, רנגו הוא ברנש תמים למדי, נטול יכולת הסתגלות לסביבה. "הוא עומד למות", אומרים כל היצורים המדבריים שהוא פוגש בדרך.

 

זה לא קרמיט?

 

ולמרות הכל, רנגו דווקא משתלב - עם הסביבה, לא עם הדי.אנ.איי שלו. בניגוד ללטאה העצלה והאיטית שאנחנו מכירים, רנגו הוא יצור די זריז ותזזיתי. היצור הירקרק הזה מזכיר יותר את קרמיט הצפרדע מאשר קאמיליון אמיתית, שזה באמת ליהוק מוזר לסרט הרפתקאות קצבי. מה אטרקטיבי בזוחל המדדה לאיטו במדבר? ומה בדיוק היתרון של יצור שמשנה צבעים בהתאם לסביבתו, אם כל מה שיש שם זה רק ישימון חד גוני?

 

כרסום במעמד המכרסמים

למרות שגם בסרט "פלונטר" מככבת זיקית בשם פסקל, זוחלים הם לא בדיוק צורת החיים החביבה על הקולנוענים ההוליוודים. הם מעדיפים בדרך כלל מכרסמים. הם נוטים להתעלם מכך שהם יכולים להיות מטרד לא פשוט. 

 

הארנבים עושים קאמבק? "הופ"

 

כך הפך מיקי מאוס לאייקון עולמי ובעקבותיו גם רטטוי ועוד. גם ארנבים הם שובי לב ואוזן, למרות שמדובר בסך הכל במכרסם לא מבריק במיוחד, שצר עולמו כגזר גמדי - בפיו או בין רגליו. כך הפך באגס באני למוח קרימינלי בסדר גודל של באגסי סיגל ורוג'ר ראביט לפלייבוי א-לה יו הפנר. גם מקומם של הסנאים לא נפקד. ה"צ'יפמאנקס" עושים הכל בפאסט-פורוורד חוץ מלהעלם כבר מעולמנו.

 

אבל מכרסמים ביתיים הם פאסה, במיוחד נוכח המגמה הירוקה של שימור הסביבה. במלחמה בין המין האנושי לעולם החי נמצא מנהיג פרוותי בדמות דביבון. הוא מזכיר אולי מכרסם חמוד, אבל כמו שרומז שמו, קרוב יותר לדובים. מדובר בחיה ערמומית מעין כמותה ויכולה לגרום נזקים גם לישובי אדם, אבל להפוך את הדביבון למרטין לותר קינג של חיות ארצות הברית? נראה קצת גדול על יצור, שיש לו חלום שלו: למצוא שאריות של ברביקיו. 

 

אם ירצה או לא, בהוליווד הדביבון משמש פה וטפרים לחיות היער וגוריהן כמו אל גור לגרינפיס. ב"מעבר ליער" (2006) אר.ג'יי הדביבון שמדובב על ידי ברוס וויליס מוביל את חבריו לפשיטה על שכונת בני האדם, שכיתרו את היער בגדר. ב"פראי ועצבני" ברנדן פרייזר חושב שזה בסך הכל רק ראקון שמתנגד להקמת מיזם הנדל"ן שלו, ובתגובה סופג מהלומות, נשיכות ושאר קללות מהפעיל. דוקוא ב"ראסקל" של דיסני (1969) מראה ששלום אפשרי בין המינים.

 

נמלים, תיקנים ושאר מזיקים

ויש כאלה שסביבת החיים שלהם היא בתוך הבתים שלנו. ואלו הם כמובן הג'וקים וגם הם יוצאים למלחמה בנדל"ניסטים ב"Joe's Apartment" של MTV מ-1996. התיקנים בדירה הניו יורקית של ג'ו נראים בדיוק כמו בני דודיהם מתל אביב. הם חומים, מגעילים ונמצאים בכל מקום.  

