ותלמוד תורה כנגד כולם?
עם ישראל התבשר ב-ynet כי נחתם הסכם שמחזיר את בתי הספר ה"פרטיים" לחינוך הממלכתי דתי. שמואל שטח סבור שמדובר בהסכם כניעה, שמשמעותו מימון המוסדות - בלי לדרוש מהם חובות של בית ספר ציבורי
מ', ילד בן שש, הלך עם הוריו להירשם לממ"ד השכונתי הפועל כתלמוד תורה. הוא בא ממשפחה חוזרת בתשובה העושה את צעדיה אל חיק היהדות. מנהל תלמוד התורה הסביר כי הוא אינו יכול לקבל את הילד משום שאימו מכסה את ראשה אך לא ב-80% מחלקי הראש (ציטוט מדבריו). המקרה הגיע אלינו וכשפנינו לרשויות המוסמכות נענינו בזו הלשון: "המשפחה והילדים שמתקבלים לתלמוד התורה מתבקשים להתחייב לעמוד בתקנון בית הספר הכולל הקפדה בקיום המצוות והתנהגות כללית המאפיינת מגזר זה של האוכלוסייה... כל משפחה שעומדת בתקנון זה תתקבל אליו".
במילים אחרות: ברוכים הבאים לכל בית ישראל, אנו בעד אחדות ושותפות, נגד פיצולים וסינונים ומי כמונו ב"כלל ישראל" מאמינים. אלא שאם במקרה ל"כלל ישראל" אין כיסוי ראש מלא, שרוולים עד המרפק או אם יש טלוויזיה בבית (הכל מבוסס על מקרים אמיתיים), הרי שאחרים יצטרכו לדאוג לו.
השבוע פרסם מינהל החמ"ד את ההנחיות החדשות למבחני קבלה למוסדות תיכוניים דתיים. גם אם בשטח ההנחיות יהיו קשות ליישום, הרי שיש כאן אמירה דתית-חברתית חשובה: לא כל המתחכם יותר בבחינות, אכן חשוב יותר מאחיו.
והנה, בעוד יד ימין פועלת למיגור האליטיזם, יד שמאל מקבלת אותו ברוחב לב ומכניסה תלמוד תורה מתבדל אל תוך הממ"ד. על כך התבשר הבוקר עם ישראל במפתיע ב-ynet: שכבר נחתמו ההסכמים והכל שריר וקיים. אלא שעל פי הפרסום, מדובר בהסכם כניעה שמשמעותו הכנסת בתי הספר הפרטיים ומימונם מכספי המערכת הציבורית, מבלי לדרוש מהם לעמוד בחובות של בית ספר ציבורי - קרי אחריות לכלל האוכלוסייה ומחויבות כלפיה. לכאורה יש דרישות קפדניות מהתתמ"ד אך הן כלל לא אפקטיביות.
למשל, על פי מה שנכתב בהסכם, מותר יהיה לגבות כסף מההורים אך אי יכולת של הורים לעמוד בתשלומים לא תהווה עילה לאי קליטה. ההיגיון והניסיון מראה שמרבית בני האדם לא רוצים להיחשב כנתמכים. כשאומרים לי שמשהו עולה כסף, לא אלך לבקש נדבות אלא אמצא מקום אחר.
מצדדי ההסכם מרגיעים כי נכתב בו שתמונה ועדה לדיון והכרעה בערעורם של תלמידים שלא התקבלו. אלא שגם כאן, מי בדיוק יערער? רק אם אבא שלך הוא עושה צרות ידוע שגם רץ לעירייה, יש סיכוי שהוא יפנה לוועדה. כל אדם שפוי יאמר "לא רוצים אותי, לא צריך" וילך למקום אחר.
וכך, לכאורה תוך יצירת מנגנון רשמי ומסודר של ועדה שבפועל תישאר ללא עבודה, יצליח תלמוד התורה במטרתו הסמויה שאינה אלא הדרת אוכלוסיות "לא רצויות" מבית הספר והכל בתחפושת של ממ"ד ציבורי.
אכן חשוב להכניס את תלמודי התורה בצילו של הממ"ד. ראוי להתפשר בהרבה נקודות על מנת שכולם יהיו מפוקחים ושינתנו משאבים שווים לכולם, אלא שכאן יש פריצה מחדש של כללי התחרות ההוגנת שכל כך מנסים לאחרונה לייצר.
וכל זה עוד מבלי לדבר על תכני התקנונים עצמם, על העובדה שתינתן "עצמאות בקביעת תכני הלימוד" שמשמעותה אינה אלא דחיקת לימודי חול עד למינימום, על ה"עצמאות" בבחירת מחנכים, שיש בה חוסר הוגנות סוציאלי כלפי בעלי ותק שנתנו את נשמתם למערכת, ועוד ועוד.
בסיכומו של דבר - אלו שחרטו על דגלם אליטיזם, הסתגרות וחוסר אחריות לכלל ישראל, יוכלו להמשיך בדרכם - לגבות כספים, לסנן באופן עקיף ולחנך לעולם תורני צר. רק שאנחנו, הציבור הכללי, גם נממן זאת וגם נישא כתמיד באתגר החברתי ממנו מבקשים, בשם התורה, להתנער.
שמואל שטח הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: מאיר פרטוש
שמואל שטח
מומלצים