 

ברור שג'וקים אמיתיים לא מדברים, או שרים - ויש להם בדרך כלל נטייה לרוץ ישר אליך במקום לברוח ממך כשאתה רודף אחריהם. אבל, ייאמר לזכותם של התיקנים של ג'ו, שגם כשהם רוקדים בשיא החן הטכנולוגי של אז, הם עדיין שומרים על רמה גבוהה של גועל נפש אמין ולא מתחמקים ממה שהם: הדברים האלה שאנחנו תמיד רצים לרסס, בידיעה ברורה שהם יהיו פה הרבה אחרינו.

 

כל תיקן תיק בדירה של ג'ו

 

בכלל הנקודה בה המאמץ להאניש חיה הופך למופרך, היא כשמגיעים לחרקים. אין מה לעשות, ההולכים על שש ויותר הם לא חיות מחמד. לא רק שפרוקי רגליים לא בדיוק אוכלים מכף ידו של המין האנושי, אלא שאין להם אפילו הבעה שאפשר לחקות כשמעבירים אותם לידיהם של דיסני, פיקסר, דרימוורקס וחבריהם.

 

ובכל זאת, ב"אנטז" מ- 1998 מבקשים לספר לנו איך חברת הנמלים דומה לחברתנו אנו. הפרטים חסרי הפנים שפועלים יחד למען קן הנמלים הושוו לא פעם לחברות אנושיות בהן הפרט נדרש לבטל עצמו מול החברה לה הוא שייך. אבל ב"אנטז" לקחו את ההקבלה הזו, נכונה יותר או פחות, שלב אחד יותר מדי.

 

לך לנמלה עצל

 

לקחת את קולו של וודי אלן ולהלבישו על קול של נמלה צעירה ממין זכר, שמחליט להיות זה שילך נגד הזרם

ויפתח אופי ככה פתאום, נו, זה פשוט לא משהו שנמלים עושות. נמלה שתסטה מהקן במציאות, תמות מרעב ולא משנה כמה שנון ומלא במודעות עצמית היפוכונדרית יהיה מלא מונולוג הגסיסה היהודי-נוירוטי שלה.

  

גם שנתיים קודם לכן ב"באגס לייף" כבר ניסו להפוך את הנמלים למשהו אנושי שילדים יאהבו, ואפילו העניקו להן צבע סגול לילך, בתקווה להשכיח מאיתנו שאלו אותם יצורים שמטיילים לנו על השיש ובונים לנו תילי חול על רצפת המטבח.

 

יש פה באג?

 

יונק יאמי

יש בעלי חיים שלהם אנחנו עושים עוול בסרטים, וגם במציאות. כולם זוכרים את הלווייתן הידידותי מ"לשחרר את ווילי" מ-1993 וכמה כולנו התרגשנו בסוף, והקשבנו שוב ושוב ללהיט הדביק של מייקל ג'קסון מהסרט, כשהוא שוחרר לחופשי. במציאות שמו של אותו לווייתן היה קייקו, ואחרי הצלחת הסרט קמה אגודה שקראה לשחררו לטבע גם במציאות. אפילו נעשו מאמצים לשם כך, עד שקייקו פלט את עצמו לים ומת מדלקת ריאות.  

 

וואי לי, ווילי

 

נעים לחשוב שבין לווייתן הקטלן (killer whale) וג'סי בסרט נרקמת ידידות אמיצה ולהדחיק את העובדה שמדובר בטורף עם שיניים חדות, שבטבע בולס דגים, פינגווינים וכלבי ים. אין ספק שמדובר בחיה יפה ומרשימה, אבל כשמשתמשים בה ככלי בידורי, היא לא תמיד משתפת פעולה. רק השנה לווייתן חמוד בדיוק כמו קייקו התנפל על המאמנת שלו והרג אותה בהתקף זעם לא ברור. טוב, אולי גם לו, כמו לכולנו בני האדם, היה יום רע בעבודה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גיבסון והבונה ב"The Beaver"
מה קורה פּוֹ? קונג פו פנדה
לאתר ההטבות
מומלצים